הכנסה קבועה / צילום: שאטרסטוק
"לחיות טוב עם תזרים מזומנים קבוע" היא אחת מהפרסומות השכיחות בארה"ב בכל הנוגע לשיווק של השקעה בקרנות חוב או במוצרי חוב. השיווק מיועד לרוב לגיל השלישי, והמטרה היא להשיא תזרים מזומנים כנגד החסכונות. אף אחד לא מחפש להרוויח הון תועפות בפרק זמן קצר, אלא בסך הכול לייצר הכנסה שנתית על בסיס החסכונות, במטרה שזו תוכל לשמש למחיה השוטפת.
השיקול הזה נכון לכל מי שצבר חיסכון משמעותי ומתלבט מה לעשות; לרכוש דירה? להשקיע בשוק ההון, בנדל"ן בחו"ל ואולי במטבעות קריפטו, או במסחר ממונף במט"ח ובעוד אינסוף אפשרויות השקעה? אל דאגה, לא חסרות נשמות טובות שישמחו "לדאוג" לכספכם.
ייתכן תזרים קבוע בשוק ההון?
כאשר אנו משקיעים, כולנו כמובן עושים זאת כדי להרוויח. בין אם משקיעים בדירה, במניה כלשהי או בכל דבר אחר. אף אחד לא משקיע כדי להפסיד. ובכל זאת, בחלוקה גסה ניתן להפריד בין שני סוגי משקיעים: הסוג האחד הוא אלו שאין להם צורך בכלל בכסף, והוא לא אמור לשמש אותם למחיה. מבחינתם אפשר לרכוש למשל קרקע חקלאית, ולחכות 100 שנים עד שזו תופשר וערכה יעלה. הסוג השני של המשקיעים הוא כאלו שמעוניינים להיפגש עם חלק מהשקעתם חזרה לאורך זמן - למשל רוכשים דירה להשקעה, במטרה ליהנות מהשכירות החודשית שמקבלים מהשכרתה.
כאשר בונים על תזרים קבוע ישנם סיכונים לרציפות התשלומים שנקבל. כך למשל, בהשכרת דירה יכול להיות ששוכר עוזב, ועוברים חודשיים עד שייכנס שוכר חדש, ובזמן הזה לא מקבלים דמי שכירות.
בשוק ההון, אם רוצים לייצר הכנסה קבועה, יש צורך להשקיע במוצרים שאמורים לייצר תזרים כחלק ממנגנון המוצר. מדובר בעיקר באיגרות חוב של ממשלות או של חברות ובנקים, המשלמים ריביות במועדים קבועים או במניות העדפה או בהלוואות סחירות (לשני המוצרים האחרונים אין שוק מפותח בישראל).
ממש כפי ששוכר יכול לעזוב דירה, ותהיה תקופה שבה לא תשולם השכירות - כך חברה או מדינה יכולות להגיע להסדר חוב, ולא לשלם את התשלומים שהיו אמורות לשלם. כדי להתמודד עם התופעה הזו מבצעים השקעה במספר רב של מוצרים, וכך - גם אם חלקם יגיעו לקשיים כלכליים, יתרת התיק תפצה על כך. למשקיע פרטי עדיף אם כן להשקיע בתעודה/קרן, ובאמצעותה להיות חשוף למספר רב של נכסים, תחת חוסר היכולת לבצע זאת באופן פרטי.
רוצים 20% ומפסידים 100%
הכותרות של החודש האחרון ציינו לא מעט מקרים של הונאות פירמידה שבהן נפלו משקיעים. לרוב מדובר בחברות של "באנרים קופצים" באתרי אינטרנט שונים, שבהם הפרסומות מציינות תשואות של 15% ואף יותר מכך מדי שנה מהשקעה "סולידית".
חוסר ההסתפקות בתשואה סבירה מייצר מרדף אחר תשואות דמיוניות, שמביא לאובדן הכסף. משפט נפוץ בקרב סוחרים בשוק ההון האמריקאי הוא "חזיר קטן אוכל הרבה, חזיר גדול אוכלים אותו". כאשר מטרת ההשקעה היא לייצר תזרים קבוע כנגד החיסכון, מדובר בחוסר אחריות לסכן את הכסף במרדף אחר מספרים דמיוניים.
