ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
רשות ניירות ערך יוצאת היום (א') בביקורת על זירות הסוחר המפוקחות על-ידה בנוגע לאופן "חישוב יתרות הכספים העומדות לזכות כל לקוח בנפרד", לדרך הן מתאפיינות ב"התבססות בלעדית על מערכת המסחר" על-מנת לחשב את היתרות של הלקוחות, כמו גם בעניין "סליקה עצמית של כספים המועברים באמצעות כרטיסי אשראי" ובעניין "החזקת כרית ביטחון בחשבון הנאמנות", כשבשורה התחתונה הרשות מציינים כי "על החברות להקצות משאבים הולמים לביצוע תהליך ההתאמה היומית", מה שכנראה לא קורה כיום באופן שעונה על ציפיות הרגולציה - כך עולה מ"מקבץ תובנות שעלו במסגרת ביקורות בזירות הסוחר בנושא שמירה על כספי לקוחות" שרשות ניירות ערך, בראשות היו"ר ענת גואטה, הפיצה היום. זאת בצל ריבוי הקריסות של פלטפורמות מסחר לא מפוקחות.
במה מדובר? ברשות מסבירים כי מזירות הסוחר, שהחלו לפעול תחת פיקוח הרשות רק בשנים האחרונות, "נדרשת החברה לבצע, אחת ליום, התאמה של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח", וזאת באמצעות חישוב "יתרות נכסי הלקוח, כספי הלקוח וחוזי הלקוח העומדות לזכות כל לקוח, תוך הבחנה בין כספים שהעביר לקוח לחברה באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית, המחאה או אמצעי תשלום אחר וטרם נסלקו לבין שאר כספי הלקוח", כשעל הזירה לוודא את כל ההיבטים הקשורים בכך, ו"לבצע לפחות פעם ביום הליך בקרה עצמית". מדובר בהיבט מרכזי שנועד להבטיח ללקוח את כספו.
כמו כן, על-מנת להגן על הלקוחות ממקרים של חדלות פירעון, "על חברה בעלת רישיון לניהול זירת סוחר להחזיק את כספי הלקוח, בחשבון נאמנות שינוהל אצל תאגיד בנקאי ובנפרד מכספה שלה ומכספם של צדדים קשורים לה , או בעלי עניין בה". אגב, לא אחת זוהי סוגיה בעייתית במיוחד בגופים שקרסו ושאינם מפוקחים, ושלא ביצעו הפרדה כאמור. ברשות מבהירים כי "אחת התכליות המרכזיות של ההתאמה היומית היא לוודא, כי בחשבון הנאמנות מוחזקת יתרה כספית בסכום זהה ליתרה אותה נדרשת החברה להחזיק לטובת לקוחותיה".
כך או כך, ברשות מציינים כי "הביקורת התמקדה בבחינת אחת החובות העיקריות שחלות על הזירות בנושא כספי לקוחות והיא החובה לבצע התאמה יומית", כשהם מציינים כי "בביקורת נמצאו חברות המבססות את תהליך ההתאמה היומית על נתונים אגרגטיביים בלבד, מבלי לחשב את יתרות הכספים העומדות לזכות כל לקוח בנפרד", בעוד שעל-פי הוראות הרשות, "נדרשות החברות לנהל רישום מרכז ומדויק, אותו יש להפיק אחת ליום לפחות, של היתרות המוחזקות בחשבון הנאמנות לכל לקוח על-פי הסכום לו הוא זכאי".
כמו כן, "במהלך הביקורת אותרו מקרים בהם חושבה היתרה הכספית העומדת לזכות כל לקוח על בסיס מידע שמקורו במערכת המסחר בלבד", וזאת בעוד שלדעת הרשות "מידע שמקורו במערכת המסחר אינו מספיק כדי לעמוד בדרישות". ממצא בעייתי אחר שאפיין את הביקורות כאמור מלמד ש"מספר חברות ביצעו מעין "סליקה עצמית" של כספים אשר הועברו על-ידי הלקוח באמצעות כרטיס אשראי וטרם נסלקו לחשבון הנאמנות. במסגרת התנהלות זו, העבירו החברות כספים ממקורותיהן העצמאיים לחשבון הנאמנות, חלף הסכומים ששולמו על-ידי הלקוחות באמצעות כרטיס אשראי וטרם הועברו בפועל לחשבון הנאמנות על-ידי חברת סליקת כרטיסי אשראי", במה שמייצר לתפיסת הרשות "אי ודאות בנוגע למעמד הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות ממקורותיה העצמיים של החברה", ובכך פוגע בעקרון ההפרדה ובהגנה הניתנת לכספי הלקוחות. עוד היבט בעייתי שעלה מהביקורת של הרשות הינו ש"ישנן חברות אשר מחזיקות בחשבון הנאמנות, כמדיניות, כספים עודפים בסכומים משתנים, הנובעים ממקורות עצמאיים של החברות".
ברשות ניירות ערך מציינים כי הביקורות נעשו "בקרב החברות המחזיקות ברישיון לניהול זירת סוחר", כשבכך הם מאירים את החולשה האדירה של הרשות בתחום זה - פיקוח רק על מי שמחזיק ברישיון.
זירת סוחר הינה מערכת ממוחשבת ש"באמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במו"מ ישיר בין הצדדים לעסקה". באוגוסט 2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות הפיקוח בתחום, כשבספטמבר 2016 החליטה הרשות על הענקת רישיונות ראשונים לחברות הפועלות בתחום. כיום יש חמש זירות שקיבלו מהרשות רישיון ושמפוקחות על-ידה: אייטרייד; FXCM ישראל; אר.אפ.אקס גלובל טריידינג (REAL FOREX); טי.ג'י.אל קולמקס (Colmex); ופלוס500 ישראל.