אהוד אולמרט / צילום: תמר מצפי
כמה דברים משונים קרו השבוע.
אהוד אולמרט (1). יום א'. מונה לראש המועצה הציבורית לקידום אורח חיים בריא. ברשימת חברי המועצה מופיעים לא מעט שמות שמתפללים ומייחלים לחזרתו של זה שישב בכלא כי לקח שוחד במסגרת תפקידו הציבורי. חזרתו = חזרתם.
אהוד אולמרט (2). יום ב'. מונה למגשר בסכסוך עסקאות נשק בין השר לשעבר וראש עיריית תל-אביב לשעבר רוני מילוא, המיוצג על ידי עו"ד רם כספי, לבין חברת נשק גיאורגית המיוצגת על ידי עו"ד אילן סופר. חברים זה לא רק באגד.
משונה, איך קורה שמדינה שחרתה על דגלה את המלחמה בשחיתות משחררת, מחזרת, מלטפת ונותנת כל-כך מהר לגיטימציה למושחת עם קלון?
אהוד אולמרט (3). בקרוב המחזמר: "אני חוזר הביתה/ אני חוזר אלייך/ אני והגיטרה/ אני חוזר הביתה/ והדרך שרה" (דורון מזר, מילים: שמרית אור, לחן: טוטו קוטוניו)..
אהוד ברק (1). בתחילת השבוע יצאה בת קול (עמית סגל) ודיווחה כי ראש השב"כ נדב ארגמן נפגש בשבוע שעבר עם אהוד ברק. בארבע עיניים. בבית הפרטי של ברק. אם זה חסוי כל-כך, סכנת חיים, שושו... מי מהשניים אץ לדווח לתקשורת? ולמה?
אהוד ברק (2) ואולמרט (4). יומיים אחרי, נודע שבחורינו המצוינים והחסונים חוזרים לאבטח את שני אנשי העסקים האלה. מעכשיו הם יקרעו את העולם, יבלו היטב, יאכלו היטב, ירוויחו יפה וימכרו את הספרים שלהם בעודם מלווים באבטחה צמודה שמבטיחה הרבה יותר כבוד לביזנס.
לא נפילה - רצח. מהראן מיעארי, בן 25 ואב לשתיים, "נהרג בנפילה" מקומה שישית באתר בנייה בקריית אתא. ההרוג ה-20 מתחילת השנה, נכון לכתיבת שורות אלה, נוסף על עשרות פצועים קשה מאוד. גידול של 20%. אם שנה אחר שנה מתים עשרות פועלים, אם יודעים שהכול נובע מאי-עמידה בצווי בטיחות, ובעולם יש פתרונות מעשיים כמו רתמות ורשתות, ואם אדוני-הבנייה יודעים שזה הולך לקרות ובכל זאת לא עושים מאומה למנוע - זה רצח. אפילו רצח בכוונה תחילה. ומה אומר כבוד שר העבודה חיים כץ? "ביצענו עד כה 1,800 ביקורות, הטלנו עיצומים בסך 20-30 מיליון שקל, וכבר התחלנו לגבות עשרות אלפי שקלים". ומה אמר, לפני כחודשיים, ראש מינהל הבטיחות החדש ארז מימון? "אנו מבחינים בשינוי חיובי" (1.5.2018, YNET)
כלכלן, צדיק או צדקן. "להימנע מפעולה במצב של ניגוד עניינים", "לא לקבל טובות הנאה", "כשמעניקים חוות דעת - למסור עמדה מקצועית ואמינה ולחשוף כל קשר לבעלי העניין", "להתריע על פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית", והכי הכי "להציע וליישם פתרונות המבטיחים את רווחת הציבור". זה מה שכתוב ב"קוד האתי" הוולונטרי החדש מבית האגודה הישראלית לכלכלה וצוות כלכלנים בראשות פרופ' אבי בן בסט ("דה מרקר, 2.7.2018). העובדה שבראש "הקוד האתי" מודגשים דברים שאמורים להיות כל-כך ברורים, ידועים ומוחלטים מראה את עומק פשיטת הרגל של המקצוע ואת הצדק שבזלזול והאי-אמון שמחריף בארץ ובעולם. בן בסט - מרצה בכיר במכללה למינהל, קודם בעברית, בכיר בבנק ישראל, מנכ"ל האוצר, מוביל רפורמות - הוא איש וכלכלן משובח לכל הדעות. הבעיה היא שמשנות ה-20 שלו תמיד שחה בתוככי סירי השמנת של ה"שירות" הציבורי הגבוה ושלל ההטבות המופלגות הנלוות אליו. הקוד האתי שלו מרחף וחושף את עומק השקיעה.
בית המשפט העליון בארה"ב ביטל את הכפייה הנהוגה, כאן ושם, בגביית "דמי חבר" לאיגוד המקצועי גם ממי שמסרב להיות חבר בו. בישראל: די ששליש מהעובדים מתאגדים, זה מחייב את כל האחרים לשלם בכל חודש מס לכיסי ההסתדרות. העליון האמריקאי קיצץ למעשה את כוח האיגודים בכך שאיפשר לחתוך חלק ניכר מהכנסתם. אומרים שכל מה שקורה שם, קורה פה אחרי 5 שנים.
אסון (1) המכביה. 21 שנים, בעוד שבוע. 4 ספורטאים נהרגו, 69 נפצעו, חלקם קשה מאוד. בית המשפט קבע שהתמוטטות הגשר על הירקון קרתה בגלל מחדל חמור שנגרם על ידי המהנדס, שני הקבלנים ושניים שחיברו ביניהם. 13 שנים אחרי ניתנו גזרי דין עלובים, כמה חודשים לכל אחד.
אסון (2) ורסאי. השבוע, 17 שנים אחרי מותם של 23 אורחים בחתונה, בגלל רשלנות מחפירה של בעלי המקום, המהנדס-הממציא (של שיטת הפל-קל) ושלושת מהנדסי המבנה, מומשו כמה מהמלצות ועדת החקירה הממלכתית ונפתחו 3 מכוני הבקרה המוסמכים הראשונים. רק 9 שנים לאחר האסון נכנסו הפושעים לכלא. הממציא ל-4 שנים, האחרים לחודשים ספורים.
אסון (3) טקס המשואות. לפני שבוע, 6 שנים אחרי האסון, גזר שופט בישראל עונשים עלובים ומעליבים על המהנדס ויועץ הבטיחות שהורשעו ברשלנות שגרמה למותה של החיילת שהשתתפה בחזרות לטקס.
אחר כך תמהים ראשי מערכות האכיפה למה מזלזלים בהם, למה רוצים לשנות את ראשיהם ודרכיהם, ולמה נמוג האמון מן הארץ.