חנות ספרים בהודו / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
היי און וואי (Hay on Wye) היא עיירה וולשית חביבה, קרובה לגבול עם אנגליה, עם נהר, בתי אבן, גינות ופרחים. יש לא מעט עיירות קטנות וחביבות כמותה באזור, אבל בניגוד לאחיותיה, אליה עולים לרגל כחצי מיליון תיירים בשנה. "יש הרבה עיירות קטנות ונחמדות לא פחות מזו שלנו, עם אנשים נחמדים לא פחות משלנו ונוף יפה לא פחות משלנו", אומר ריצ'רד בות', המכונה "המלך" של העיירה, "אבל לנו יש משהו שלאחרים אין: זהות". בות' (Booth) יודע על מה הוא מדבר, אחרי הכול, הוא זה שהמציא את הזהות הזו.
ב-1961 הוא פתח בעיירה חנות לספרים משומשים, והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. מאז פתיחתה של החנות הראשונה הפכה היי און וואי שם נרדף לספרים יד שנייה ולספרים בכלל והיא נחשבת כיום לשוק הגדול מסוגו בעולם. כמעט כל אינץ' חופשי בה הוא חנות ספרים, בכלל זה אולם קולנוע ישן, טירה מתפוררת ובתים פרטיים. כישוריו יוצאי הדופן בפרסום עצמי הובילו את בות' להכריז ב-1977 על עצמאות מהממלכה המאוחדת ועל עצמו כ"מלך". הוא מינה "שרים", הנפיק "דרכונים" וחילק סטיקרים למכוניות של ה"נתינים" וכמובן לתיירים שהחלו לזרום.
בות' מכר אומנם בינתיים את החנות המיתולוגית שלו, ששוכנת עד היום בבניין מכבי האש ההיסטורי של העיירה, ובדרך הטבע, העיירה התמסחרה מעט וצצו בה גם חנויות ענתיקות וגלריות למיניהן, אך גם בעידן הטאבלטים והקינדלים היא נותרה גן עדן לחובבי ספרים משומשים ולעכברי ספרי נייר ודפוס באשר הם.
פריקים של ספרים משומשים יכולים לבלות פה ימים וחודשים ולשוטט בין חנויות עם שמות משעשעים כמו Outcast Books, Orbiting Books וכיוצא באלה. בחצרות של חנויות רבות עומדות ארוניות פח עם מדפים גדושי ספרים. הקונים הישרים מתבקשים לשלשל לתוך קופסת פח 50 פני לספר עם כריכה רכה ופאונד לכריכה קשה, ואיש אינו חולם לבדוק.
אנחנו טיילנו כאן (רק) יום שלם, ושוטטנו על רצפות עץ חורקות בין מדפים עמוסי ספרים על כל נושא שבעולם - ממדע בדיוני והיסטוריה, דרך טבע, אמנות, נוף וגננות ועד בישול וספרי ילדים. מיששנו, הסנפנו, קראנו וקנינו ספרים משומשים. אי אפשר היה לעמוד בפיתוי. רק המחשבה על עודף משקל קטלני במזוודה עצרה בעדנו.
וודסטוק של הדעת
בעשורים האחרונים גילו את העיר סלבריטאים מלונדון ומרחבי העולם, ולפי הערכות שונות, כרבע מיליון תיירים מגיעים לכאן מדי שנה לפסטיבל הספרותי המתקיים בסוף מאי ונחשב לאחד מהיוקרתיים בעולם מסוגו. מארגני הפסטיבל מתארים אותו כ"הרפתקה אינטלקטואלית", והנשיא ביל קלינטון, שהיה אורח הכבוד בשנת 2001, כינה אותו "וודסטוק של הדעת". בסוף יוני מתקיים בעיר גם פסטיבל אוכל. אגב אוכל, פאב Blue Boar מציע מגוון ארוחות באווירה מצוינת ומוזיקה טובה. אכלנו סביב מכונת תפירה זינגר ישנה שהוסבה לשולחן, שמענו מוזיקה טובה ולגמנו בירה, אלא מה?
