טראמפ נפגש עם מנכ“ל הארלי דיווידסון / צילום: רויטרס Carlos Barria
בסוף נובמבר 2016, רק שבועיים לאחר ניצחונו המדהים של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, אנליסט אחד ברויאל בנק אוף קנדה התחכם.
האנליסט, ג׳וזף ספאק, הסב את תשומת לבם של לקוחותיו לשתי הבטחות של טראמפ: להקים חומה לאורך הגבול עם מקסיקו, כדי למנוע הגירה לא חוקית; ולשקם את התשתית באמריקה, בהוצאה כוללת של טריליון דולר. כמובן, הקבלנים ירוויחו הון עתק מן החומה ומן התשתית, אבל גם פועליהם. יהיה עליהם לשכור רבבות, ולשלם שכר נדיב.
מה יעשו הפועלים האמריקאים המאושרים בהכנסותיהם הפנויות? או, טוב ששאלתם את ג׳ו ספאק. תשובתו: הם יקנו אופנועים, כי זה מה שאמריקאים כחולי צווארון אוהבים לעשות. באמריקה יש מסורת ארוכה של התרסה ושל שבירת כלים באמצעות מפלצות פלדה דו-גלגליות על אוטוסטרדות בין-עירוניות. ואם אופנועים, אז הארלי-דיווידסון.
עצת ספאק ללקוחותיו הייתה למהר ולקנות מניות של הארלי. לטובת שלומם וכיסם מוטב לקוות שהם לא שעו לעצת ג׳ו. מאז השבעת טראמפ מניית הארלי (HOG) איבדה כמעט 30% משווייה.
כמעט שנה וחצי לאחר השבעתו, טראמפ לא הניח אפילו את אבן הפינה של חומתו. התוכנית לשיקום התשתית לא נכנסה אפילו לשלב חקיקה. בחירות אמצע הקדנציה ממשמשות ובאות, ופוחתת והולכת הסבירות של טריליון לבנאים.
הארלי-דיווידסון, לעומת זאת, נמצאת בחדשות. נשיא ארה״ב מאיים עליה עכשיו בחיסול, לא פחות ולא יותר. אם תעשיית האופנועים תעמוד בדיבורה, ותעביר קווי ייצור אל מעבר לים, כדי להינצל מפגיעתה של מלחמת הסחר המתחממת והולכת, ״יוטלו עליה מסים שהיא לא ראתה בחיים שלה״, כתב הנשיא בציוץ הבוקר שלו אתמול, בחן השמור לבעליו.
מכסי עין-תחת-עין
על המאה ה-20 אומרים שהיא הייתה ״המאה האמריקאית״. הארלי נולדה ממש בימיה הראשונים של המאה ההיא, בשנת 1901. שני מייסדיה היו ממילווקי, הגדולה בערי וויסקונסין, במערב התיכון של ארה״ב. בתוך עשרים שנה היא הייתה יצרנית האופנועים הגדולה ביותר בעולם.
עכשיו, פתאום, נגד הציפיות הטבעיות ובוודאי נגד רצונה שלה, הארלי-דיווידסון הוזנקה אל אור הזרקורים של מלחמת הסחר. היא הפכה לאחד היעדים של מכסי גמול מצד האיחוד האירופי.
"וול סטריט ג׳ורנל", התומך בדרך כלל בטראמפ, הזהיר במאמר מערכת עוד ב-2 במארס, כי הארלי-דיווידסון תהיה אחד הקורבנות העיקריים של מכסי העין-תחת-עין משני עברי האוקיאנוס.
״ארצות זרות חריפות מספיק כדי לדעת כיצד להשית מקסימום של מכאובים פוליטיים על סנאטורים ועל צירי קונגרס של המפלגה הרפובליקאית בבחירות [של אמצע הקדנציה, בנובמבר, לכל מושבי בית הנבחרים ולשליש מושבי הסנאט]. האם מישהו בסדנה הפוליטית של הבית הלבן נתן על זה את דעתו?״
ואמנם, כאשר באה רשימת היעדים של מכסי הגמול, הארלי הייתה ביניהם. היא הודיעה שאין לה ברירה, אלא להעביר לפחות חלק מקווי הייצור שלה לחו״ל, כדי שתוכל להוסיף ולמכור באירופה מבלי שמכסים של 31% יעקרו את תחרותיותה. הם עומדים לייקר כל אחד מאופנועיה ב-2,200 דולר (כמעט 40% ממכירותיה של הארלי הן מחוץ לארה״ב).
החומה הכחולה שלא הייתה
משרדיה של הארלי וחלק ניכר מפעילות הייצור שלה נמצאים בוויסקונסין, מכורתם של מייסדיה. וויסקונסין היא מדינת הבית של הרפובליקאי החזק ביותר בוושינגטון, יושב ראש בית הנבחרים פול ריאן (שיפרוש בסוף השנה). המפעל שלה נמצא במחוז הבחירה של ציר קונגרס רפובליקאי ותיק מאוד, ג׳ים סנסנברנר (Sensenbrenner). הוא התפרסם לפני 20 שנה, כאשר היה אחד התובעים במשפט ההדחה של ביל קלינטון בסנאט (שהסתיים בזיכוי הנשיא).
וויסקונסין היא אחת ממדינות המערב התיכון, שעליהן הסתמכה האסטרטגיה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ב-2016. תמיכתן נחשבה ל״מובטחת״, והן הצטרפו לכלל ״החומה הכחולה״, שעליה עמדו להתנפץ גליו של דונלד טראמפ. יחד עם פנסילבניה ומישיגן, מרכזים מסורתיים של תעשייה כבדה, וויסקונסין ערקה אל טראמפ בהפרש קטנטן של 23,000 קולות ופחות. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1984 שהיא תמכה במועמד הרפובליקאי לנשיאות.
העריקה באה בזכות קולותיהם של לבנים מן המעמד הבינוני הנמוך, פועלי הצווארון הכחול, אשר שילמו מחיר כבד על מעבר מסיבי של קווי ייצור אל מעבר לים. המועמד טראמפ הבטיח להחזיר את מקומות העבודה הביתה, אם באמצעות ענישה (מכסים כבדים על חברות אמריקאיות, שינסו למכור בארה״ב מה שייצרו מחוצה לה) ואם באמצעות הסתלקות מהסכמי סחר חופשי, שבעיני טראמפ סוכמו לרעת העובד האמריקאי.
את הימים הראשונים של נשיאותו טראמפ ציין בביקורים במפעלים במערב התיכון, שהוא טען כי חידש את תנופתם. שריריו, מרפקיו וציוציו שכנעו חברות אמריקאיות לחזור הביתה, הוא הכריז. את חומרתה החזויה והלא-חזויה של מלחמת הסחר הוא ביטל מעיקרה. זרים זקוקים לשוקי אמריקה יותר ממה שהיא זקוקה לשוקיהם, אמר הגיונו.
מלחמת הסחר עדיין לא פרצה, בוודאי לא בפורמט הקטלני של תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. אבל התנגשויות מקומיות כבר מתרחשות, ופגיעתן מתחילה להיות ניכרת.
״יש לו זיכרון ארוך״
המפלגה הרפובליקאית ראתה את עצמה במאה השנה האחרונות נושאת הדגל של השוק החופשי. היא התנגדה ל״ממשלה הגדולה״, שהדמוקרטים יילדו מחלציו של השפל הגדול. והיא כמובן הייתה מליצת היושר הגדולה ביותר של סחר חופשי (מינוס כמה שנים בתחילת השפל הגדול). אלה היו העקרונות המנחים שלה, ובשמם היא נחלה את הצלחותיה האלקטורליות המרשימות ביותר, בשנות ה-80 (נשיאות רונלד רייגן) וה-90 (עליית הרפובליקאים לעמדת בכורה בקונגרס, לאחר 40 שנה של הגמוניה דמוקרטית כמעט בלתי-מופרעת).
זה שנה וחצי שהמפלגה הרפובליקאית נפרדת מרוב מורשתה הרעיונית. עניין טבעי הוא בשביל מפלגה פוליטית אמריקאית לתמוך בנשיא שנבחר מטעמה. לא פעם, כללים של לויאליות מחייבים אותה לתמוך בו אפילו נגד האינסטינקטים של נציגיה בקונגרס, ולא פעם גם נגד האינטרס העצמי שלהם. ראינו חברי קונגרס דמוקרטיים מקריבים את עצמם על מזבח ביל קלינטון וברק אובמה, בימי נשיאויותיהם. אבל נראה שמעולם לא חזינו במידה כזאת של התבטלות. הרפובליקאים אינם תומכים בנשיא - הם סרים למרותו.
ציר הקונגרס סנסנברנר המוזכר למעלה הוא דוגמה טובה. הוא אחד מבערך מאה רפובליקאים בבית הנבחרים שקראו לנשיא להימנע מלהטיל מכסי עונשין. אבל הם עשו כן כדרך שנתינים כנועים היו מנסים לרכך את לבו של עריץ בימי המלוכות האבסולוטיות. סנסנברנר הסביר בגלוי בראיון לבי.בי.סי, שאין טעם לצאת לעימות עם הנשיא מפני ש״יש לו זיכרון ארוך״.
עכשיו יש לנשיא חשבון עם הארלי-דיווידסון. חשבונותיו מתארכים בדרך כלל לנקמת דם. אחת החברות האמריקאיות ביותר של המאה ה-20 היא עכשיו בוגדת לאומית. הערך ׳הארלי-דיווידסון׳ במהדורה האנגלית של וויקיפדיה אפילו הפקיע ממנה במשך זמן קצר את התואר ״אמריקאית״. כאשר בדקתי אותו בסביבות 7 הבוקר (יום ד׳), הארלי הוצגה כ״חברה סינית״. מי יודע, אולי טראמפ עצמו הכניס את התיקון הזה. הטקסט הוחזר אל כנו שעה קלה אחר כך. הארלי היא שוב אמריקאית, אם הנשיא ירשה לה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny