תיק ההשקעות / צילום:Shutterstock :א.ס.א.פ קרייטיב
שנת 2018 החלה עם התערערות יסודית של הסביבה התומכת בשוקי ההון: חיכוכים גיאופוליטיים חריפים סביב סוגיית הגרעין האיראני, חוסר יציבות פוליטית באירופה, מתח גיאופוליטי בסביבה הקרובה לנו, מלחמות סחר הממחישות את הפרוטקציוניזם הכלכלי שהחל בתחילת העשור הנוכחי וסיום עידן הגלובליזציה. בתוך כך נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אינו נמנע מהצפת החיכוכים ונראה כי הוא יוזם אותם. לצד אלה, אנו עדים לעליית תשואות בשוק האג"ח בארה"ב והיווצרותה של אלטרנטיבה סבירה לשוק המניות המוביל, יחד עם סימנים של חזרה לאינפלציה וסיום הסביבה הנוחה למשקיעי המניות. בתנאים אלו שוקי ההון, שפתחו את השנה עם חודש ינואר אופטימי וחיובי ביותר, עברו לירידות חדות עם תחושה שהכל משתנה לרעה.
עליית הריבית בארה"ב והחששות שהתעוררו בשווקים בכללותן, האפילו על הכוחות החיוביים שנוצרו במידה רבה עקב הורדות מסים בעיקר בצד החברות וההכרזה על הגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר לטובת תשתיות בארה"ב, קו אשר אומץ על ידי מדינות רבות, בהן כלכלת ישראל.
האירועים והחששות לא פסחו על השוק המקומי וההשלכה על שוק ההון המקומי כמובן הורגשה. גם ההערכות בישראל כי הריבית במשק אינה עשויה לעלות השנה, כך לפחות לפי התשדורות מבנק ישראל, לא מנעה מעליית התשואות בארה"ב להשליך על השוק המקומי וגם כאן נרשמו עליית תשואות והפסדי הון למשקיעים. חרף רגיעה בשלושת החדשים האחרונים בשווקים ומה שנראה כמו חזרה לשגרה, עד לסוף יוני תיקי האג"ח של ציבור המשקיעים בישראל נמצאים עדיין בטריטוריה שלילית, כלומר מפסידים מתחילת השנה עם תשואה שלילית בשיעור של 0.69%. זאת לאחר שבארבעה מתוך ששת החודשים הראשונים של השנה הם רשמו הפסדים. מדדי תיק המניות של הציבור רשמו עלייה בשיעור של 2.56% מתחילת השנה, אשר רובה המכריע התקבל דווקא מהיחלשות השקל, כך עולה ממדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בסיכום המחצית הראשונה.
מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב-דש, הראל, אלטשולר-שחם, תפנית-דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.
תרומת השקל החלש
לצד סיכום השנה, בראיה חודשית רשמו מדדי אג'יו עליה בשיעור של 1.1% בתיק המניות לעומת ירידה בשיעור של 0.12% בתיק האג"ח. תיק ה-20:80 עלה בשיעור מתון של 0.12% ואילו תיק הכולל 30% מניות עלה בשיעור כפול של 0.24%. התרומה החיובית הבולטת למדדי התיקים נתונה החודש, כמו מתחילת השנה, לפיחות השקל ביחס לדולר ולמטבעות נוספים. הדולר עובר מגמה של התחזקות בעולם כתוצאה מהאירועים הגיאופוליטיים ולאור הפרשי הריבית, המגמה אינה פוסחת על השקל, הנחשב ונמדד כמטבע החזק בעולם בשנים האחרונות, פחות רק מהיואן הסיני אשר מנוהל ואינו נייד כמו השקל. גם מדדי האג"ח הקונצרניות בחו"ל, הנמצאים אמנם באחוזים בודדים בתיק ההשקעות, הושפעו לטובה מפיחות השקל והניבו לתיקים תשואה הטובה יותר מזו של שוק האג"ח המקומי.
למעשה, ללא התרומה של פיחות השקל היתה התשואה במדדי תיק המניות אפסית ואילו מדדי תיק האג"ח היו יורדים בשיעור כפול. השפעה דומה נרשמת גם מתחילת השנה, כאשר מדד תיק המניות נותר סביב האפס גם במחצית כולה לעומת תשואה חיובית כאמור בשיעור של 2.56% הכוללת את השפעות הפיחות. במילים אחרות, הפיחות אחראי למעשה לכל התשואה שנרשמה במדדי תיק המניות של הציבור הן בחודש יוני והן במחצית כולה, כך שהפיזור לחו"ל השתלם. גם מדדי שוק האג"ח חבים תודה לשקל הנחלש, בכך שללא השפעת הפיחות, התשואה השלילית בהם החודש היתה 0.25%, כך שהם פיצו את המדדים על כמחצית מההפסדים. בחתך חצי שנתי, ללא יתרונות הפיחות בשקל, התיקים היו יורדים בכ-1%, כך ששוב הפיחות תרם תרומה ומחק כשליש מההפסדים בתיקים.
