נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין / צילום: יוד צילומים
כשנה אחרי שהגישה ועדת ההיגוי את מסקנותיה להקלות ביבוא אונליין וחודשים ספורים אחרי שאושרו ההמלצות בוועדת הרפורמות, יוצא איגוד לשכות המסחר נגד הסעיפים שאושרו כתזכיר צו יבוא אישי. לטענת האיגוד, "תזכיר 'צו יבוא אישי' ימוטט את כל מנגנוני ההגנה הקיימים כיום מפני יבוא פסול ופרוץ לישראל תוך הרס המגזר העסקי".
הרפורמה שאושרה בוועדה השאירה בצד אמנם את סעיף הפטור ממע"מ, אולם סעיפיה האחרים באים במטרה להקל על הליך הקנייה באינטרנט באמצעות הפחתות רגולטוריות והליכים הפרוצדורליים כיום. בין היתר לפי הרפורמה, יבוא אישי יוגדר ככזה הכולל עד 30 יחידות של מוצרים בהזמנה בהיקף של עד 1,000 דולר. בהיקף קנייה של 1,000 דולר ויותר, המשלוח יוגבל ל-5 מוצרים (מאותו הסוג) בקנייה בכדי שיהיה מוגדר כיבוא אישי.
מסקנות נוספות שהגישה הוועדה כללו הקלות רגולטוריות שמעכבות רכישות של מוצרים בקטגוריות שונות דוגמת חלקי חילוף לרכב ויישומו את מחשבון מסים באתר רשות המסים לטובת הקונים.
מסקנה אחרת שאליה הגיעה בשעתו הוועדה טענה כי מתבקש לעודד תחרות במקטע השילוח בו שולטת דואר ישראל.
כעת, כאמור, יוצא האיגוד והעומד בראשו, עו"ד אוריאל לין, נגד חלק מהמסקנות. "התזכיר נראה שה תמים, אך למעשה הוא מזעזע מוסדות עולם. הוא מגדיר אפשרות לייבא 30 פריטים מאותו מוצר כיבוא אישי, ובאותו משלוח עצמו או משלוחים אחריו ניתן לייבא עוד 30 פריטים ממוצרים מאותו סוג. אישור התזכיר במתכונתו הנוכחית ייצור מערכת מסחרית מקבילה, קלוקלת ופסולה, הקרויה 'יבוא אישי', שתהרוס את כל היסודות על פיהם מבוצע היבוא המסחרי המוסדר והתקני לישראל".
ההתנגדות הוגשה ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה עם המסקנה כי "יישום תזכיר החוק הרסני למגזר העסקי הנורמטיבי - מסחר וייצור מקומי - ומהווה התפרקות של המדינה מהחובה החלה עליה להגן על הציבור. המדינה, באופן יזום, מעודדת את הציבור בישראל לרכוש מוצרים מעסקים בחו"ל, כשהמשמעות היא פגיעה בכלכלת ישראל, בעסקים בישראל, בעובדים בישראל ובהכנסות המדינה".
בפנייה, עליה חתום עו"ד דן כרמלי, CEO איגוד לשכות המסחר, צוין כי כאשר מעודדים מתחרים מסוימים ומעניקים להם יתרון מובנה, לא ניתן לכנות עוד את המצב תחרות. "מדובר באפליה פסולה. אפליה זו מסכנת בצורה מוחשית מאות אלפי מועסקים".
במסמך מתריע איגוד לשכות המסחר כי לציבור הישראלי צפויות סכנות בטיחותיות כתוצאה מהגדלת החשיפה ליבוא אישי באופן שאינו מפוקח, תוך שהמדינה מתנערת בצורה מוחלטת מאחריותה לבטיחות הציבור. "ההגדרות הרחבות ליבוא אישי וההתייחסות החסרה לטענות שהעלינו יעודדו יבוא מסחרי בתחפושת של 'יבוא אישי', תוך התחמקות מתשלום מסים, התחמקות מחוקיות היבוא ופגיעה באינטרסים ציבוריים של ביטחון, בטיחות ובריאות".
ומהן המלצות האיגוד? ראשית, לבחון מחדש של הגדרת "כמות סבירה", והתאמתה לצרכיו של היחיד לתקופה קצובה תוך התייחסות בכלל זה למשלוחים נפרדים - המלצת האיגוד היא במקום הגדרה של עד 30 מוצרים, להגביל את הקנייה לעד 5 מוצרים מאותה קטגוריה בסכום של עד 1,000 דולר. האיגוד מציע כי באשר להזמנה בעלות של יותר מ-1,000 דולר, ההצעה היא שהמכס יבדוק כל מקרה לגופו ויכריע האם אותו משלוח יכול להיות מוגדר כ"יבוא אישי".
עוד מציע האיגוד להקים מנגנון אכיפה אפקטיבי שיבטיח שהדרישות המהותיות החיוניות לבטיחות הציבור יתקיימו גם ככל שמדובר ביבוא אישי - בעניין זה יש לציין כי גם ביבוא מוסדר מנגנון אכיפה שאליו שואף האיגוד משרד הכלכלה לא תמיד מצליח לבלום כניסת מוצרים מסוכנים לישראל, בין היתר בתחום הצעצועים והתחפושות, כך שמנגנון אכיפה שיעסוק ביבוא האישי משמעותו הקמה של מערך ייעודי ועתיר כוח-אדם. המלצה אחרת מציעה לבחון את ההשפעה הצפויה של הסרת חסמים נוספים מיבוא אישי, באופן שיגביר את האפליה לטובת העסקים מחו"ל על חשבון העסקים המקומיים על הקמעונאות והתעסוקה בישראל.
נזכיר כי האיגוד בתחילה התמקד במאבק לבטל את הפטור ממסים לקונים אונליין העומד על 75 דולר או לחלופין להשוות את התנאים ולהעניקו גם לקונים בחנויות בתחומי מדינת ישראל. בין היתר נסמך האיגוד בדרישתו זו על הפחתת מדיניות הפטור לקונים אונליין במדינות שונות בעולם. עם זאת, עדיין במדינות רבות הפטור גבוה מ-75 דולר. מבחינת הצרכנים והממשלה שאכן מעודדת יבוא אישי לפתרון יוקר המחיה, הפחתת תקרת הפטור היא מהלך בעייתי בלשון במעטה - לא הפטור הזה הוא שהוביל למשבר בענף האופנה, שכן לא מעט "באגים" ניצבים בדרך, ואפשר להתחיל בבחינת דמי השכירות בקניונים.