דונלד טראמפ לצד אופנועי הארלי דיווידסון / רויטרס
האם לדונלד טראמפ יש נטיה להרס עצמי? האם הצלחה מפחידה אותו? מדוע הוא זורע מוקשים בדרכו של המשק האמריקאי לתקופה של שגשוג כלכלי שעשויה אפילו להעניק לו בונוס אישי - מיתון נזקו של המפץ הצפוי לו כתום החקירה הפדרלית בפרשת קשריו עם רוסיה?
"טראמפ היה יכול להוביל עתה קמפיין של אופטימיות לקראת בחירות הביניים לקונגרס, בנובמבר, קמפיין שמבוסס על אסטרטגיית 'שחר חדש מפציע באמריקה' של רונלד רייגן, ולהעלות על נס כלכלה שמפגינה צמיחה עקבית, עם שיעור אבטלה מהנמוכים ביותר מזה 50 שנה", השתאה אתמול פרשן פוליטי באתר "פוליטיקו". "במקום זאת, הוא מהמר על מדיניות סחר נוקשה... שתוכל לשלהב את ה'בייס', גרעין התומכים שלו, אך, בה בעת, היא מפוררת את ההישגים הכלכליים שנובעים מקווי מדיניות אחרים של ממשלו ודוחפת את ארה"ב לקראת מיתון".
ממשל טראמפ מנהל עתה, למעשה, מלחמת עולם כלכלית עם שלוש חזיתות: האיחוד האירופי, סין, ושותפותיה של ארה"ב להסכם הסחר של אמריקה הצפונית - קנדה ומקסיקו. הבית הלבן יורה לכל הכיוונים, אך אף לא אחת מהיריבות מגלה סימני חיל ורעדה לנוכח ההתנהלות הכוחנית של נשיא אמריקאי, שלא חושב צעד אחד קדימה ושמסרב להסתכל למציאות בעיניים. להיפך. והארלי דיווידסון היא דוגמה.
יצרנית האופנועים, אייקון אמריקאי כמו אפל פאי וגארי קופר, סומנה כמטרה דווקא בגלל איפיונה האמריקאי ע"י ביורוקרטים אירופיים מתוחכמים, שידעו איך לקעקע את האגו הפריך של מקבל ההחלטות בבית הלבן וכיצד לפגוע בבוחריו. כפלח מעוגת היצוא האמריקאי, אופנועי הארלי הם פירורים, אבל במונחים של מיתוג הם נכס לאומי, סמל לכמיהה הלאומית למרחבים, לדרור המוחלט. לא לחינם הביא טראמפ מנהלים ועובדים של הארלי, על אופנועיהם, לפוטו-אופ על מדשאת הבית הלבן בפברואר 2017, זמן קצר לאחר השבעתו לנשיא, בתקווה שכמה גרגירים מתהילתם ידבקו בו.
באותו חודש ביקר יו"ר בית-הנבחרים, הרפובליקאי פול ראיין, במפעל של הארלי במדינת וויסקונסין (המדינה שאת אחד ממחוזות הבחירה שלה הוא מייצג) ואמר: "הרפורמות במס יציבו יצרנים אמריקאים כמו הארלי דיווידסון בעמדה טובה הרבה יותר להתחרות במסגרת הכלכלה הגלובלית ולשמור על מקומות עבודה בתוך המשק האמריקאי".
הנבואה הזו לא התממשה. כתום שנתו הראשונה בבית הלבן, החליט טראמפ להטיל מכסים על פלדה ואלומיניום שמיובאים לארה"ב ממדינות האיחוד האירופי ומסין, ואלה, כצפוי, השיבו במטח כבד של מכסי נגד, לרבות היטל על אופנועים. הארלי חישבה ומצאה שבאקלים הכלכלי החדש יתייקרו כלי-הרכב שלה באירופה ביותר מ-2000 דולר.
כמו כל חברה רווחית, היא עושה עתה מה שטוב לשורת הרווח התחתונה במאזן, לא מה שטוב לפוליטיקאי בבית הלבן: היא מפטרת עובדים, סוגרת מפעל ומרחיבה את פעילויותיה מחוץ לארה"ב - כנראה בתאילנד - כדי שתוכל לחמוק מהמכס האירופי על האופנועים שלה שמיוצרים בארה"ב. את רוב תקבוליה מקיצוצי המס שהניבה הרפורמה במיסים הוציאה הארלי על רכישת מניותיה מהציבור, לא על העלאות שכר לעובדיה.
טראמפ הגיב כמאהב שננטש: "אופנועי הארלי דיווידסון לעולם לא צריכים להיות מיוצרים במדינה אחרת. העובדים והלקוחות כבר כועסים מאוד על החברה. אם הם יעברו - שימו לב - זו תהיה התחלת הסוף. הם נכנעו. הם התקפלו! ההילה תיעלם ויוטלו עליהם מיסים שכמותם הם לא ראו אי פעם".
הארלי דיווידסון, כמו חברות אחרות, היא קנרית במכרה הווירטואלי של טראמפ והעובדה שהיא - ואחיותיה - החלו להפגין סימני חנק מצביעה על היווצרות גזים רעילים במכרה. התגובה של טראמפ מצביעה על מגמת גוברת של ארדואניזציה בממשלו.
כי מה בעצם הוא אמר להארלי? נשיא ארה"ב קורא לחברה אמריקאית לזנוח את מחויבויותיה לבעלי המניות - מחויבויות שמעוגנות בחוק - ולהעדיף שיקולים פטריוטים, כפי שהוא מגדירם. ובמילים אחרות: מנהיג המפלגה הרפובליקאית - שתמיד הניפה בגאווה את נס הקפיטליזם - מתנער מקפיטליזם ושואף להכפיף את העולם התאגידי למערכת ערכים חדשה שמושתתת על האינטרסים של המדינה, ובמקרה שלפנינו - על האינטרסים האלקטורליים של טראמפ.
האנליסט הרפובליקאי הוותיק סטיב שמידט, שהיה ראש הקמפיין לנשיאות של ג'ון מקיין ב-2008, ושעזב את מפלגתו בשאט נפש בשבוע שעבר, אומר עתה שהאמריקאים חיים במדינת טראמפיסטאן. אם נוסיף לדבוק לרגע בדימויים מעולם הציפורים, הארלי דיווידסון היא הסנונית הראשונה שמבשרת על טלטלה בכלכלה הטראמפיסטאנית.
הנה כמה סנוניות נוספות - או, אם תרצו, קנריות - על סף חנק בארה"ב תחת טראמפ: המכס שהטיל ממשלו על פלדה מיובאת חולל ירידה של 50% בפעילות העסקית של Mid Continent Nail Corporation, בפופלאר בלאף, מדינת מיזורי, בית-החרושת הגדול ביותר למסמרים בארה"ב כולה. לדברי האתר MissouriNet, פיטרה החברה 60 עובדים זמניים. ייתכן שעוד 200 יפוטרו בסוף יולי והמפעל ידמים את המכונות לקראת סוף הקיץ.
במדינת אינדיאנה, מרחף ענן שחור מעל חקלאים קטנים שמגדלים פולי סויה, תירס וחזירים וכן מעל יצרני מכונות, כימיקלים, ציוד תחבורתי וחלפים למכוניות - מוצרים שסומנו כמטרה של מכסי גמול שהטילה סין על ארה"ב לאחר שטראמפ הטיל מכס בשיעור 25% על פלדה מסין. יתר על כן, יצרני המכונות חלפי המכוניות יצטרכו לשאת בגידול עלויות היצור בעקבות הטלת המכס האמריקאי על פלדה מיובאת.
בקנטאקי, מדווחים יצרני וויסקי על ירידה בהיקף הזמנות ממפיצים, שחוששים מעליות מחירים משמעותיות בשווקים באירופה או בסין. חששות דומים משמיעים יצרני גבינות ומכשור רפואי במדינת וויסקונסין, מגדלי פרי-הדר ויצרני מיץ תפוזים בפלורידה, וחקלאים באייווה שחוששים מאבדן עסקות בשווי מאות מיליוני דולר.
העובדה שבכל המדינות האלה נמצאים ריכוזים גדולים של תומכי טראמפ אינה מקרית כמובן. מקבלי החלטות בסין ובאירופה רוצים לתקוע טריז בין טראמפ לבוחריו ולטעת בבוחרים אינסטינקט פבלובי שהצבעה לטראמפ ב-2020 תעמיס עליהם בעיות נוספות.
ממשל טראמפ אינו סבור כך, או אינו מכיר בכך. קוויין האסט, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן, גורס, כי החלטת הארלי דייווידסון לייצא מקומות עובדה אל מחוץ לארה"ב, היא "סיפור מעניין", אך לא סיפור שמשקף את המציאות הכלכלית של ממשל טראמפ.
"אם תבדקו מה מתרחש ברגעים אלה (בזירה הכלכלית האמריקאית) בעקבות הרפורמה במס, יש עתה 'התפוצצות' של השקעות בארה"ב", אמר האסט באירוע כלכלי שארגן "וושינגטון פוסט". "השקעות ישירות ממקורות זרים בארה"ב גדלו ב-10% ברבעון הראשון והחזרת הון של חברות רב-לאומיות ממקלטים בחו"ל גדלו ברבעון הראשון פי 10 בהשוואה לרבעון שקדם לו".
אבל האנליסטים אינם קונים זאת. הם טוענים שמלחמת הסחר של טראמפ עלולות לא רק להגדיל את עלויות הצרכנים אלא גם לערער את יציבות השווקים ושרשרות האספקה הגלובליות. אנליסטים בוול סטריט מחריפים את אזהרותיהם ממיתון לנוכח ההתנהלות התוקפנית של טראמפ מול שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב. "החישובים שלנו מראים שמלחמת סחר גדולה תחולל ירידה משמעותית בצמיחה, כתב הכלכלן איתן האריס ממחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה - מריל לינץ'. "שחיקה באמון ושיבושים בתפקוד שרשרות האספקה עלולים לחולל מיתון ממשי".
וטורסטן סלוק, הכלכלן הראשי בדויטשה בנק, מוסיף: "מדהים באיזו מידה הרוח הגבית המשמעותית שסיפקו קיצוצי המיסים לכלכלה מתקזזת ע"י רוחות נגדיות, בעיקר אי-ודאויות שנובעות ממלחמת הסחר".