אם המושג "אתוס" מיועד לתאר את מכלול האמונות והרעיונות המשקפים את התנהלותו של ארגון עיתונות, הרי שקוד כללי האתיקה הוא כלי מרכזי כדי להפוך את האתוס הזה למציאות. בארגז הכלים הזה נמצאים גם הפרקטיקה המקצועית, הסביבה החוקית והמעמד הפרופסיונלי של העיתונאים - אך העקרונות האתיים הם הדבק המדביק את הלבנים הללו לחומה אחת של אחריות, שהיא-היא הבסיס לשמירת אמון הקוראים בעיתון.
לכן, שמחתי על ההזדמנות להוביל את דיוני הצוות שעמל על ניסוחו של קוד אתי ל"גלובס". צוות שהורכב מתמהיל נכון של עיתונאים ועורכים, בעלים ומומחים חיצוניים. יחד, פרטנו עקרונות של אחריות, יושרה וגם חמלה, לכדי כללים מעשיים. כללי האתיקה שבקוד מיועדים לחזק את הספקנות העצמית של עיתונאי "גלובס", לפצות על ההטיות האנושיות שלהם ולהוביל לשיפור יכולת ההגנה העצמית שלהם מפני שפע הגורמים העלולים להטעות אותם. הם מיועדים, לא פחות, לחזק את זכותם להגנה חיצונית, הן בתוך המערכת, הן בעימות עם גופים חיצוניים, מסוקרים ואחרים.
עיקרון בולט וחשוב, השזור כחוט השני בין כללי הקוד, נוגע לחשיבות השקיפות של העיתון כלפי הציבור, והוא מתבטא בהקשרים רבים. סברנו למשל, שהאיסור על הבעת דעה על ידי עיתונאים הוא ארכאי ויש להחליף אותו בהבהרה ברורה כי מדובר בדעה אישית. קבענו שציון מקור, אנושי או אחר, הוא כלל אתי בסיסי ולא רק עניין של קרדיט, וכן שמאחר ולעתים לא ניתן להביא בפני הציבור את מכלול המידע והנתונים בעניין מסוים - אם מפני שעדיין לא אותרו ואם בשל אילוצי זמן ומקום - יש לציין אם המידע אינו שלם. הצענו גם להנהיג שקיפות לגבי מדיניות של תיקון טעויות והתנצלויות.
קבענו כי עקרונות השקיפות דורשים גילוי מלא וכן של אינטרסים הנוגעים לבעלים, לספקים ולשותפים; סימון ברור ולא מתחמק של עסקאות תוכן תמורת תשלום מסוגים שונים; התייחסות לניגודי עניינים מכול סוג של הכותבים, בראש הכתבה או לצדה ולא באותיות קטנות של טל ומטר בסופה. הכללים דורשים חשיפה בהירה של שימוש בטכניקות ובאמצעים טכנולוגיים לעיבוד ולעריכה של מידע, והצגה של נתונים כמותיים, מדדי שוק הון, תוצאות סקרים ומידע גדול, בדרך שתאפשר להבין את מקורם ואת משמעותם.
הקוד האתי שאותו ניסחנו ב״גלובס״ מבטא חשיבה מחודשת על אתיקה עיתונאית בישראל. הניסוח של תקנוני האתיקה הקיימים, החל במסמך נקדי בשעתו, עובר בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות וכלה בכללי האתיקה בשידורים של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - מלמד שאובייקטיביות עיתונאית היא הערך העליון של עבודת התקשורת. זוהי תפיסה שאינה מתאימה עוד לעולם שבו ציבור משתמשי הרשתות החברתיות וגם אמצעי תקשורת מתחרים, מלמדים אותנו יום יום שהניסיון להציג את התקשורת כמתווך נטול הטיות הוא ניסיון כושל מיסודו ויש להחליף את המיתוס באתוס - את האובייקטיביות בשקיפות.
הציפייה והתקווה הן שעקרונות המשתקפים בקוד האתי החדש של "גלובס", יחד עם הקוד האתי של תאגיד השידור הציבורי, ישמשו נקודת ציון - הן עבור מערכות תקשורת אחרות והן לצורך עדכון כללי האתיקה של מועצת העיתונות.
כללי האתיקה אינם כללי משפט, ואין בהם "מותר" ו"אסור" נחרצים. מטרתם היא לגרום לעיתונאים להרהר בסוגיה המונחת לפניהם, מתוך הידיעה שספקנות מבטיחה עיתונות אוטונומית יותר, קפדנית יותר, מפוכחת ודעתנית יותר. ההפנמה הארגונית והאישית של חשיבות תחושת הכפיפות לכללים האלה היא תהליך שהחל השנה, אבל חובת ההוכחה על מימושו מוטלת על כתפי כול העושים במלאכה - ההנהלה, העורכים והעיתונאים. אם המטרה היא להתקרב אל הלב הפועם של העולם, הממשל והחברה, עיתונות היא אחת הדרכים. אבל אם המטרה היא לתקן את כול אלה - עיתונות אחראית ואתית היא הכלי המתאים.