יש או אין אינפלציה
גורם נוסף שהראה דומיננטיות בהשפעתו על התוצאות הוא האינפלציה, או מחשבות המשקיעים כי היא עומדת להרים את ראשה. כתוצאה מכך, מחירי אגרות החוב הצמודות, קונצרניות וממשלתיות לטווחים הבינוניים של עד 5 שנים, עלו ביוני בכ-0.3% וכ-0.5% בהתאמה, בעוד שבצד השקלי ירדו מחירי האג"ח בשתי קבוצות אלו בכ-0.5%. התנהגות זו משקפת את המחצית כולה, כאשר הצמודות בקבוצות אלו עלו בשיעורים של עד 1% בעוד השקליות שבהן ירדו בשיעורים של עד 1% בממשלתיות וביותר מ-2% בקונצרניות שאינן צמודות למדד.
אין ספק כי עליית מחירים במשק ניכרת לעין, מאחר והיא קיימת בעיקר במוצרים ובשירותים המגיעים לכל בית בישראל, בעיקר מוצרי מזון כן תרבות ופנאי. חמשת המדדים הראשונים של השנה הצטברו לכ-0.8%, כאשר ארבעה מהם היו חיוביים ברצף שנראה כמו שינוי מגמה, כמו הרמת ראש של האינפלציה בישראל.
בחינת תוואי האינפלציה בישראל ב-12 החדשים האחרונים מראה כי תופעה דומה נרשמה לפני כשנה, הרמת ראש זמנית שהתכנסה שוב לאינפלציה מתונה. הביקוש והתיאבון הצרכני בישראל הינם גבוהים מאוד והם בהחלט דוחקים לירידת מחירים. עם זאת האינפלציה עדיין מתחת ליעד הממשלה (1%) וכן המדד ללא דיור עדיין ברמה נמוכה יותר, כפי שניתן לראות בגרף.
בשטח, יש איומים גדולים והמחירים לציבור הצורך עולים וכנראה כך יהיה גם בעתיד הקרוב, אך ישנם גורמים ממתנים, בהם מחירי הדיור שאינם עולים כבעבר וכמו כן מדיניות ממשלתית החוצה את כל המשרדים הביצועיים ואשר שואפת להוריד את יוקר המחייה באמצעות חקיקה והורדת רגולציה מכבידה. די להזכיר את החוק המחייב לציין בהצעות החוק את השפעת החוקים המוצעים על העלות לציבור, מה החוק יחסוך או כמה הוא יעלה לפי הערכת מציע החוק. התנהגות זו עשויה לקזז במידה כלשהי את עליות המחירים הנובעת מהצריכה המוגברת של הציבור ולמנוע אולי התפרצות אינפלציונית. במילים אחרות, כדאי לקבל חיזוקים נוספים מההשפעות על שיעור האינפלציה כדי לנהל היטב את סיכוני האינפלציה וההיצמדות בתיקים בתקופה האחרונה.
בסיכומה של המחצית הראשונה, למרבית המשקיעים עדיין אין נחת מתיקי ההשקעות. התשואה שנצברה במרבית המדדים היא נמוכה מאוד, קרובה לאפס. נכון, לאור פתיחתה הסוערת של השנה וההפסדים שנגרמו לתיקים, סיומה של המחצית כמעט ללא הפסדים היא הקלה מסוימת למשקיעים, אבל עדיין רחוקה מלגרום לסיפוק. אין ספק כי על המשקיעים ועל מנהלי ההשקעות לשבור את הכללים בתקופה הקרובה, לנהוג כנגד החוקים המקובלים של פיזור, החלטות והטיה בין אפיקים, בחירה וניהול של סיכונים ויצירתיות, גם בשוק ההון וגם מחוץ לו. משקיעים יצטרכו לקחת סיכונים רבים יותר הנוגעים לאפיקי המניות, זאת כדי לפצות על נזקי האג"ח, שאינם עומדים להיעלם בתקופה הקרובה.