גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען שגדל במחנה פליטים מנסה להמציא את הכימיה מחדש

פרופ' עומר יאגהי, בן למשפחה פלסטינית שחיה במחנה פליטים בירדן, זכה לאחרונה בפרס וולף היוקרתי על המצאת קטגוריה חדשה של מולקולות, המיושמת כיום בספיחת פחמן דו-חמצני ואגירת מים מהאוויר ● בראיון בלעדי ל"גלובס", הוא מדבר גם על הקשר המיוחד בין מרצה לסטודנטים שלו: "החוקר צריך לידו מוח שהוא פתוח מספיק, כדי שיוכל לראות דברים שגם הוא עצמו כבר חושב שהם לא אפשריים"

פרופ’ עומר יאגהי / צילום: איל יצהר; איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פרופ’ עומר יאגהי / צילום: איל יצהר; איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בגיל 15, עומר מ' יאגהי הגיע לארה"ב, לבדו, לאחר שעזב את הוריו ו-12 מאחיו במחנה לפליטים פלסטינים בירדן. "כשדיברתי עם אבא שלי בטלפון, שאלתי אותו, 'מה אני אמור לעשות עכשיו?' והוא אמר לי, 'אולי תלך לקולג' הקרוב ותשאל אם הם מוכנים לקבל אותך'". בן ה-15, שהאנגלית בפיו הייתה אז מוגבלת מאוד והוא לא הכיר כלל את התרבות המקומית, דפק על דלת הקולג' הקהילתי הקרוב לבית שבו שכר חדר פנוי מזוג מבוגר, בעיר טרוי בניו יורק.

בקולג' האדסון ואלי לא ידעו בדיוק מה לחשוב על הילד הזר והיומרני. הם לא אישרו לו להירשם כסטודנט מן המניין, אך הציעו לו להשתתף בכמה קורסים כדי לבחון את התאמתו. כשראו את הישגיו בסוף השנה, לא היה להם ספק שהוא מתאים להירשם כסטודנט. למעשה, יאגהי הוא זה שהחליט לבסוף שהקולג' הקהילתי קטן עליו ובאמצע התואר עבר לאוניברסיטה גדולה יותר. בגיל 20 כבר התחיל דוקטורט בכימיה באוניברסיטת אילינוי.

במאי האחרון, בגיל 53, זכה יאגהי בפרס וולף היוקרתי, אחד המנבאים של פרס נובל ואחד בין עשרות פרסים שבהם כבר זכה על עבודתו. הפרס ניתן לו בעבור גילוי, או אולי פיתוח, של קטגוריית מולקולות חדשה: מעין גבישים מלאי חורים המשלבים בין חומרים אורגניים ולא-אורגניים, ונקראים MOFs) Metallic Organic Frameworks). החורים שבחומר הם בעלי תכונות ייחודיות, והם יכולים לספוח מהסביבה חומרים לא רצויים, או דווקא חומרים רצויים לאגירה ושימוש מאוחר יותר. יאגהי הקדיש את הקריירה שלו לפיתוח הרעיון העומד בבסיס ייצור המולקולות הללו, ואחר כך לבנייה של עוד ועוד סוגים מהן.

שני מחנות של כימאים

איך גילית את ה- MOFs?

"האתגר שניסינו לתקוף היה איך יוצרים חומרים חדשים על ידי תכנון. לפני כן לא היו לא תכנון ולא לוגיקה בייצור חומרים חדשים. הכימאים היו מערבבים מזה ומזה ובודקים מה יוצא. אני לא מזלזל בגישה הזאת ובהצלחותיה, אלא שאני רציתי לתכנן חומרים חדשים שהתנהגותם תהיה צפויה מראש".

כיצד הצלחתם להגיע לחידוש הזה?

"הכימיה נחלה למחנות: האחד 'שייק אנד בייק' (כלומר, עירוב חומרים ללא תכנון) ובמחנה השני הייתה מחלקת תכנון מולקולות, שבה תכננו או בררו מולקולות עם פעילות מסוימת, למשל עבור תעשיית התרופות, אבל לא יצרו חומרים מרובי-מולקולות.