עיוות המס הישראלי
בישראל, מי שרוכש דירה פטור ממס הכנסה, בהינתן שההכנסה משכירות לא עוברת את רף ה-5,030 שקל בחודש (נכון לשנת 2018). מנגד, לא קיים כל פטור בגין רווחים נמוכים בשוק ההון. גם אם משקיעים באיגרות חוב ומרוויחים עד 5,030 שקל בחודש, לא מקבלים פטור על המס, אלא משלמים מס רווחי הון של 25%.
מדובר בעיוות מס שמעודד השקעה בדירות על פני השקעה במוצרים המייצרים הכנסה בשוק ההון. ייתכן שהשוואת המיסוי בין אפיקי ההשקעה השונים גם הייתה מייצרת כדאיות להשקעה בשוק ההון על חשבון השקעה בדירה. אם התזרים השנתי מתיק איגרות חוב זהה להכנסה משכירות - למה להתחיל ולהתעסק עם רישום מקרקעין, טאבו, עורכי דין, שוכרים והסכמי שכירות, כשאפשר פשוט לרכוש בשוק ההון מוצר שיאפשר הכנסה קבועה?
הפער בין ישראל לארה"ב
העובדה שבארה"ב השם הוא "Fixed Income", ובישראל "איגרות חוב" אינה רק סמנטית. מדובר במצב שגורר התייחסות לאיגרות חוב כאילו מדובר בהשקעה במניות, ומדי שעה בוחנים מה מחיר איגרת החוב, והאם היא עלתה במחיר או ירדה.
תיק איגרות חוב אמור להיבחן בסיכון הגלום להמשך שירות חוב ובתשואה השנתית שהוא מייצר. איגרות חוב הן השוק האמתי שבו מתבצעות עסקאות ושאליו חשופים מרבית המשקיעים (עם מחזור של למעלה מ-1.5 טריליון דולר ביום).
החשש מפני השקעה במוצרי חוב בארה"ב קשור בהשפעה של שער החליפין. כאשר הדולר נחלש מול השקל, הרי שגם הכנסה דולרית שלנו תרד באותו היחס, ובעוד שהאמריקאים חיים בדולרים, ולכן לא מושפעים מהשינוי בשער החליפין של הדולר מול השקל, ישראלים שחיים בישראל חשופים לכך יותר.
על פערי ריביות ושערי חליפין
הריבית בארה"ב היום גבוהה ב-2% כמעט מהריבית בישראל. תיק איגרות חוב דולרי לתקופה של חמש שנים בדירוג BBB משיא תשואה של כ-4.5% בשנה, בעוד שתשואת תל בונד 60 עומדת על פחות מ-1%.
ומה לגבי שער החליפין דולר-שקל? האם רמת שער החליפין הנוכחית, של 3.65 שקלים לדולר, מעניינת להשקעה בתשואה של 4.5% דולרי? בינתיים מסתמן שהשקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, לאחר שבשנת 2002 נדרשו 5 שקלים לטובת המרה לדולר אחד.
התנודות בשערי החליפין חדות היום מכפי שהיו בעבר, ועדיין, הדולר האמריקאי עלול להיחלש אבל לא צפוי לקרוס בחמש השנים הקרובות. מבחינה זו, גם משבר בענף ההייטק יכול להתרחש במהלך חמש השנים הבאות, וזה עלול להוביל למשבר נדל"ן, כפי שהיה בישראל לאחר התפוצצות בועת האינטרנט ב-2001.
מי שמעוניין בתזרים קבוע על חסכונותיו, כדאי שיכיר את מוצרי ההשקעה שעומדים לרשותו, ולא פחות מזה - בין אם מדובר ברכישת דירה, בהשקעה בתיק איגרות חוב או בכל השקעה אחרת - כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כדי להשקיע במוצר המתאים לצרכים האישיים.
הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או במכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם