גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשמל ב-2030: מה יקרה למשק וכמה אנרגיה יצרכו כלי רכב?

מסמך של רשות החשמל מספק תחזית לגבי משק החשמל בשנת 2030 ● עיקרי המסמך, שהגיעו לידי "גלובס", מצביעים על גידול שנתי של כ-2.7% בביקוש לחשמל ● הנעלם הגדול: כמה כלי רכב חשמליים יעלו לכבישים וכמה אנרגיה הם יצרכו

אסף אילת / צילום: רוני פרל
אסף אילת / צילום: רוני פרל

שיא הביקוש לחשמל בישראל צפוי לעלות עד סוף העשור הבא ב-52% מ-12,900 מגה-ווט השנה ל-19,600 מגה-ווט בשנת 2030. לצורך כך נדרשות השקעות מאסיביות במשק החשמל - מדובר על הקמה של 6700 MW של יחידות יצור קונבנציונליות בגז טבעי עד 2030. ההשקעה הכוללת שתידרש על ידי השוק הפרטי בתקופה זאת, לצורך הקמת מתקני יצור גז ומתקני אנרגיה מתחדשת, מוערכת בכ-55 מיליארד שקל. כך עולה ממפת הדרכים לתכנון מקטע היצור של משק החשמל בישראל שהגיע לידי "גלובס".

המסמך מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של היעדר תכנון לטווח ארוך במקטע ייצור החשמל, ובעקבות ביקורת של מבקר המדינה על העדר תוכנית אב למשק החשמל. המסמך הוכן לקראת כנס של רשות החשמל שייערך ביום שלישי הקרוב והוא נכתב על ידי ד"ר נורית גל, סמנכ"לית חשמל ורגולציה יחד עם יוסי סוקולר, ראש תחום הסדרה, בסיוע עובדי הרשות.

המסמך מספק הצצה למשק החשמל של העשור הבא. לאחר קבלת התייחסות הציבור, שתתאפשר עד סוף יולי, הוא יועבר למליאת הרשות אשר תגבש המלצות לשר. ככל שמפת הדרכים תאושר על ידי שר האנרגיה היא תקבע את המועדים הרצויים לפרסום המכרזים להקמת התחנות. בהעדר תוכנית אב למשק האנרגיה, מדובר למעשה באינדיקציה היחידה שקיימת כיום עבור המגזר הפרטי לגבי פוטנציאל ההשקעה במשק החשמל ולכן יש למסמך חשיבות גדולה לקראת השינויים המאסיביים בעשור הקרוב.

מפת הדרכים אמורה להיכלל בתוכנית האב שיכין משרד האנרגיה. לפני שבועיים הוציאה רשות החשמל גם תוכנית הפיתוח של משק ההולכה - שיחד עם מפת הדרכים לתכנון מקטע הייצור אמור להשלים את החלק של תכנון ארוך טווח של משק החשמל, זאת כאמור בהעדר תוכנית אב מקיפה למשק זה.

התוכנית שהציגה רשות החשמל נועדה כדי להתאים את כושר היצור במשק לגידול הצפוי בביקוש: כושר יצור החשמל במשק יגדל מ-16,400 מגה-ווט כיום, ל-23,400 מגה-ווט בשנת 2030. על פי הערכות של רשות החשמל, עד שנת 2030 נדרשת הקמת תחנות כוח בגז טבעי בהספק מצטבר של כ-6,700 MW, מתוכם כ-3800 MW בגין גריטת תחנות קיימות ועוד כ-2900 MW בגין הגידול הצפוי של הביקוש.

מימוש ההשקעות הללו מהווה אתגר משמעותי, ולכן משק החשמל יידרש לקדם תוכניות סטטוטוריות בהספק גבוה יותר מהנדרש ב-20%, "על מנת להבטיח יתירות תכנונית". המשמעות היא שהרשות סבורה שמבחינה תכנונית נדרש תכנון של הספק נוסף כ-1500 MW - כלומר לצרכי תכנון יש לתכנן כנראה מתוך הנחה שבפועל רק 80% יקומו במועד המתוכנן.

עלייה ברמת החיים

על פי הרפורמה במשק החשמל, אשר אושרה לאחרונה בממשלה ולמעשה תחמה את היקף הייצור העתידי של חברת החשמל - מתוך הספק זה, חברת החשמל צפויה להקים כ-1200 MW, ויתר ההספק הנדרש (5500 MW) יוקם על ידי השוק הפרטי. זאת, בנוסף למכסות קיימות בהיקף של כ-1000 MW אשר פורסמו על ידי הרשות לשוק הפרטי להקמת פיקרים, מתקני יצור ברשת החלוקה ואגירה שאובה וטרם מומשו.

השקעות אלו נדרשות כדי לענות על הגידול הצפוי בביקוש לחשמל, וכן להחלפת גריטות של תחנות כוח המגיעות לסוף חייהם הכלכליים.

הביקוש לחשמל בישראל ממשיך לצמוח בקצב גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בהן הביקוש לחשמל הינו שטוח ברובן - בשל תנאי האקלים של ישראל והצמיחה הכלכלית - ישראל מתאפיינת בקצב גידול האוכלוסייה גבוה (על פי הלמ"ס 1.8% בשנה) וכן כתוצאה משינויים הצפויים בשנים הקרובות: חישמול קווי הרכבת, החדרת רכבים חשמליים, הקמת מתקני התפלה נוספים, עלייה ברמת החיים ועוד.

ברשות החשמל מסבירים כי בעקבות היקף השקעה גבוה, הם לא פוסלים אפשרות שחלק מתחנות הכוח יוקמו על ידי יצרני חשמל זרים. לשאלת "גלובס" איך ייראה משק החשמל בסוף 2030, מסרו ברשות החשמל כי בניגוד למה שאנחנו מכירים היום, משק החשמל יהיה מבוזר הרבה יותר. בעוד לפני שנתיים - ייצור החשמל התבצע ברובו על ידי חברת החשמל וכמה יצרנים פרטיים, בשנת 2030 מצפה הרשות כי ייצור החשמל יתחלק בין 5-10 יצרני חשמל בגז, מלבד חברת החשמל.

בנוסף לתכנון הייצור במשק החשמל, בכוונת הרשות להקל על יצרני החשמל הפרטיים בנוגע לרגולציה. הרשות מתכננת "קביעת כללי העסקאות של מתקני היצור החדשים בגז באופן שיבטיח העמסה יעילה וודאות בהחזר ההשקעה וגיבוש הליכים תחרותיים להקמת המתקנים". בכוונת הרשות לפעול להקלה ברגולציה הקיימת, זאת בין היתר כדי להקל על כניסתם הפוטנציאלית של שחקנים זרים חדשים. המטרה היא להוריד למינימום את האינטרקציה מול חברת החשמל והרשויות השונות המעורבות בעת מתן האישורים.

הרשות תקדם את התכנון הסטטוטורי לשיחלוף ולהקמת מתקנים קונבנציונליים חדשים ומתקני אנרגיה מתחדשת בהיקפים הנדרשים. העבודה מפרטת חלופות לתכנון הספק זה באתרים הנמכרים במסגרת הרפורמה במשק החשמל, באתרים חדשים המתוכננים על ידי המדינה ובאתרים פרטיים.

לגבי רכב חשמלי מציינת רשת החשמל כי קצב חדירת רכבים חשמליים הוא אחד מגורמי אי הודאות המרכזיים בתחזית הביקוש, וכי יהיה צורך לעדכן את התחזית אם קצב החדירה של הרכבים החשמליים יהיה גבוה יותר. לאחר בחינת עומק של תרחישים שונים הניחה רשות החשמל כי בשנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון כלי רכב חשמליים, כאשר כיום נוסעים בכבישי ישראל כ-3 מיליון שקל. נציין כי להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה גבוה יותר. שטייניץ אמר בעבר כי בשנת 2030 ייאסר יבוא של רכבים מנועי בנזין ודיזל לישראל.

תמהיל הדלקים ב-2030

רוב האנרגיה תגיע מגז

כדי להתוות את מפת הדרכים שתקבע את כושר ייצור החשמל שנדרש לטווח ארוך, ברשות החשמל בחנו שלוש תחזיות הביקוש לחשמל. תחזית אחת של חברת החשמל, תחזית של בנק ישראל ותחזית של BDO.

לפי התחזיות של חברת החשמל ובנק ישראל, הביקוש לחשמל צפוי לגדול בקצב שנתי של כ-2.7% ואילו ב-BDO, שנותנת ייעוץ לפורום יצרני החשמל הפרטיים, הניחו גידול של 3.8% בשנה, ללא הפלסטינים.

רשות החשמל אימצה את תחזיות הביקוש של בנק ישראל ושל חברת החשמל. עם זאת, הרשות אימצה את צורת החשיבה של BDO לפיה מתייחסים לביקוש בסיסי ועליו מוסיפים התייחסות לגורמים ספציפיים אשר תורמים לביקוש.

ברשות מציינים כי תוספת ההספק הנדרשת למשק עשויה להצטמצם כתוצאה מהצלחה במימוש יעדי ההתייעלות האנרגטית; התפתחות כושר יצור עצמאי ביהודה ושומרון ו/או בעזה; שילוב של יכולת אגירה במתקנים סולאריים אשר תגדיל את התרומה של מתקנים אלו להחלפת הספק קונבנציונלי; או כתוצאה מהתפתחות כלים אפקטיביים לניהול ביקושים בשעות השיא. לאור חוסר הוודאות בהתפתחות מגמות אלו, הרשות ממליצה להיערך להקמת מלוא ההספק הנדרש ולהקים את ההספק בפועל לפי הצורך.

בתחום האנרגיה המתחדשת, תוספת המכסה של 1600 MW שקבע שר האנרגיה צפויה לאפשר עמידה ביעד של 10% עד שנת 2020. לאחר מכן, תידרש תוספת הספק ממוצעת של כ-400 MW סולאריים בכל שנה על מנת לעמוד ביעד של 17% אנרגיה מתחדשת אשר נקבע לשנת 2030. כך שבשנת 2030 ההספק המצרפי של מתקני אנרגיה מתחדשת יגיע לכ-8,600 MW, מתוכם כ-7,500 MW מתקנים סולאריים, לעומת כ-1000 MW סולאריים המותקנים בישראל כיום.

באשר לתמהיל הדלקים, זה צפוי לכלול בשנת 2030 70% יצור בגז, 17% אנרגיה ממקורות מתחדשים ו-13% יצור בפחם. הגז צפוי להוות בעתיד 70%-80% מתמהיל הדלקים של משק החשמל הישראלי.

כדי ליישם מדיניות של סגירה או הסבת יחידות פחמיות יש לוודא כי קיבולת הגז לחוף מספקת, וכן להבטיח יתירות בהספקת הגז. ללא אוניה מגזזת, בתרחיש שבו ההספק הפחמי יוסב לגז, ייווצר בשנת 2030 מחסור שעתי בהספקת הגז אשר יבוא לידי ביטוי בכ-2-3% מהחשמל המיוצר בשנה. לאחר שנת 2030, ככל שלא ימצא פיתרון למגבלת הקיבולת, המחסור השעתי בגז יחמיר באופן משמעותי, כתוצאה מהגידול הצפוי בביקוש.

ביחס לעמידה ביעדים אליהם התחייבה הממשלה לקראת וועידת פריז (2015), עולה מהניתוח כי סגירת יחידות 1-4 והקמת ההספק המתוכנן של האנרגיה המתחדשת, צפויים לאפשר למשק החשמל לעמוד ביעד הפחתת הפליטות ל-7.7 טון לנפש (3.85 טון פליטות לנפש מיצור חשמל), על אף שקצב גידול הביקוש צפוי להיות גבוה מיעד ההתייעלות, זאת בהינתן המשך מדיניות הגבלת השימוש בפחם.

לדברי ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל, "הרשות פועלת ליצירת אופק חדש וארוך טווח במשק החשמל. בין השאר המשק עובר לרגולציה מתקדמת יותר, הוצאו לשימוע תוכניות לפיתוח הרשת, נקבעה תוכנית מפורטת לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות, וכעת מפורסמת תוכנית המפרטת את הצרכים ארוכי הטווח במקטע הייצור. ביחד עם השינוי המבני עליו החליטה הממשלה, אנו מאמינים שתהפוכות אלה יובילו למשק יעיל ותחרותי יותר, לרווחת צרכני החשמל והשחקנים במשק". 

עוד כתבות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר