בית משפט / צלם: פוטוס טו גו
במהלך שנת 2016 הועמדו לדין בישראל 34,200 בני אדם, כשלושה-רבעים מהם ישראלים. מדובר במגמת ירידה מתמשכת לאורך השנים האחרונות בכמות העומדים לדין. ב-2010 הועמדו לדין כ-47 אלף איש (ירידה של כ-27% עד 2016), וב-2015 מספרם ירד לכ-41,500 - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בדוח שפורסם לאחרונה, המרכז את נתוני שנת 2016 בנוגע לעומדים לדין פלילי במדינת ישראל.
על אף שמדובר בפרסום שמגיע בתקופה שבה רוב הגופים כבר מפרסמים דוחות לסיכום שנת 2017, הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מעניינים במיוחד. זאת, מאחר שלעומת המשטרה ולעומת הפרקליטות, המרכזות כל אחת בנפרד מידע אודות ההליכים המתנהלים אצלן, הרי שהלמ"ס מציעה תמונה מלאה ורחבה יותר על העומדים לדין פלילי על-ידי כל גופי התביעה השונים בישראל (תוצאות כל ההליכים הפליליים מוזנים למערכת הרישום הפלילי של המשטרה).
לפי נתוני הלמ"ס, גם מספר העומדים לדין לפי סוג העבירות נמצא במגמת ירידה בכל הסיווגים העיקריים בנפרד. הירידה הניכרת ביותר הייתה בתחום עבירות הרישוי (שכולל עבירות תעבורה, רישוי נשק, רישוי עסקים ובנייה וכיו"ב), כאשר בשנת 2016 הועמדו כ-2,000 אנשים לדין בגין עבירות אלה, לעומת 4,700 בשנת 2010.
גם בתחום העבירות על הסדר הציבורי נרשמה ירידה ניכרת - מ-13 אלף נאשמים ב-2010 ל-8,500 ב-2016; וכן בעבירות כלפי המוסר (הכוללות עבירות של זנות וסמים), שכמות הנאשמים בהן ירדה מ-4,700 בשנת 2010 ל-3,200 בשנת 2016; בתחום עבירות הרכוש ירדה כמות העומדים לדין מ-6,700 ב-2010 ל-5,000 ב-2016; ובתחום עבירות האלימות ירדה כמות העומדים לדין מ-6,400 בשנת 2010 ל-5,400 בשנת 2016.
86% הרשעות
ומה באשר לשיעור ההרשעות? לפני נתוני הלמ"ס, אחוז ההרשעות הכללי בהליכים שהסתיימו ב-2016 עומד על 86.2%. בחינת נתוני ההרשעה של בגירים ושל קטינים מעלה כי בקרב האוכלוסייה הבוגרת אחוז ההרשעות גבוה משמעותית מאחוז ההרשעות בקרב הנאשמים הקטינים (89% לעומת 54.7%).
ניתן להניח כי נתון זה מושפע מהנטייה של שופטי נוער שלא להרשיע נאשמים קטינים, אלא לסיים את ההליך בתוצאה, שבמסגרת הנאשם יודה בביצוע המיוחס לו ויישא בעונש כלשהו, אך לא יורשע. זאת, כדי להימנע מרישום פלילי לנאשמים קטינים, על-מנת להקל על תהליך השיקום שלהם.
עוד עולה מהנתונים כי בעוד לכל הנאשמים במדינת ישראל סיכוי נמוך לסיים את ההליך בזיכוי, במקרה של נאשמים שאינם תושבי ישראל - מדובר בסיכוי תיאורטי בלבד, שכן 99.1% מהנאשמים שאינם תושבי ישראל - מורשעים.
גם עולם הפשיעה - גברי
נתון מעניין נוסף נוגע לחלוקה המגדרית של העומדים לדין - וכאן מתברר שהגברים הם שליטיו הבלעדיים של עולם הפשע והעבריינות. לפי נתוני הלמ"ס, 7.5% בלבד מאלה שעמדו לדין ב-2016 הן נשים, כאשר בקרב הקטינים אחוז הנשים קטן אף יותר ועומד על 3.9% בלבד.
מבין תושבי החוץ שהועמדו לדין, שיעור הנשים היה מזערי עוד יותר ועמד על 1.7% בלבד. החלוקה המגדרית באה לידי ביטוי גם בהיבט של הרשעות: 86.8% מהגברים החשודים מורשעים; לעומת 8.3% הרשעות בלבד בקרב הנשים.
באשר לזהותם הלאומית של העומדים לדין - מנתוני הלמ"ס עולה כי מבין כל העומדים לדין בשנת 2016, יותר מ-23% אינם תושבי ישראל. מרבית התושבים הזרים (כמעט 8,000) הם תושבי הרשות הפלסטינית, שעמדו לדין בעיקר בגין עבירות כלפי ביטחון המדינה ועבירות נגד הסדר הציבורי; ואילו רק כ-350 מהעומדים לדין היו תושבי חוץ, תיירים או עובדים זרים, שאינם תושבי הרשות.
קושי לצאת ממעגל הפשיעה
הלמ"ס בחנה גם את עניין הוא ה"מוּעדות" של עבריינים - משמע, אחוז האנשים שהורשעו בהליך פלילי בעבר והועמדו לדין בשנית (או יותר). לפי הנתונים, יותר ממחצית (50.4%) מהעומדים לדין ב-2016 היו אנשים שכבר הורשעו בעבר בהליך פלילי. מדובר בנתון מדהים, שמלמד כי אחוז משמעותי מהאנשים שעומדים לדין בכל שנה, הם בעצם אותה קבוצה של אוכלוסייה שחוזרת לפשוע שוב ושוב.
נתון זה מעורר כמובן תהיות לגבי הסיכוי של עבריינים לצאת ממעגל הפשיעה, וכן לגבי יעילות תהליכי השיקום שעוברים עבריינים מורשעים בישראל. ניתן לשאוב מעט עידוד מנתון ה"מוּעדות" של קטינים ונשים, העומד רק על 24.4%, ו-25.2%, בהתאמה.
(נעיר בהקשר זה כי ייתכן שאופן איסוף הנתונים על-ידי הלמ"ס מקטין את אחוז "העומדים לדין המוּעדים". זאת, מאחר שנאשמים שהורשעו מספר פעמים לאורך שנת 2016, נספרו לצורך איסוף המידע בקטגוריה של "הרשעה אחת בלבד" - וזאת בהתאם לפסק הדין האחרון שניתן בעניינים במהלך השנה).