כך, בעוד שאוכלוסייתן של ערים ועיירות וולשיות הידרדרה בעשרות השנים האחרונות, היי פורחת. בות' התבטא לא אחת על המהפך שעשתה היי, מעיר קטנה ולא נחשבת, למודל לתחיית כלכלות כפריות, המבוסס על יוזמה מקומית והתמקצעות לא שגרתית. מרבית תושבי היי ניצבים מאחורי המלך ריצ'רד ונהנים מהפרסום וכמובן מהפרנסה שבאה בעקבותיו. הרעיונות המבריקים והאוונגרדיים של בות' והאירועים סביב הכרזת העצמאות, סללו את הדרך לאוטוביוגרפיה המשעשעת שלו, My Kingdom of Books, ולמלך יש כמובן גם אתר: www.richardkingofhay.com
היי, הנמצאת בקצהו הצפוני של הפארק הלאומי ברקון ביקונז (Brecon Beacons), היא גם תירוץ מצוין להיכרות עם ווילס, נופיה הירוקים-אפורים ואנשיה. יצאנו מהעיר וטיילנו במעלה גבעות ירוקות לאורך נהר Wye הרחב והזורם באון, לצד שדות חיטה ותפוחי אדמה, עצי צפצפה, ערבה ואלון, שביניהם דילגו ארנבים עם זנבות לבנים. מסלולי ההליכה מסומנים בעמודי עץ עם סמל סלמון ואיש צועד. זהו מסלול חביב של כמה שעות, לעיתים בבוץ ובין מוקשי פרות, המסתיים בכפרון בשם Three Cocks, שם אפשר לתפוס את האוטובוס המקומי בחזרה להיי, או פשוט לחזור ברגל.
כפר ספרים בלב כרמים
להיי און וואי שמורה אומנם זכות ראשונים, אבל כיום היא כבר ממש לא לבד. מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת צצו בעקבותיה עשרות ערי ספר ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד פינלנד, ומהודו ועד דרום קוריאה. בראיון לאתר Atlas Obscura, הסביר העיתונאי אלכס ג'ונסון מה מגדיר לדעתו עיר ספר (Book Town). "ראשית, בשום אופן לא מדובר בעיר גדולה, אלא בעיירה השוכנת בסביבה כפרית. שנית, לא מספיק חנות אחת או שתיים. צריך שיהיה בה ריכוז גדול מאוד של ספרים כך שביבליופילים יוכלו לשוטט בה במשך שעות וימים, וכמובן שהיא צריכה להיות בעלת מראה שעלוני תיירות אוהבים להגדיר 'ציורי'".
לדבריו של ג'ונסון, מדובר בעיירות לא מוכרות בעליל, שרק הפיכתן לערי ספר העלתה אותן על מפת התיירות, וכך הן הפכו מ-book town גם ל-boom town. "העובדה שערי הספר מרוחקות מהעיר הגדולה מתבטאת בדמי שכירות נמוכים, ובהחלט תורמת להצלחתן העסקית. שכן מעבר לרומנטיקה, ללא חשיבה עסקית גם לעיר שפרנסתה מתבססת על ספרים לא תהיה תקומה כלכלית. ומעל לכול - כל עיר ספר מצליחה צריכה משוגע או קבוצת משוגעים לדבר, שיסחפו אחריהם את תושבי העיר בהתלהבותם ובהחלטתם למתג אותה מחדש".
כך, למשל, לפני כמה שנים הפכו תושבי מונטולייה (Montolieu) את עיירתם ל"כפר הספרים". הכפר הקטן שוכן בלב כרמים בדרום צרפת, ויש בו כיום כ-15 חנויות ספרים יד שנייה וספרים עתיקים. בזכותן הוא הפך לאבן שואבת לאמנים שעיקר עיסוקם בספרים - מכורכים ועד מאיירים ורסטורטורים של ספרים עתיקים - לצד ציירים, אמני קליגרפיה ופסלים שעברו למקום כדי לקבל השראה.
מי שהחל בכך הוא מישל בראיבו (Michel Braibant), כורך ספרים מקרקסון (Carcassonne), עיר ימי-ביניימית משומרת ואתר תיירות מפורסם. ב-1991 ייסד את "אגודת כפר הספרים של מונטולייה" ויזם במקום את הקמתו של המוזיאון לאמנות ולאומנות הספר. בעבר, תיירים היו מגיעים רק לקרקסון, וממשיכים הלאה. עכשיו הם נשארים בסביבה, וכך, אזור קסום, שורשי ולא כל-כך מוכר, חווה בשנים האחרונות בום תיירותי.
