גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשמל ב-2030: מה יקרה למשק וכמה אנרגיה יצרכו כלי רכב?

מסמך של רשות החשמל מספק תחזית לגבי משק החשמל בשנת 2030 ● עיקרי המסמך, שהגיעו לידי "גלובס", מצביעים על גידול שנתי של כ-2.7% בביקוש לחשמל ● הנעלם הגדול: כמה כלי רכב חשמליים יעלו לכבישים וכמה אנרגיה הם יצרכו

אסף אילת / צילום: רוני פרל
אסף אילת / צילום: רוני פרל

שיא הביקוש לחשמל בישראל צפוי לעלות עד סוף העשור הבא ב-52% מ-12,900 מגה-ווט השנה ל-19,600 מגה-ווט בשנת 2030. לצורך כך נדרשות השקעות מאסיביות במשק החשמל - מדובר על הקמה של 6700 MW של יחידות יצור קונבנציונליות בגז טבעי עד 2030. ההשקעה הכוללת שתידרש על ידי השוק הפרטי בתקופה זאת, לצורך הקמת מתקני יצור גז ומתקני אנרגיה מתחדשת, מוערכת בכ-55 מיליארד שקל. כך עולה ממפת הדרכים לתכנון מקטע היצור של משק החשמל בישראל שהגיע לידי "גלובס".

המסמך מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של היעדר תכנון לטווח ארוך במקטע ייצור החשמל, ובעקבות ביקורת של מבקר המדינה על העדר תוכנית אב למשק החשמל. המסמך הוכן לקראת כנס של רשות החשמל שייערך ביום שלישי הקרוב והוא נכתב על ידי ד"ר נורית גל, סמנכ"לית חשמל ורגולציה יחד עם יוסי סוקולר, ראש תחום הסדרה, בסיוע עובדי הרשות.

המסמך מספק הצצה למשק החשמל של העשור הבא. לאחר קבלת התייחסות הציבור, שתתאפשר עד סוף יולי, הוא יועבר למליאת הרשות אשר תגבש המלצות לשר. ככל שמפת הדרכים תאושר על ידי שר האנרגיה היא תקבע את המועדים הרצויים לפרסום המכרזים להקמת התחנות. בהעדר תוכנית אב למשק האנרגיה, מדובר למעשה באינדיקציה היחידה שקיימת כיום עבור המגזר הפרטי לגבי פוטנציאל ההשקעה במשק החשמל ולכן יש למסמך חשיבות גדולה לקראת השינויים המאסיביים בעשור הקרוב.

מפת הדרכים אמורה להיכלל בתוכנית האב שיכין משרד האנרגיה. לפני שבועיים הוציאה רשות החשמל גם תוכנית הפיתוח של משק ההולכה - שיחד עם מפת הדרכים לתכנון מקטע הייצור אמור להשלים את החלק של תכנון ארוך טווח של משק החשמל, זאת כאמור בהעדר תוכנית אב מקיפה למשק זה.

התוכנית שהציגה רשות החשמל נועדה כדי להתאים את כושר היצור במשק לגידול הצפוי בביקוש: כושר יצור החשמל במשק יגדל מ-16,400 מגה-ווט כיום, ל-23,400 מגה-ווט בשנת 2030. על פי הערכות של רשות החשמל, עד שנת 2030 נדרשת הקמת תחנות כוח בגז טבעי בהספק מצטבר של כ-6,700 MW, מתוכם כ-3800 MW בגין גריטת תחנות קיימות ועוד כ-2900 MW בגין הגידול הצפוי של הביקוש.

מימוש ההשקעות הללו מהווה אתגר משמעותי, ולכן משק החשמל יידרש לקדם תוכניות סטטוטוריות בהספק גבוה יותר מהנדרש ב-20%, "על מנת להבטיח יתירות תכנונית". המשמעות היא שהרשות סבורה שמבחינה תכנונית נדרש תכנון של הספק נוסף כ-1500 MW - כלומר לצרכי תכנון יש לתכנן כנראה מתוך הנחה שבפועל רק 80% יקומו במועד המתוכנן.

עלייה ברמת החיים

על פי הרפורמה במשק החשמל, אשר אושרה לאחרונה בממשלה ולמעשה תחמה את היקף הייצור העתידי של חברת החשמל - מתוך הספק זה, חברת החשמל צפויה להקים כ-1200 MW, ויתר ההספק הנדרש (5500 MW) יוקם על ידי השוק הפרטי. זאת, בנוסף למכסות קיימות בהיקף של כ-1000 MW אשר פורסמו על ידי הרשות לשוק הפרטי להקמת פיקרים, מתקני יצור ברשת החלוקה ואגירה שאובה וטרם מומשו.

השקעות אלו נדרשות כדי לענות על הגידול הצפוי בביקוש לחשמל, וכן להחלפת גריטות של תחנות כוח המגיעות לסוף חייהם הכלכליים.

הביקוש לחשמל בישראל ממשיך לצמוח בקצב גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בהן הביקוש לחשמל הינו שטוח ברובן - בשל תנאי האקלים של ישראל והצמיחה הכלכלית - ישראל מתאפיינת בקצב גידול האוכלוסייה גבוה (על פי הלמ"ס 1.8% בשנה) וכן כתוצאה משינויים הצפויים בשנים הקרובות: חישמול קווי הרכבת, החדרת רכבים חשמליים, הקמת מתקני התפלה נוספים, עלייה ברמת החיים ועוד.

ברשות החשמל מסבירים כי בעקבות היקף השקעה גבוה, הם לא פוסלים אפשרות שחלק מתחנות הכוח יוקמו על ידי יצרני חשמל זרים. לשאלת "גלובס" איך ייראה משק החשמל בסוף 2030, מסרו ברשות החשמל כי בניגוד למה שאנחנו מכירים היום, משק החשמל יהיה מבוזר הרבה יותר. בעוד לפני שנתיים - ייצור החשמל התבצע ברובו על ידי חברת החשמל וכמה יצרנים פרטיים, בשנת 2030 מצפה הרשות כי ייצור החשמל יתחלק בין 5-10 יצרני חשמל בגז, מלבד חברת החשמל.

בנוסף לתכנון הייצור במשק החשמל, בכוונת הרשות להקל על יצרני החשמל הפרטיים בנוגע לרגולציה. הרשות מתכננת "קביעת כללי העסקאות של מתקני היצור החדשים בגז באופן שיבטיח העמסה יעילה וודאות בהחזר ההשקעה וגיבוש הליכים תחרותיים להקמת המתקנים". בכוונת הרשות לפעול להקלה ברגולציה הקיימת, זאת בין היתר כדי להקל על כניסתם הפוטנציאלית של שחקנים זרים חדשים. המטרה היא להוריד למינימום את האינטרקציה מול חברת החשמל והרשויות השונות המעורבות בעת מתן האישורים.

הרשות תקדם את התכנון הסטטוטורי לשיחלוף ולהקמת מתקנים קונבנציונליים חדשים ומתקני אנרגיה מתחדשת בהיקפים הנדרשים. העבודה מפרטת חלופות לתכנון הספק זה באתרים הנמכרים במסגרת הרפורמה במשק החשמל, באתרים חדשים המתוכננים על ידי המדינה ובאתרים פרטיים.

לגבי רכב חשמלי מציינת רשת החשמל כי קצב חדירת רכבים חשמליים הוא אחד מגורמי אי הודאות המרכזיים בתחזית הביקוש, וכי יהיה צורך לעדכן את התחזית אם קצב החדירה של הרכבים החשמליים יהיה גבוה יותר. לאחר בחינת עומק של תרחישים שונים הניחה רשות החשמל כי בשנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון כלי רכב חשמליים, כאשר כיום נוסעים בכבישי ישראל כ-3 מיליון שקל. נציין כי להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה גבוה יותר. שטייניץ אמר בעבר כי בשנת 2030 ייאסר יבוא של רכבים מנועי בנזין ודיזל לישראל.

תמהיל הדלקים ב-2030

רוב האנרגיה תגיע מגז

כדי להתוות את מפת הדרכים שתקבע את כושר ייצור החשמל שנדרש לטווח ארוך, ברשות החשמל בחנו שלוש תחזיות הביקוש לחשמל. תחזית אחת של חברת החשמל, תחזית של בנק ישראל ותחזית של BDO.