"הקבוצה האנאורגנית, זו שעסקה גם בחומרים, פעלה בטמפרטורות גבוהות, שהורגות את החומרים האורגניים. אז בעצם הייתה מצד אחד כימיה של טמפרטורות גבוהות וכימיה אורגנית של חומרים מסיסים. אלה היו שני מחנות שלא התחברו זה עם זה. כשלומדים כימיה באוניברסיטה, מלמדים אותם בנפרד. המובילים של שני המחנות היו לפעמים אויבים מרים זה של זה".

בעבר, אמר יאגהי שהיו לו שני מנחים בולטים לדוקטורט ולפוסט דוקטורט. האחד, פרופ' וולטר קלמפרר מאוניברסיטת אילינוי, לימד אותו לבנות דברים מהבסיס ומעלה, וגם תמיד להטיל ספק בכול; השני, פרופ' ריצ'רד הולם, שתחת חסותו עשה יאגהי את הפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, לימד אותו לייצר יחידות גדולות של חומר ואז לפרק אותן כדי להבין כיצד בדיוק הן מורכבות, כלומר מן השלם ומטה. הוא גם לימד אותו תמיד להיות אופטימי.

"אני הגעתי מעולם ה'שייק אנד בייק' והתלהבתי מאוד ליצור חומרים חדשים ומעניינים למדע", הוא אומר, "אבל חיפשתי אתגר אינטלקטואלי נוסף. הרגשתי שאם אני רוצה לשנות את עולם החומר, אז מאוד טבעי עבורי לשאול, 'מדוע אני לא יכול לתכנן את החומר? מדוע אני לא יכול לשלוט בו ברמה יותר מעמיקה?' התחלתי לחשוב איך לבנות את אבני הבניין, איך לחבר ביניהם.

"יצרנו סדרה של מולקולות שניתן לחבר אותן זו לזו למבנים שנראים כמו ספוגים, אך הם לא מחומר ספוגי אלא מגביש קשיח, כלומר יש לנו מעין גביש קשיח ומחורר הדומה מאוד לכל אורכו. כל החורים מתנהגים אותו דבר. ניסיתי לעשות זאת במשך שנים על גבי שנים, ואחרי המון כישלונות ראינו הצלחה. ידעתי שאנחנו לא יודעים מספיק על האופן שבו הטבע עובד. תמיד צריך לשמור על ראש פתוח כדי שתוכל להוציא את הסודות של הטבע, כדי שהוא יחשוף את עצמו בפניך קצת ועוד קצת.

"אנחנו קוראים לקטגוריית המולקולות הזאת MOFs, שם המגלה שמדובר בשילוב בין מתכות לחומר אורגני. ניתן לייצר גם COFs שהם רק מחומר אורגני, וגם הם גבישים. החומרים הללו הם כמעט כמו הלגו של עולם הכימיה. אפשר לשלב אותם אלה עם אלה בצורה מסודרת. אפשר לשנות את המולקולות, בין שבאמצעות שינוי בחומר האורגני ובין שדרך החומר האנאורגני.

"היום אני מאמין שכל חומר הוא בר גיבוש, השאלה באילו תנאים. נניח שהמולקולות שלי הן כמו ילדים בגן, ואני אומר לילדים 'תיצרו עיגול'. הם לא ייצרו את העיגול בניסיון הראשון. יהיו כמה ניסיונות של חיבורי ידיים שונים עד שהם יבינו איך בונים את העיגול. הם יוצרים קשרים ופורמים קשרים עד שמתקבלת הצורה הנכונה. במולקולות, אם אני יוצר תנאים שבהם הן מסוגלות להתנתק ולהתחבר מחדש כל הזמן, בסוף הם יגיעו למבנה המסודר שלהם, המבנה הגבישי. צריך למצוא את הטמפרטורה הנכונה, את הממיס הנכון ואת כל התנאים הנכונים כדי לאפשר להן למצוא את הדרך.

"זו דרך לשחק עם הטבע. אתה מנסה לגרום לטבע לסור למרותך ובינתיים הטבע עקשן אך נותן רמזים לגבי מה שמפעיל אותו. יש מעין מאבק בין החוקר לבין החוק לבין המולקולות. לכן ההקשבה והציפייה מאוד חשובים. מי שקשוב יגלה את הסודות".

לדברי יאגהי, מאז ומתמיד הוא התעניין בכימיה. "תמיד התעניינתי בשאלה מה יש מאחורי או בתוך מה שאנחנו רואים - גם הירקות בשוק או הבשר אצל הקצב. שאלתי את עצמי איך החומרים הללו מורכבים. עדיין לא ידעתי שזו כימיה. כאשר ראיתי ציור של מולקולה יום אחד, נמשכתי אליו אפילו בלי לדעת מה זה. כשהבנתי שהמולקולות הללו מרכיבות את העולם שלנו, ושיש כל כך הרבה מהן, ושאותם חוקים מולקולריים מאפשרים להן לבנות את הגוף שלנו ואת שאר החומרים בעולם - זה ממש הדהים אותי".

לאסוף מים מהאוויר

לשם מה זקוקה האנושות לגבישים מחוררים מתוכננים היטב?

"המטרה שלי לא הייתה לפתור בעיה פרקטית של האנושות אלא רק שאלה של המדע הבסיסי - איך אפשר לתכנן חומרים. הסקרנות הזאת הובילה לפיתוח קבוצת המולקולות המתוכננות הכי גדולה שפיתחה הכימיה עד היום, ולבסוף היו לכך יישומים רבים. אחד מהם הוא אגירה של פחמן. החרירים הללו בתוך הגבישים מושכים את הפחמן הדו-חמצני מהאוויר. חומרים אחרים אינם סלקטיביים מספיק, הם סופחים גם חומרים רצויים. יישום אפשרי אחר הוא אגירה של דלקים ירוקים מסוגים שונים, להנעת כלי רכב, או אגירה של מים מהאטמוספירה. האוויר סביבנו מלא בלחות, במים בכמות גדולה מכל האגמים והנחלים יחד. היה נחמד אם אדם ההולך במדבר יכול היה לאסוף לעצמו מים מהאוויר. הגביש שלנו יכול למשוך את הלחות מהאוויר, גם במקומות שבהם הלחות יחסית נמוכה".

הדבר המשותף ליישומים הללו הוא שה-MOF סופח אליו חומרים מהסביבה בלי שההרכב הכימי או הצורה שלו עצמו ישתנו. אחר כך אפשר לשחרר את מה שנאגר בין חורי ה-MOF ולהשתמש בו שוב. כיום מדברים על יישום שלו גם בעולם הרפואה, בשחרור מושהה של תרופות מקומיות, "אבל זה כבר יישום שלא אנחנו מפתחים", מבהיר יאגהי ."לדעתי, למרות כמו החומרים הגדולה שכבר יוצרה בשיטה הזאת, אנחנו רק בהתחלה ומספר ה-MOFs ומשפחתם יגדלו עוד פי כמה וכמה".

היום אתה מפתח עוד חומרים מהסוג הזה או שאתה כבר עסוק בשאלה גדולה אחרת?

"הכיוון הבא שלנו הוא מולקולות ארוגות, שיש להן גם הקשיחות של הגבישים וגם הגמישות של חומר ארוגהן למעשה גם בעלות הקשיחות של גבישים, גם חרירים לאורך החומר, וגם גמישות של חומר ארוג. פריצת הדרך היא שאנחנו 'אורגים' לא בצורת שתי וערב אלא לוקחים מקבץ אחד של חוטי שתי ואחד של חוטי ערב, מניחים אותם זה על גבי זה ומצמידים אותם רק בנקודות המפגש של המטריצה. כך החומר הוא גבישי, קשיח וגמיש.

"דבר נוסף שאני עובד עליו הוא הוספת מידע לתוך החורים. אנחנו יכולים להכניס חומרים שונים לתוך החורים כאשר הרצף שלהם מקודד מידע כלשהו, וכאשר הם משולבים כך ביחד הם מתפקדים טוב יותר".

"הסטודנטים נמצאים בשוחות"

אחת מפריצות הדרך החשובות במחקר של יאגהי הגיעה בזכות סטודנטית עקשנית. "התחלתי את התהליך רק עם אלמנטים אנאורגניים. יצרנו דברים מדהימים, אבל קפיצת המדרגה הייתה כשאחת הסטודנטיות שלי החליטה להוסיף חומרים אורגניים. בתחילה כל הזמן הנאתי אותה מכך, כי אמרתי לה 'ניסו את זה בעבר וזה לא הצליח', ואז אחרי שנה וחצי היא הופיעה עם הדאטה והבנתי שישנה ספרייה של חומרים אורגניים שניתן לשלב בגבישים שלנו. היא בעצם דחפה את זה לתוך הפרצוף שלי ואמרה, 'תראה מה אני עושה, איך עושים את זה יותר טוב?'".

