נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
לאחר ששרת המשפטים איילת שקד הודיעה בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין באילת על רפורמה לקידום הזכויות של חשודים ונאשמים, תוך שהיא מציינת באותו מעמד כי "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים בישראל הוא מחדל מתמשך" - נראה כי גם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, פועל בהתאם להנחיות אלה ומרחיב את זכויות החשודים.
בהחלטה שניתנה ביום חמישי האחרון ופורסמה היום (א'), המליץ הנציב ליועץ המשפטי לממשלה לתקן את הנחייתו בעניין הסדרים מותנים (הסדר במסגרתו גוף התביעה נמנע מהגשת כתב אישום ומסכים לסגירת תיק, וזאת במקרה שהחשוד מודה בעבירות המיוחסות לו ומתחייב לקיים תנאים שנקבעו בהסדר). באופן כזה שמכתב הצעה להסדר מותנה הנשלח לחשוד יציין מפורשות את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין וכן את זכותו לעיין בחומר החקירה כולו וכן בטיוטת כתב האישום. כל זאת, בטרם תתקבל על-ידי החשוד החלטה אם להסכים להסדר או לדחותו.
המלצת הנציב מגיעה בהמשך לתלונה שהוגשה לנציבות על-ידי סנגור, שבמסגרת הליך למתן הסדר מותנה שהוצע למרשו, לא קיבל הסנגור הזמנה בכתב או מסמך הנחיות המפרטות את זכויותיו, בדגש על הזכות להיוועץ עם עורך דין. מעבר לכך, לדברי הסנגור שהתלונן, מרשו זומן להליך באמצעות שיחת טלפון במהלכה נקרא להגיע למשרדי יחידת ההסדר המותנה, מבלי שהוסברה לו מהות העניין.
בהמשך לתלונתו של הסנגור פנתה הנציבות לקבלת התייחסות ראש יחידת ההסדר. בהתייחסותו ציין האחרון כי אין כל חובה בחוק או בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לשלוח לחשוד הזמנה בכתב ו/או ליידעו אודות זכויותיו. עם זאת, ראש יחידת ההסדר ציין, לפנים משורת הדין, כי היחידה נוהגת לשלוח לחשודים מכתב המזמין אותם להגיע למשרדי התביעה לצורך שקילת קיום ההליך במסגרתו מצוינות זכויותיהם במפורש.
עמדת ראש יחידת ההסדר נדחתה על-ידי הנציב, תוך שהנציב מציין כי מבדיקת הנציבות עלה כי המכתב הנשלח לחשוד נעדר כל התייחסות מפורשת וברורה לזכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין, וכי הזכות לעיון ניתנת תחת מגבלות העומדות בסתירה ללשון החוק.
בהתאם ציין הנציב בהחלטתו כי "ההסדר המותנה שעוגן על-ידי חוק הוא הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמטי על חייו של החשוד ובני משפחתו". עוד ציין רוזן כי "הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על-פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן, בוודאי במסמכים היוצאים מלפני רשויות החוק".