מי שיוצא נשכר הם התושבים והתיירים, וגם מי שאינם תולעי ספרים יכולים ליהנות מהאווירה. טחנת הנייר העתיקה שבכפר הסמוך Burousse שוקמה, במונטלייה עצמה שופצו כ-50 מבנים ונפתחו בד אנד ברקפסט, בארים, מסעדות, שוק קטן ומאפייה. גלריות ייעודיות מקיימות סדנאות לילדים ומבוגרים, ובכפר מתקיימים מעת לעת אירועי תרבות שונים.
מקום מפגש למשכילים
בהודו, כמו בהודו, הכול גדול יותר, צבעוני יותר, תוסס יותר. College St שבעיר כלכתה (Kolkata) היא ממלכה מסחררת של ספרים משומשים מכל סוג וסוגה, גיל וגודל. לא סתם זכה הרחוב הצבעוני הזה, העמוס לעייפה בחנויות ובדוכני ספרים, לכינוי Boi Para שפירושו "מושבת הספרים". רחוב College הנמתח במרכז העיר ממש, זרוע גם במוסדות השכלה ותרבות ומשמש מרכז לאינטלקטואלים מכל רחבי העיר וממדינת מערב בנגל, שם נמצאת העיר כלכתה.
מי שרוצה להסניף את אווירת הרחוב, ראוי לו שייכנס גם לבית הקפה The Indian Coffee House, המהווה זה עשרות שנים נקודת מפגש למשכילים ואנשי ספר. הרחוב, שאורכו כקילומטר וחצי, הוא אוצר לציידי ספרים עתיקים, ובחנויות השונות - חלקן בגודל של קיוסק וחלקן ענקיות - אפשר למצוא מהדורות ראשונות של ספרים נדירים במחירים מצחיקים ממש. בין דוכנים שהספרים נשפכים מהם למדרכה פשוטו כמשמעו, שוכנות הוצאות ספרים הודיות מוכרות, כמו Anande Publishres, DasGupta ואחרות, המוציאות לאור ספרי כריכה רכה בכל שפה וניב הודי, כמו גם באנגלית, רוסית, גרמנית וצרפתית.
ספרים, שוקולד ודובדבנים
אובידוש (Óbidos) שבפורטוגל היא עיר מוקפת חומה, עם סמטאות אבן, בתים בבנייה מסורתית וגגות רעפים, שראויה לככב בסרטים. ואכן, לפני הספרים, העיר ההיסטורית הזאת התפרסמה בזכות פסטיבל שוקולד שנתי (Festival Internacional de Chocolate de Óbidos) המתקיים בה במהלך אפריל וליקר הדובדבנים Ginjinha המיוצר בה.
יום אחד, לג'וזה פיניו ( José Pinho), בעליה של חנות הספרים Der Levagar שבעיר, עלה רעיון: להפוך את אובידוש לעיר ספר. אך בניגוד לערי ספר רבות אחרות, לא נפתחו בה חנויות ספרים חדשות, אלא כל חנות הוסיפה ספרים להיצע הקיים. כך, בשוק הירקות שבעיר, מאחורי סלסלות עם ירקות אורגניים, הוצבו מדפים עמוסים בספרי בישול; בגלריות המקומיות מוכרים ספרי אמנות; במוזיאונים השונים מציעים ספרי היסטוריה, עיצוב ומורשת - כל מוזיאון בהתאם לנושא שהוא מתמקד בו. מלון הבוטיק The Literary Man, המנוהל על-ידי ראש העירייה הקודם Telmo Faria, ממזג להפליא בין ספרות לאירוח. ב-30 חדרי המלון הותקנו מדפים שבהם מוצעים למכירה לא פחות מ-50 אלף ספרים, חלקם בפורטוגזית ורובם באנגלית.
לא רק זאת, אלא שגם Grande Livraria de Santiago, כנסייה מן המאה ה-13 הניצבת בסמוך למצודת העיר, היא כיום חנות ספרים. כל פינה כאן מנוצלת - מהמזבחות ותאי הווידוי ועד המושבים שעליהם נהגו המתפללים לכרוע ושהוסבו למדפים - הכול עמוס בספרים בשפות שונות. בית הספר היסודי לשעבר, O Bichinho do Canto, הפך לחנות הספרים הראשונה בפורטוגל המוקדשת לספרי ילדים, ומדי שנה מתקיימים בעיר פסטיבל ספרותי נחשב המושך סופרים פורטוגלים מפורסמים, מרתון קריאה, מופעי מוזיקה וסרטים.