היא חולקת איתך את הפרס?

"לא... חלפו מאז 25 שנה. היא הייתה רק חלק מתהליך של המצאת המולקולות הגבישיות המחוררות ובילתה איתי רק שנתיים-שלוש, ומה שסיפרתי לך הוא גרסה פשטנית של הסיפור. היו שם כמה סטונדטים. סטודנט נוסף פיתח גביש כל כך מלא חורים, שלא ידענו בכלל איך להתמודד איתם. הוא אמר - זה חומר לא יציב. אני לא רוצה לעבוד על זה, כי חומר לא יציב אי-אפשר לייצר בכמויות גדולות, ולכן הוא לא מעניין לתעשייה. אני אמרתי: דווקא מצוין שהוא מחורר כל כך. אולי תשאיר אותו בתוך הנוזל כדי שלא יתפרק ותבחן אותו שם? היה מאבק בינינו, אף שזה היה הגביש שהוא פיתח, אבל אני אמרתי לו שיצא לו משהו מעניין.

"הסטודנט נמצא שם בשוחות, עושה את העבודה היומיומית, ואתה הפרופסור חייב להיות מספיק קרוב אליו כדי להנחות אותו לקבל את ההחלטות הנכונות, אבל לא לנשוף בעורפו. בשני המקרים האלה, הייתי קרוב מספיק כדי לא לפספס את פריצת הדרך המדעית. לעומת זאת, אם הייתי משגיח על שניהם מקרוב מדי, הם אולי לא היו מייצרים את הגבישים הללו מלכתחילה.

"לסטודנטים יש מוח פתוח וטרי, שלא מושפע מהרבה קיבעונות, אבל עדיין צריך לכוון אותו. החוקר צריך לידו מוח שהוא פתוח מספיק, כדי שיוכל לראות דברים שגם החוקר כבר חושב שהם לא אפשריים. לכן אני אומר לסטודנטים, אל תדברו עם מי שעבד כאן במעבדה לפניכם, אני לא רוצה שתשמעו מהם שכך וכך תמיד נכשל".

אתה מתאר עבודה של שנים עד לפריצות הדרך. זה אומר שהסטודנטים הראשונים אולי לא השיגו את הדוקטורטים שהם קיוו להם.

"כן, רעיון יכול לא לצאת אל הפועל כי המוניטין שלו נהרס בהדרגה, ואף סטודנט לא מעז לעבור על זה. אני לא מוכן שיאמרו 'לא קיבלתי כלום'. אם אומרים 'זה לא עבד', אני אומר, 'אתה לא גרמת לזה לעבוד'. אני מאמין שאם אתה יכול לחשוב על זה, אתה יכול לייצר את זה. ואם הראש שלך פתוח תייצר דברים שאיש לא חושב שאפשר לייצר. אם תהיה נחוש וקשוב, תזכה במה שחיפשת והרבה יותר מכך.

"באשר לקריירה של הסטודנט שלא הכול מצליח לו - הרי לומדים גם מכישלונות. סטונדטים שמגיעים למעבדה כמו שלי הם אנשים שרגילים להצליח מאוד מגיל צעיר. הם תמיד קיבלו ציונים מעולים, תמיד אמרו להם שהם מבריקים, ואז הם מגיעים למעבדה שלי ובמשך חצי שנה הם חושבים שהכול היה טעות והם בעצם כישלון נורא. חייבים לשלוף אותם מהדרך שבה הלכו, שלימדה אותם להאמין שהכול צריך להתקדם על פי התוכנית. אני מלמד אותם להתמודד עם הבלתי צפוי".