לפי התחזיות של חברת החשמל ובנק ישראל, הביקוש לחשמל צפוי לגדול בקצב שנתי של כ-2.7% ואילו ב-BDO, שנותנת ייעוץ לפורום יצרני החשמל הפרטיים, הניחו גידול של 3.8% בשנה, ללא הפלסטינים.

רשות החשמל אימצה את תחזיות הביקוש של בנק ישראל ושל חברת החשמל. עם זאת, הרשות אימצה את צורת החשיבה של BDO לפיה מתייחסים לביקוש בסיסי ועליו מוסיפים התייחסות לגורמים ספציפיים אשר תורמים לביקוש.

ברשות מציינים כי תוספת ההספק הנדרשת למשק עשויה להצטמצם כתוצאה מהצלחה במימוש יעדי ההתייעלות האנרגטית; התפתחות כושר יצור עצמאי ביהודה ושומרון ו/או בעזה; שילוב של יכולת אגירה במתקנים סולאריים אשר תגדיל את התרומה של מתקנים אלו להחלפת הספק קונבנציונלי; או כתוצאה מהתפתחות כלים אפקטיביים לניהול ביקושים בשעות השיא. לאור חוסר הוודאות בהתפתחות מגמות אלו, הרשות ממליצה להיערך להקמת מלוא ההספק הנדרש ולהקים את ההספק בפועל לפי הצורך.

בתחום האנרגיה המתחדשת, תוספת המכסה של 1600 MW שקבע שר האנרגיה צפויה לאפשר עמידה ביעד של 10% עד שנת 2020. לאחר מכן, תידרש תוספת הספק ממוצעת של כ-400 MW סולאריים בכל שנה על מנת לעמוד ביעד של 17% אנרגיה מתחדשת אשר נקבע לשנת 2030. כך שבשנת 2030 ההספק המצרפי של מתקני אנרגיה מתחדשת יגיע לכ-8,600 MW, מתוכם כ-7,500 MW מתקנים סולאריים, לעומת כ-1000 MW סולאריים המותקנים בישראל כיום.

באשר לתמהיל הדלקים, זה צפוי לכלול בשנת 2030 70% יצור בגז, 17% אנרגיה ממקורות מתחדשים ו-13% יצור בפחם. הגז צפוי להוות בעתיד 70%-80% מתמהיל הדלקים של משק החשמל הישראלי.

כדי ליישם מדיניות של סגירה או הסבת יחידות פחמיות יש לוודא כי קיבולת הגז לחוף מספקת, וכן להבטיח יתירות בהספקת הגז. ללא אוניה מגזזת, בתרחיש שבו ההספק הפחמי יוסב לגז, ייווצר בשנת 2030 מחסור שעתי בהספקת הגז אשר יבוא לידי ביטוי בכ-2-3% מהחשמל המיוצר בשנה. לאחר שנת 2030, ככל שלא ימצא פיתרון למגבלת הקיבולת, המחסור השעתי בגז יחמיר באופן משמעותי, כתוצאה מהגידול הצפוי בביקוש.

ביחס לעמידה ביעדים אליהם התחייבה הממשלה לקראת וועידת פריז (2015), עולה מהניתוח כי סגירת יחידות 1-4 והקמת ההספק המתוכנן של האנרגיה המתחדשת, צפויים לאפשר למשק החשמל לעמוד ביעד הפחתת הפליטות ל-7.7 טון לנפש (3.85 טון פליטות לנפש מיצור חשמל), על אף שקצב גידול הביקוש צפוי להיות גבוה מיעד ההתייעלות, זאת בהינתן המשך מדיניות הגבלת השימוש בפחם.

לדברי ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל, "הרשות פועלת ליצירת אופק חדש וארוך טווח במשק החשמל. בין השאר המשק עובר לרגולציה מתקדמת יותר, הוצאו לשימוע תוכניות לפיתוח הרשת, נקבעה תוכנית מפורטת לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות, וכעת מפורסמת תוכנית המפרטת את הצרכים ארוכי הטווח במקטע הייצור. ביחד עם השינוי המבני עליו החליטה הממשלה, אנו מאמינים שתהפוכות אלה יובילו למשק יעיל ותחרותי יותר, לרווחת צרכני החשמל והשחקנים במשק". 

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון