משפט בינלאומי / צילום: שאטרסטוק
לא פעם כמות עורכי הדין בישראל נדמית מספיקה כדי לייצא אותם חו"ל. ישראל כבר מזמן הפכה למעצמה משפטית ולמובילה העולמית במספר עורכי הדין ביחס לתושבים, ומספרם חצה בשנה האחרונה את רף ה-80 אלף עורכי דין. מדובר במספר שיא, למרות שהוא כולל עורכי דין שנפטרו, הושעו או פרשו מהעיסוק.
כשזו תמונת המצב - "יצוא" עורכי דין לחו"ל כבר לא נשמע כמו בדיחה גרועה, ובשנים האחרונות מספר הולך וגדל של משרדי עורכי דין ישראליים מעידים על "פעילות בינלאומית" כלשהי מצידם. במקביל לזינוק במספר עורכי הדין, וכחלק מתהליכי הגלובליזציה המקדמים מסחר בינלאומי, הפכה ישראל בעשורים האחרונים לשחקן בולט בזירה המסחרית הבינלאומית, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לחברות טכנולוגיה המקימות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח, כמו גם של חברות נדל"ן ציבוריות המעוניינות לגייס כספים בארץ. כולם מהווים כר לפעילות משפטית נוספת במגוון תחומי התמחות.
התהליכים הללו מגבירים את התחרות; מורידים, לעתים, את שכר-הטרחה; וגורמים לעורכי הדין לבדל עצמם מחבריהם. נראה כי במסגרת הניסיונות להתבלט, להתבדל, למצוא מקורות הכנסה חדשים ולהציע שירותים חדשים, גילו המשרדים הישראליים את אמריקה, ולא רק.
בדיקת "גלובס" שנערכה בקרב 30 המשרדים הגדולים בישראל (לפי נתוני D&B לשנת 2018), מגלה כי 25 מתוך 30 המשרדים הגדולים בישראל החלו בשנים האחרונות להציע שירותים משפטיים ללקוחות זרים או ישראלים המעוניינים להרחיב את עסקיהם לחו"ל. שישה משרדים טוענים כי הם כבר לא מסתפקים בישראל, ותופסים עצמם כ"משרדים בינלאומיים" של ממש, ואילו שישה אף טוענים כי הם מחזיקים במשרדים, בסניפים או בשלוחות בחו"ל. הבדיקה נעשתה לפי הנכתב באתרי המשרדים עצמם, ובאמצעות שיחות שקיים "גלובס" עם מרבית המשרדים הטוענים לבינלאומיות.
הטייטל "משרד בינלאומי" מציף את השאלה "מה מגדיר משרד כבינלאומי". האם אלה הלקוחות הזרים, או אולי העיסוק בדינים בינלאומיים? האם זו הנוכחות של המשרד בחו"ל, או דווקא הייצוג של בעלי עסקים מקומיים במדינה הזרה? מתעוררת גם השאלה מה משמעותה של הצהרת משרד ישראלי כי הוא "בינלאומי" אף שאינו מחזיק כל נוכחות בחו"ל; ולבסוף - מדוע המשרדים הישראליים בכלל פונים לחו"ל? האם מדובר בעניין של מיתוג, או שמא בהמשך ישיר של התחרות הגוברת והצורך במציאת אפיקי הכנסה חדשים?
לצד השדרוג התדמיתי - הסיבה לאימוץ המונח "בינלאומי" היא כלכלית, לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכי דין: "שכר-הטרחה הנגבה בישראל עבור שירותים משפטיים נמוך משמעותית מזה שנגבה בארה"ב או במדינות מערב אירופה. זה נובע, בין היתר, מההצפה במספר עורכי דין שיוצרת תחרות עזה בין המשרדים.
לכן, המשרדים הישראליים משקיעים מאמצים רבים בגיוס לקוחות זרים, שהם, לרוב, בעלי מוכנות ומסוגלות לשלם יותר. אפשר לומר שבמידה מסוימת, זה, אולי, מה שמאפשר למשרדים הישראליים לשרוד, ולהציע ללקוחות הישראליים את המחירים האטרקטיביים שהם מציעים".
משרד ישראלי כחלק מפירמה בינלאומית
פעם הכל היה פשוט יותר: כשדיברו על "פירמה בינלאומית" התייחסו למספר "מגה-פירמות", בעיקר מארה"ב ומלונדון (ובשנים האחרונות גם מסין), המעסיקות אלפי עורכי הדין בעשרות סניפיהן הפרושים ברחבי העולם. לרוב, מדובר בפירמות ותיקות מאוד שנוצרו, לא פעם, כתוצאה של מספר מיזוגים. הן מחזיקות מטות מאוחדים, חולקות מיתוג זהה ופונקציות אדמיניסטרטיביות, ומתנהלות לפי כללים ארגוניים זהים. בנוסף, לרוב, מקיימות הפירמות הללו אירועים שונים ברחבי העולם, בשיתוף גורמים ממדינות שונות במטרה לקדם את עסקי לקוחותיהם חובקי העולם. לחלק מאותן פירמות גלובליות קיימת נציגות בישראל (ראו מסגרת).
די ברור שאת מגה-הפירמות מחו"ל ניתן לשייך ללא התלבטות לקטגוריה של "משרדים בינלאומיים". כולן מקיימות מערך גלובלי נרחב של פעילות. אך האם יצאה מישראל פירמה דומה - הכוללת אלפי עורכי דין הפרושים במשרדים שבבעלות הפירמה הישראלית ברחבי העולם? נראה כי התשובה לכך שלילית: חרף השאפתנות המבורכת, הפירמות הישראליות עוד רחוקות - אלפי עורכי דין ועשרות סניפים - מפירמות הענק הזרות.
אולם עובדה זו לא זה לא מונעת מפירמות ישראליות מלהעיד על עצמן כי הן "בינלאומיות". לשיטתן של אותן פירמות, לא הנוכחות פיזית במדינות הזרות קובעת אם הפירמה זכאית לתואר "בינלאומית". שורת לקוחות זרים ועסקאות בינלאומיות מספיקה כדי "לזכות" את המשרד הישראלי בתואר הבינלאומי המבוקש, ולעתים זוהי חברות ברשת עורכי דין בינלאומית הגורמת למשרדים הישראליים להוסיף נופך בינלאומי לרפרטואר. כך, למשל, משרד "ש.הורוביץ" חבר בפירמה הבינלאומית "LexMundi"; משרד שבלת חבר ב-"Terralex"; "בלטר-גוט-אלוני" חבר ב-"Consulegis"; ליפא מאיר חבר ב-"AllyLaw", ואילו איתן-מהולל-שדות חברים ב-"InterLex". המשרדים מקפידים לציין כי הם החברים הישראלים היחידים ברשת שבה הם חברים.
מכל מקום, ותהיה ההגדרה אשר תהיה, מבדיקת "גלובס" התברר כי המונח "בינלאומי" הוא אחד המונחים הגמישים שיש, שלא טומן מחויבות לסטנדרט כלשהו, בטח שלא נתון לרגולציה, ולמעשה מפורש באופן די חופשי על-ידי הנושאים אותו. כך, ניתן למצוא את המונח "בינלאומי גם במשרדים שקוראים לעצמם כך בגלל שהם מבצעים עסקאות בחו"ל (או עסקאות שבהן צד אחד אינו ישראלי); וגם משרדים שהצהירו על בינלאומיות בגלל העובדה שהם מחזיקים סניפים (או אפילו רק סניף) בארצות זרות, בלי קשר לשאלה במה עוסק הסניף שבחו"ל.
בתשובה לשאלה מה מגדיר את משרדם כבינלאומי, מרבית המשרדים ציינו את המאפיינים הבאים: עסקאות שבהן לפחות צד אחד הוא זר; עבודה מול עורי דין זרים; סטנדרטים גבוהים של שירות, המאפיינים את השוק מחוץ לישראל; קיומם של לקוחות זרים; או קיומם של לקוחות ישראלים המעוניינים לבצע עסקים בחו"ל.
בינלאומי ללא נוכחות פיזית בחו"ל
בגזרת המשרדים הישראליים המתהדרים בבינלאומיות בולט המשרד הישראלי (שני בדירוג D&B ל-2018), מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, שמכריז באתרו כי הוא "המשרד הבינלאומי המוביל של ישראל". ניסוח מעניין, נוכח העובדה שאם אם אתה בינלאומי אז אתה לכאורה לא אמור להיות שייך לאף מדינה. עצם הניסוח מדגים את הטענה של אותם משרדים: הבינלאומיות, לדעתם, כבר לא נובעת דווקא מהיותה של הפירמה רשת של אלפי עורכי דין הכוללת שלוחות במספר מדינות.
במקרה של מיתר, מעבר להכרזה באתר כי הוא "הבינלאומי המוביל" - אין שם אזכור באתר האינטרנט של המשרד למדינות שבהן יש לפירמה נוכחות. כאשר מנסים לברר באתר מה גורם לפירמה הישראלית שכוללת סניף אחד ברמת-גן לכנות עצמה בינלאומית, מגלים כי הסיבה, ככל הנראה, נעוצה בלקוחותיה הזרים וכן בעובדה כי חלק מהמועסקים בפרימה עבד, בעבר במשרדים זרים. בינלאומי? לא במובן "המסורתי".
עו"ד אלינור רוטנברג המשמשת כמנהלת הפיתוח העסקי במיתר ציינה בשיחה עם "גלובס" כי "אף שאין לנו משרד בחו"ל, למשרדנו יש את מספר הלקוחות הבינלאומיים הרב ביותר. אנו מאמינים שהסטנדרטים שלנו לא מאפיינים השוק הישראלי אלא גבוהים ויותר דומים לפירמות בחו"ל. בנוסף, מועסקים בפירמה המון עורכי דין ושותפים שעבדו בחו"ל - אנגליה, אוסטרליה, ספרד, סין, גרמניה וארה"ב".
לגישתם של רוב המשרדים הישראליים שאין להם נוכחות פיזית בחו"ל, הסיבה להיעדר הנוכחות היא ש"אנחנו לא מתיימרים להתחרות בדין האמריקאי אלא עובדים עם הדין הישראלי, כמו שהם לא מתחרים איתנו". לדבריהם, שיתוף-הפעולה הוא "כשצריך קשרים". קיומו של סניף בחו"ל, לשיטתם, אינו מבטיח שיתוף-פעולה "מהותי בינלאומי" - כזה המערב בעסקה צדדים משתי מדינות שונות - ויכול להתאפיין בפעילות מקומית לחלוטין, כמו תיווך דירות.
מרכז בארץ, סניפים בחו"ל
מקרה בולט מסוג אחר, שבו דווקא קיימים למשרד סניפים בחו"ל, הוא של משרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן ועמית גרוס (מיקום 20 בדירוג). לפי אתר המשרד, עסקינן ב"משרד בינלאומי מוביל עם משרדים קיימים ופעילים בארה"ב (ניו-יורק - משרד עורכי הדין 'SRFF'), ברומניה, בקפריסין ובאתיופיה וכן דסקים פעילים בכל הקשור לפעילות מסחרית ומשפטית במזרח הרחוק - בעיקר בסין וכן במדינות דוברות צרפתית וגרמנית ברחבי העולם".
תחת לשונית "אופקים בינלאומיים" מוסיפים באתר כי "משרדנו הוא משרד עורכי דין בינלאומי מוביל עם סניפים פעילים במדינות האיחוד האירופאי ובאפריקה... והמשרד ממצב את שירותיו בחו"ל באמצעות משרדים הממוקמים ברומניה, בקפריסין, בארה"ב, ותוכניות להתרחבות למדינות נוספות בחו"ל".
כיצד מנהלים את האופרציה הבינלאומית במשרד טיקוצקי? לפי אתר המשרד, השלוחה ברומניה ממוקמת בבוקרשט ומסתייעת בעורכי דין רומנים. כיצד ניתן ליצור עימה קשר? בחלק של "צור קשר" מופיעים כתובת בבוקרשט ומספר טלפון, אך לא מצוין שם של משרד. לא ברור אם מועסקים במשרד הרומני עורכי דין ישראלים ולא ברור אם מדובר בשלוחה של המשרד או שמדובר במשרד מקומי המשתף פעולה עם המשרד בארץ. זה המצב גם ביחס לסניף קפריסין של המשרד, הממוקם בבירת האי, ניקוסיה, והמתמחה לפי האתר בהקמת חברות בקפריסין ובנישואים אזרחיים.
בשיחה עם עו"ד גיורא גוטמן ממשרד טיקוצקי, הוסבר כי אין מדובר במשרדים שרק עובדים בשיתוף-פעולה עם המשרד, אלא בסניפים של ממש, המהווים חלק ממנו. לדבריו, "מנהלי הסניפים הללו הם עורכי דין ישראלים, ועורכי הדין שעובדים שם הם מקומיים - אבל הם עורכי דין שלנו". משרד טיקוצקי, למשל, הוא שמשלם להם את המשכורות. התברר עוד כי המשרד ברומניה נקרא ״דורון טיקוצקי רומניה״, והקפריסאי - ״דורון טיקוצקי קפריסין״.
באשר לסניף הניו-יורקי של המשרד מצוין בפירוש באתר כי מדובר בשיתוף-פעולה עם משרד מקומי בשם "SRFK". משמעותו של שיתוף-פעולה - השירות המשפטי יינתן ללקוח הישראלי על-ידי המשרד הזר (בניגוד למגה-פירמות הבינלאומיות הזרות, המחזיקות משרדים משל עצמן במדינות היעד), ועל המשרד הזר האחריות לאספקת השירות ולהבטחת טיבו.
בנוסף, מחזיק משרד טיקוצקי תשעה "דסקים" במדינות הבאות: ניגריה (בראש הדסק עומדת רווית ברקוביץ ו"הלקוח הישראלי נהנה משירותים הן על אדמת ניגריה והן משירותים על אדמת ישראל"); הונגריה (גם הפעם עומדת בראש הדסק ברקוביץ, אך מהצד ההונגרי עומדת עו"ד אורלי פארן "החיה ופועלת בהונגריה"); פולין; צרפת; סין - וכן דסקים ממוקדי-שפות ולא מדינות, בהן ערבית, צרפתית, גרמנית, רוסית ואף דסק "דרום מזרח אסיה". ראשי הדסקים הם עורכי דין ישראלים הפועלים ממשרדי הפירמה ברמת גן, בחיפה ובנצרת. בינלאומי? לא כולם יסכימו כי זה המצב ביחס למרבית סניפי המשרד (למעט הסניפים בקפריסין וברומניה).
עו"ד גוטמן, מטבע הדברים, סבור שפעילות המשרד היא גם בינלאומית. "הבינלאומיות מתחלקת לכמה תחומים", הוא מטעים. "הראשון הוא שיש במשרד עורכי דין בעלי אנגלית רהוטה ובעלי ניסיון בעשיית עסקאות, מחוץ לישראל, עם גופים בינלאומיים כאלה או אחרים - כמו עסקאות מימון, עסקאות m&a (מיזוגים ורכישות) - בלי קשר להסמכתם ב'ג'וריסדיקשן' של מדינה כזו או אחרת". בכך מתכוון גוטמן בעיקר ל"עסקאות עם גופים שרכשו חברות פה בישראל, או לעסקאות שבהן גופים ישראלים רכשו חברות בחו"ל והעבודה היא בינלאומית". בנוסף לעורכי הדין הללו, מדגיש גוטמן, "יש למשרד סניפים בקפריסין וברומניה, ומעבר לזה - יש לו דסקים בארץ, שמסוגלים לתת מענה ללקוח עבור אזורים גיאוגרפיים המשויכים לדסק".
נוכחות, פעילות ושיתופי-פעולה
מקרה מעניין הוא של משרד ברנע ושות' (21 בדירוג), שלא מכתיר עצמו כמשרד "בינלאומי" באתר שלו, אך מספק תיאור על "נוכחות גלובלית" וכן על "פעילות חוצת גבולות" המנוהלת על-ידי אחד השותפים (העובד בישראל). באתר המשרד מוצגת מפה ועליה לא פחות מ-60 מדינות שבהן המשרד, הממוקם בדרום תל-אביב, מקיים פעילות עסקית. בין רשימת המדינות: דרום סודן, בליס, אלדרניי, איי מאן, ג'רסי, גאנה, מוזמביק, ליבריה ועוד יעדים אקזוטיים. למרות הדגש הזה על פעילות בינלאומית, אין בפועל באתר המשרד כל רמז לכתובתם של סניפי המשרד בעולם, או לשמות עורכי הדין מהמשרד הפעילים במדינות אלה.
משרד נוסף המחזיק בדסקים בינלאומיים הוא יגאל ארנון ושות' המפעיל דסקים בסין, ביפן, בהודו, באוסטרליה ובגרמניה. מאתר המשרד עולה כי אינו מפעיל סניפים ממשיים בחו"ל וכי מדובר בשיתופי-פעולה עם משרדים מקומיים (ששמם לא מציין), אך שמאפשרים להעניק ללקוחות המשרד "שירות משפטי מקיף וחוצה-גבולות על-פי צורכיהם".
הדסקים מנוהלים על-ידי עורך דין מקומיים עם זיקה למדינות הדסק. כך, בעוד שאת דסק גרמניה מנהל עו"ד אופיר לוי, שמתוקף תפקידו הקודם במשרד האוצר "ניהל את צוות המו"מ הישראלי בגיבוש אמנת המס עם גרמניה"; את דסק אוסטרליה מנהלים מיכה טולמן ודייוויד רונס ש"הצטרפו למשרד לאחר שצברו ניסיון משפטי בשניים ממשרדי עורכי הדין המובילים באוסטרליה, והם מייצגים לקוחות אוסטרלים במגוון עסקאות המשלבות עסקים באוסטרליה ובישראל". ליתר הדסקים, לא צוינו מנהלים מקומיים או זרים.
משרדים נוספים המציינים באתריהם כי הם מקיימים שיתופי-פעולה עם משרדים זרים או מחזיקים ב"פעילות בינלאומית" - אם כי אינם טוענים כי הם "משרד בינלאומי" - הם:
1. בלטר-גוט-אלוני (17 בדירוג), המעיד באתר על שיתוף-פעולה עם המשרד הניו-יורקי "Herzfeld & Rubin". בשיחה שנערכה עם נציגיו הם ציינו כי "בכל הנוגע לניהול תיקי ליטיגציה בחו"ל - אנו ממליצים על שיתוף-פעולה עם משרדי עו"ד מקומיים". במשרד אף מזכירים כי עו"ד במשרדם מתמחה בדיני יוון וקפריסין.
2. שרקון-בן עמי-אשר ושות' & נאמן-קינן ושות' (27 בדירוג, המציין באתר כי "לאור היוזמות הבינלאומיות של לקוחות הפירמה, פועלת מזה שנים שלוחה אורגנית של הפירמה בארה"ב המשלימה את הפעילות הלוקאלית בישראל". לא מצוין היכן ממוקם המשרד ואין פרטי קשר);
3. אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' (19 בדירוג) מציג באתר שלו פעילות באוסטרליה ומציין כי "כמענה לאתגרים הייחודים הנלווים להליכי הגלובליזציה, הקמנו את דסק אוסטרליה". לדסק אין פרטי קשר אף שמצוין כי הוא ממוקם בסידני. בשיחה שנערכה עם נציגי המשרד הוברר כי מדובר בנציגות של המשרד בסידני המאוישת בשותף ובעורך דין, כאשר בישראל נמצא שותף נוסף, בוגר פקולטה למשפטים באוסטרליה.
4. לירום סנדה - חברת עורכי דין (26 בדירוג) מציינת בפרופיל באתר כי למשרד "פעילות מעבר לים" וכי "למשרד סניף הממוקם בניו-יורק האמון על ריכוז כלל הפעילות הבינלאומית". גם במקרה זה, לא מופיעים כל פרטי קשר עם השלוחה הזרה.
5. להבדיל מהמשרדים לעיל, באתר משרד גולדפרב-זליגמן (3 בדירוג) לא מצוין כי הוא מקיים פעילות בינלאומית או משרת לקוחות בינלאומיים (אף שבעבר פורסם כי ייצג את גוגל בעת רכישת אפליקציית הניווט Waze) ורק מובהר כי הוא מעניק "שירותים משפטיים מגוונים באיכות בינלאומית".
החזקה של משרדים בחו"ל
לצד משרדים נעדרי נוכחות במדינה הזרה (כגון מיתר וברנע) שמקיימים פעילות עסקית עניפה המערבת צדדים ממדינות שונות בכל עסקה, ולצד משרדים המקיימים שיתוף-פעולה עם משרד מקומיים (כגון בלטר- גוט-אלוני) - קיימים משרדים ישראלים המחזיקים באופן ממשי משרדים משל עצמם בחו"ל. האם התמקמות במדינה אחת או יותר היא שמזכה את המשרד בתואר "בינלאומי"? גם כאן - יהיו שיגידו שהתשובה היא שלילית אם העיסוק המשפטי בסניף הזר אינו מערב שני צדדים ממדינות שונות או שתי מערכות חוק ומשפט.
משרד מ.פירון ושות' (6 בדירוג) מחשיב עצמו "מן המשרדים הישראליים הראשונים (והמעטים) שהפכו בינלאומיים". מדוע? לפי אתר המשרד, משום שבפירון מחזיקים מאז שנת 2000 במשרדים ברומניה הנקראים "פירון-בר ניר (אירופה)". עוד מצוין כי השלוחה הפועלת בבוקרשט, מנוהלת על-ידי עו"ד רוני בר-ניר, שותף במשרד המחלק את זמנו בין משרדי הפירמה בישראל ובבוקרשט ושותף נוסף, עו"ד צחי נרקיס, השותף-המנהל של הפירמה בישראל.
לפי האתר, עורכי הדין שבשלוחה הרומנית הם עובדים של המשרד הרומני. לפירמה האירופית אתר עצמאי שבו מצוינים שני סניפים נוספים - בבולגריה ובסרביה. לשני הסניפים פרטי קשר מלאים ואנשי הקשר הם עוה"ד נרקיס ובר-ניר.
לדברי עו"ד נרקיס, מה שמגדיר את המשרד כבינלאומי הוא "הסניף הקבוע בבוקרשט, שבו מועסקים 18 עורכי דין רומנים המעניקים, ברומניה, שירותים משפטיים הן ללקוחות ישראליים והן ללקוחות זרים". בפירון מציינים כי "עורכי הדין ברומניה הם עובדים של הפירמה הרומנית והם עוסקים רוב זמנם בדין הזר וכלל לא בישראלי".
משרד נוסף המגדיר עצמו כבינלאומי, אפילו בלוגו, הוא ZAG-זיסמן-אהרוני-גייר ושות' (16 בדירוג). לפי אתר המשרד, מדובר ב"פירמה בינלאומית מובילה... שזכתה למעמדה הבינלאומי בזכות נוכחותה הגלובלית, בארה"ב, במזרח הרחוק ובאירופה". כמו במקרה של פירון, גם בזיסמן-אהרוני-גייר, מסבירים כי המעמד הבינלאומי נרכש כתוצאה מהנוכחות הפיזית בחו"ל.
היכן ZAG נוכחים? לפי אתר האינטרנט, מסוף שנות ה-90' בארה"ב (בניו-יורק ובוושינגטון), באירופה (לונדון) ובסין. האם המשרדים שבחו"ל שייכים באופן ממשי לפירמה? לפי האתר, בארה"ב מדובר ב"שותפות ייחודית" עם הפירמה האמריקאית "Sullivan & Worcester" (ומכאן ZAG/S&W).
בסניף בלונדון מדובר במקרה מורכב יותר. באתר המשרד מצוין כי "הפעילות באירופה מתנהלת באמצעות המשרדים בלונדון אשר הוקמו ע"י 'Sullivan & Worcester LLP'... והם עובדים בשיתוף-פעולה הדוק עם ZAG-S&W". בסין מנוהלת פעילות הפירמה באמצעות עו"ד תהילה לוי-לאטי, שותפה המתגוררת בסין ומנהלת משם את פעילות הפירמה במדינה.
לדברי עו"ד עודד הר-אבן, שותף ב-ZAG/S&W ומנהל משרדי הפירמה בארה"ב, מה שהופך את הפירמה לבינלאומית היא "היכולת לתת מענה בזמן אמת בכל יבשת שבה אנו מזהים פעילות מסחרית משמעותית. אנחנו כ-250 עורכי דין, וכ-50 מאיתנו עוסקים בפעילות בינלאומית. ללקוח יש עו"ד אחד שמנהל את כל צרכיו בכל המדינות הללו ומפעיל צוות מקומי לפי הצורך". עו"ד הר-אבן מוסיף כי "במשרדי הפירמה בחו"ל מועסקים עורכי דין ישראלים הנחשבים לעובדי הפירמה המקומית".
"נטוורקינג" עם משרדים בעולם
בדומה, גם משרד שבלת ושות' (4 בדירוג) מחזיק במשרדים בארה"ב ובסין. בעוד שאת דסק סין (הממוקם בשנחאי) מנהלת עו"ד מיכל צחורי, המשרד בניו-יורק מוגדר כמשותף ("Associated"), אך לא מצוין עם מי השותפות. בשיחה שנערכה עם המשרד צוין כי בניו-יורק מועסקים כ-20 עורכי דין. האם הם מועסקים תחת משרד שבלת הישראלי או על-ידי משרד מקומי זר? לא לגמרי ברור. מכל מקום, תחת לשונית "צור קשר" באתר האינטרנט מופיע רק המשרד שבמגדל המוזיאון בתל-אביב.
במשרד מסבירים כי הבינלאומיות שלהם באה לידי ביטוי, בין היתר, בשל "ה'נטוורקינגק הנרחב שלנו עם משרדי עורכי דין מובילים בכל העולם, שעימם אנחנו משתפים פעולה כדבר שבשגרה. הדיאלוג השוטף הזה בין פירמות של עורכי דין תורם להעברת ידע משפטי ושיתוף המאפשר לנו לפעול באופן גלובלי, באופן שעונה על הצרכים של לקוחות שמנהלים פעילות גלובלית.
"כך למשל, אם לקוח ישראלי שלנו יבחן פעילות בטריטוריה זרה מסוימת, נוכל לתת לו אינדיקציות, אם עלולות להתעורר סוגיות משפטיות שיפריעו או שיעכבו פעילות כזו בטריטוריה על בסיס הניסיון הבינלאומי שלנו". גם במשרד שבלת מסכימים ש"הכוונה זו כמובן אינה מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ממשרד זר בהמשך הדרך".
משרד ישראלי נוסף המגדיר את עצמו כבינלאומי הוא פרל כהן צדק לצר ברץ (12 בדירוג). באתר המשרד מפורט היכן ממוקמים הסניפים - בניו-יורק, בבוסטון, בלוס אנג'לס ובלונדון, כאשר נראה כי מדובר במשרדים השייכים לפירמה. ל"גלובס" נאמר כי המשרד "מתכנן להקים נציגות בסין" והוסבר כי: "אנו שונים מכל המשרדים הישראליים האחרים הפועלים בחו"ל. המשרד פועל כשלוש שותפויות אחיות בישראל, בארה"ב ובאנגליה הפועלות תחת קורת-גג תפעולית אחת. על אף ההבדלים הגיאוגרפיים, הצוותים עובדים יחדיו, כאשר כל משרד גיאוגרפי מספק את הידע והמומחיות הרלוונטית לדין במדינתו".
בפרל כהן מדגישים כי "הצוות המקצועי העובד במשרדי הפירמה בארה"ב ובאנגליה, מועסק על-ידי השותפויות הזרות ומורכב בחלקו מעורכי דין ומעורכי פטנטים ישראלים שעשו 'רילוקיישן' למדינות אלה, לאחר שעבדו מספר שנים בפירמה בישראל, או בעובדים שגויסו מהאוניברסיטאות ומהמשרדים המובילים בחו"ל. כל המשרדים של פרל כהן פועלים תחת הלוגו והשם הגלובלי של המשרד".
במשרד מציינים כי בארה"ב - בניו-יורק, לוס אנג'לס ובבוסטון - מועסקים כ-45 עורכי דין ועורכי פטנטים, ואילו במשרדים בלונדון מועסקים תשעה עורכי דין, עורכי פטנטים, יועצים מדעיים וצוות תומך.
מגה-פירמות בינלאומיות בישראל: מיתוג וכללים ארגוניים זהים
ה"מגה-פירמות", בעיקר מארה"ב ומלונדון (ובשנים האחרונות גם מסין), הן פירמות בינלאומיות בהגדרה. הן מעסיקות אלפי עורכי הדין בעשרות סניפיהן. הן מחזיקות מטות מאוחדים, חולקות מיתוג זהה ופונקציות אדמיניסטרטיביות, ומתנהלות לפי כללים ארגוניים זהים. לחלק מאותן פירמות גלובליות קיימת נציגות בישראל.
כך, למשל, פירמת "DLA PIPER" האמריקאית שבשנים 2009-2012 פעלה בישראל "על אש קטנה", באמצעות עו"ד ג'רמי לוסטמן. הסיבה לפעילות "מתחת לרדאר" הייתה איסור על משרדים זרים, שבוטל ב-2012, להחזיק משרדים בישראל. כיום הפירמה כוללת כ-4,200 עורכי הדין המועסקים ב-80 משרדים הממוקמים ב-40 מדינות. רשמית, נרשמה הפירמה בישראל ב-2012, כאשר בוטל האיסור.
בדומה, פירמת "Freshfields" הבריטית שהגיעה לישראל באותה שנה באמצעות נציגה, עו"ד אדיר ולדמן, וכוללת כ-2,000 עורכי הדין המועסקים ב-28 מדינות. מסין הגיעה לישראל פירמה בשם "Yingke" המעסיקה ברחבי העולם כ-2,200 עורכי דין ב-32 מדינות. אחת מהן היא ישראל, שאליה היא נכנסה ב-2013 באמצעות "מיזוג" עם המשרד הישראלי איל-חיאט-זולטי-נייגר מהרצליה.
פירמה אמריקאית נוספת המחזיקה בישראל משרדים "של ממש" היא "Greenberg Traurig", שהחלה בפעילות בארץ ב-2012 וכוללת סניף בישראל, עוד 37 משרדים ולמעלה מ-2,000 עורכי דין. המשרד, בדומה לנוספים מסוגו, טוען שחוויית השירות של הלקוח היא "כאילו נסע לניו-יורק".
אולם לא כל המשרדים הללו זהים מבחינת מודל הפעילות שלהם. כך, למשל, "DLA" ו"פרשפילדס" פתחו בישראל שלוחות בלבד, שתפקידן הוא לשמש "חוליית קישור" בין עסקים מקומיים (למשל, גופים מוסדיים או חברות היי-טק מקומיות) למשרדי הפירמה שבחו"ל. הנציגים המקומיים לא מעניקים בעצמם ייעוץ משפטי אלא משמשים למעשה כמנהלי פיתוח עסקי מקומיים עבור הפירמה הגלובלית. לעומת זאת במקרה של "Yingke" הסינית מדובר על רכישה של משרדי ישראלי קיים תוך הסבת שמו לשם הפירמה הזרה. המקרה המובהק יותר הוא של הפירמה הבינלאומית "גרינברג טראוריג" שהקימה שלוחה בישראל, המתפקדת כמשרד עורכי דין.
"מיתוג בינלאומי ללא צעדים אופרטיבייים - הסתכנות בהטעיית לקוחות"
האם החתירה של משרדי עורכי הדין הישראלים לפעילות בחו"ל טומנת בחובה רק הזדמנויות או גם סיכונים? האם העובדה שהמשרדים מעניקים שירות משפטי בחו"ל אינה מחייבת את עורכי הדין הישראלים במידה של אחריות וזהירות מקצועית?
לדברי עו"ד איתמר חושן, שותף במשרד "OH! אורנשטיין חושן" המתמחה בייעוץ אסטרטגי למשרדי עורכ- דין, מציין כי מעבר לאחריות המקצועית - משרד שממהר למתג את עצמו כ'בינלאומי', אך אינו מגבה את המהלך בצעדים אופרטיביים ממשיים (בלי קשר לשאלה אם הצעדים הללו ישויכו דווקא לנוכחות בחו"ל או יתמקדו בפעילות המערבת צדדים ממדינות שונות), הוא משרד שמטעה את לקוחותיו ועלול לשלם על כך מחיר תדמיתי.
לדבריו, "משרד שטוען לנוכחות בינלאומית, רק בשל העובדה כי אחד השותפים במשרד יצר 'שיתוף-פעולה עם משרד מקומי חזק', לא רק מתהדר בנוצות לא לו, אלא גם מסתכן ביצירת מצג שווא. לצד העובדה שאנו חיים בעידן גלובלי, אנו גם חיים בעידן של שקיפות ונגישות למידע, וזה חל גם על המידע שמשרדים מספקים ללקוחותיהם באשר לעסקיהם, ככל שאלה קיימים בכלל, בחו"ל. בשורה התחתונה: תהיו כנים ושקופים, ואם אין לכם משהו טוב להציג - עדיף שלא להציג ולהתחרט מאוחר יותר".