"כפליט, אתה אף פעם לא נורמלי, אבל המדע הוא עדיין אחת השפות הבינלאומיות היחידות, וצריך לשמר את זה"

פרופ' עומר יאגהי נולד בירדן למשפחה שהיו בה עוד עשרה אחים ושלוש אחיות, ולדבריו "בגלל ריבוי האחים, כל אחד זכה להמון עצמאות. אני תמיד הייתי ילד מתבודד. ראיתי דברים שקרו סביבי ולא השתתפתי כל כך. התעניינתי בלימודים ולא שיחקתי הרבה עם ילדים אחרים. הייתי מספיק לעצמי. הייתי ילד רגיש מאוד, כי תמיד הצבתי לעצמי רף גבוה. אם ההורים שלי ביקרו אותי, לא לקחתי את זה בקלות כי תמיד דחפתי את עצמי ורציתי לעשות הכול טוב יותר מכל אחד אחר. לא הייתי מוכן להראות להורים שלי את גיליון הציונים שלי, ואחרי שעשיתי להם כמה טנטרומים, הם הפסיקו לשאול. למזלי, כשהתבגרתי התמתנתי בתחום הזה ולמדתי שביקורת היא הדבר המבורך ביותר, אם היא כנה".

כאשר יאגהי הגיע לגיל התיכון, אביו לא ראה עתיד עבור הילד המבריק בירדן, והציע לו שתי אפשרויות - להגר לרוסיה כדי ללמוד רפואה או הנדסה, או לארה"ב כדי ללמוד כימיה. יאגהי בחר בארה"ב.

ההורים שלך הגיעו מרקע משכיל?

"המשפחה שלי הייתה פליטים פלסטיניים ולא היה לנו כלום. היינו צריכים לבנות את החיים שלנו מחדש ושום דבר לא היה קל. הכול היה קשה. ובתוך זה האהבה שלי לכימיה והאהבה של ההורים שלי ניחמו אותי.

"אני מאמין שאנחנו נולדים עם סיכוי להצליח. אני חושב שזה נמצא בדנ"א של כולנו. לחלקנו יש סיכוי גדול ולחלקנו יש סיכוי קטן, אבל לכולנו יש סיכוי. וכשגיליתי את הכימיה, לא ידעתי שזה משנה את החיים שלי ואת החיים של כל מי שיושפע מכך כשגיליתי עם הצוות שלי כימיה חדשה לגמרי. ואם היית רואה אותי, גם את היית אומרת, הילד הזה בודד ומגיע מרקע צנוע. מה הוא כבר ישיג? אולי דווקא בגלל שהייתי בודד ועצמאי מנעוריי הצלחתי לעשות דברים מיוחדים. כאילו ממילא מעולם לא הייתי על המסלול הרגיל של האנושות".

הראיון עם יאגהי התקיים בעת שביקר בישראל, אולם הוא סירב לספר אם חיפש את השכונה שעזבו הוריו. הוא מדגיש שביתו הוא בארה"ב.

מה הרגשתך היום לגבי ישראל?

"אני שמח לקבל את פרס וולף. הרבה מדינות הכירו בתרומה שלי ושמחתי לקבל גם הכרה מישראל. אני נרגש מזה מאוד. אני מדען, והמדע חייב ללכת בדרך שלו. מדענים חייבים להיות עצמאים מהעולם כדי לעשות את המדע שלהם. אני מרגיש שאני עושה את המדע הכי טוב שלי כשאני ממש עצמאי".

איזו משמעות יש מבחינתך לעובדה שגדלת במשפחה של פליטים?

"אני חושב שפליטים סובלים מאוד. כפליט, אתה אף פעם לא נורמלי. זה היה טראומתי מאוד להורים שלי וגם לי כילד, אבל המדע הוא עדיין אחת השפות הבינלאומיות היחידות, וצריך לשמר את זה".

פרופ' עומר יאגהי

גיל: 53

תפקיד נוכחי: פרופ' לכימיה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה

תרומה למדע: פיתוח קטגוריה חדשה של מולקולות

מסלול: דילג על תיכון והשתלב בקולג' הקהילתי האדסון ואלי בניו יורק. במהלך התואר עבר לאוניברסיטת אלבני בניו יורק. החל לימודים לדוקטורט באוניברסיטת אילינוי בגיל 20, ולאחר מכן המשיך לפוסט דוקטורט בהרווארד. שימש כפרופ' באוניברסיטאות אריזונה, מישיגן וקליפורניה. זכה בפרסים רבים, וביניהם פרס וולף היוקרתי.  

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אילוסטרציה: איל יצהר

בית המשפט העליון: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ● הרקע לתביעה הוא הטענה לניצול החולשה הצרכנית של קשישים, על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע קשישים למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה