מיכאל הירשברג / צילום: תמר מצפי
כ-8 שנים לאחר קריסתה של החברה הקבלנית מלרג, אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב הסדר פשרה, שגובש בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה. במסגרת ההסדר יקבלו נושי החברה כ-32 מיליון שקל מהדירקטורים בה - ובהם בעל השליטה מיכאל הירשברג ובנו עמית, וכן ממשרד רואי החשבון שליווה את החברה, קוסט פורר גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג). ההסדר שגובש בין הצדדים קיבל כעת תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט.
מדובר בתביעה ייצוגית שהגיש רו"ח שלמה פיג'ו, באמצעות עורכי הדין אריה דנציגר וטל לנצ'נר ממשרד דנציגר ברימר לוין, בטענה לפרטים מטעים שנכללו בדיווחים לבורסה שפרסמה מלרג. התביעה התווספה לתביעה מוקדמת יותר שהוגשה נגד הדירקטורים בגין 3 חלוקות אסורות של דיבידנד מטעם החברה בעת שנמצאה בקשיים. את תביעת הדיבידנדים הגיש עו"ד רענן קליר, שמונה על-ידי הנושים.
הסדר הפשרה קובע כי מתוך הסכום הכולל (32 מיליון שקל), הסכום שישולם במסגרת התביעה הייצוגית יעמוד על 9 מיליון שקל, והסכום שישולם במסגרת תביעת הדיבידנדים יעמוד על 23 מיליון שקל. עיקר התמורה מיועדת למחזיקי האג"ח.
בית המשפט כבר פסק בסוף 2016 על גובה הפיצוי במסגרת תביעת הדיבידנדים, אולם מאז ניהלו הצדדים בשני ההליכים (תביעת הדיבידנדים והתביעה הייצוגית) משא-ומתן, ולפי בית המשפט העדיפו "לגבש הסכם כולל חלף המשך ניהול ההליכים המשפטיים".
מפרטי הסכם הפשרה עולה כי חלקו של משרד רואי החשבון קוסט פורר בתביעה הייצוגית יעמוד כל 2 מיליון שקל, ואילו הדירקטורים, ובהם גם מי שהיה יו"ר מלרג, ד"ר שמחה סדן, מרצה בכיר לחשבונאות באוניברסיטת תל-אביב, ישלמו את היתרה (באמצעות חברת הביטוח שביטחה אותם במסגרת תפקידם).
חצי מיליון שקל מסכום התביעה הייצוגית יקבל התובע, רו"ח שלמה פיג'ו, שזכאי גם ל-200 אלף שקל כהחזר הוצאות, ועורכי הדין שלו יקבלו כ-1.5 מיליון שקל.
מהחלטת בית המשפט בנושא עולה כי "הסכם הפשרה משקף את הסיכונים והסיכויים החלים במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים ומהווה איזון ראוי ביניהם", וכי הוא "מוליד תועלת משותפת לשתי הקבוצות (הקבוצה המיוצגת ונושי החברה), שלא הייתה מתקבלת אילו כל הליך היה מתנהל בפני עצמו".
עוד מציינים במסגרת ההחלטה כי ההסכם משיג "הרתעה עתידית מפני התרשלות דירקטורים ורואי חשבון של חברות ציבוריות בנוגע לחלוקות אסורות ופרסום פרט מטעה בדוחות כספיים".
מלרג, שעיקר עיסוקה נגע לביצוע פרויקטים של תשתיות בנייה, הגישה בספטמבר 2010 בקשה להקפאת הליכים והסדר חוב עם נושיה, לאחר שנקלעה למשבר בהשפעת התייקרות תשומות בנייה ותחרות גוברת במכרזים ששחקה את רווחיה. באותה עת ביצעה החברה קרוב ל-20 פרויקטים, והתחייבויותיה עמדו על כ-150 מיליון שקל, עיקרן למחזיקי האג"ח. בשיאה נסחרה מלרג בשווי של כ-270 מיליון שקל.
מלרג טענה באותה עת כי הפעילות השוטפת שלה רווחית, אולם הבנקים חששו שעיכוב תשלומים לחברה על-ידי המדינה יקשה עליה לעמוד בתשלומי האג"ח במועדם, מה שהוביל אותם לצמצם את מסגרות האשראי שהעניקו לה ולהימנע ממתן ערבויות ביצוע לפרויקטים חדשים ארוכי-טווח. החלטת הבנקים הובילה לחזרת המחאות שהעניקה מלרג, הפכה אותה ל"לקוח מוגבל" ושלחה את סדרות האג"ח שלה ל"תשואות זבל" דו-ספרתיות.
במסגרת הסדר חוב שגובש בחברה רכשה את השליטה בה חברת ארקו בראשות אריק קוטלר.
כשבועיים לאחר שהוצא למלרג צו הקפאת הליכים, בעל השליטה בה, מיכאל הירשברג, ספג מכה נוספת, בדמות פסק בוררות שקבע כי עליו לשלם כ-40 מיליון שקל לשותפו לשעבר בחברה, יוסי מלמד, וקבע כי ההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2007 לרכישת החזקותיו של מלמד במלרג על-ידי הירשברג שריר וקיים.
את מלרג הקימו השניים בשנת 1990, ב-2005 הנפיקו כ-25% ממניותיה, ובסוף 2007 הסתיים סכסוך רווי יצרים ביניהם בהסכם לרכישת החזקותיו של מלמד (כ-38%) על-ידי הירשברג תמורת קרוב ל-70 מיליון שקל.