נדב קדרון, מנכ"ל אורמד / צילום: תמר מצפי
חברת אורמד פארמסוטיקלס , המפתחת תרופות לסוכרת הניתנות בבליעה ונסחרת בתל-אביב ובנאסד"ק, הודיעה באחרונה על השלמת גיוס פרטי בהיקף של 18 מיליון דולר. המניות הונפקו במחיר של 6.25 דולר לחבילה של מניה ואופציה, לעומת מחיר של 7.17 דולר למניה לפני ההודעה על הכוונה להנפיק.
מניית החברה ירדה היום (ב') ב-13% ונסחרת במחיר של 6.26 דולר, בדומה למחיר ההנפקה, המגלם לחברה שווי שוק של 90 מיליון דולר.
המוצר המוביל של אורמד הוא אינסולין הניתן בבליעה, ומיועד לחולי סוכרת סוג 2, שעדיין אינם תלויים באינסולין. לכן, הם יכולים ליטול אינסולין בבליעה, שהמינון שלו בדם אינו מגיע לרמת דיוק כמו אינסולין בהזרקה, וגם מהירות התגובה שלו נמוכה יותר. לטענת החברה, הטיפול באינסולין בבליעה בחולי סוכרת מבוגרים מאט את קצב התקדמות המחלה - ואת הטענה הזאת תצטרך החברה להוכיח גם בניסויים.
המוצר נמצא בשלב הניסויים הקליניים. בספטמבר האחרון קיבלה החברה הודעה ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי היא תצטרך לעבור את כל המסלול של הניסויים הקליניים לתרופה חדשה, ולא את המסלול המקוצר (505b2). החברה מסרה אז כי היא שמחה על ההחלטה, כי רישום במסלול הארוך עשוי להוסיף לה שנות בלעדיות לאחר קבלת האישור, אם וכאשר יתקבל. ואולם, המשמעות היא עלות גבוהה יותר לתהליך, ולשם כך, בין השאר, גייסה החברה הון היום. לאורמד מוצר נוסף בניסויים קליניים - גרסה בבליעה של התרופה GLP1, המיועדת גם היא לסוכרת.
בניסוי שלב III, שעשוי להיות הניסוי האחרון לפני אישור, החברה תתבקש להוכיח כי מתן אינסולין בבליעה משפר את המדד A1c, המשקף את רמת מחלת הסוכרת. זוהי הפעם הראשונה שבה החברה תידרש לעמוד ברף זה, לאחר שבניסויי שלב II היא התבקשה להציג מדד פשוט יותר למדידה, והוא רמת האינסולין בדם לאחר הטיפול.
לפני כשבועיים התחילה החברה לערוך ניסוי גישור לבדיקת ה-A1c בחולים, ואם הוא יהיה מוצלח, תעבור החברה לשלב III של הניסויים הקליניים. החברה מסרה בעבר כי היא תעדיף לצאת לניסוי זה יחד עם שותפה אסטרטגית.
אורמד מנוהלת על ידי נדב קדרון. נכון לסוף 2017 היו לחברה 40 מיליון דולר בקופה, בעיקר בזכות השקעה של 50 מיליון דולר ממשקיע סיני, והחברה מסרה כי סכום זה יספיק לה לשנתיים נוספות (כלומר, עד לסוף 2019). ואולם, כדי להשלים את הניסוי, אם תצא אליו באופן עצמאי, וכן כדי לבצע את הניסויים במוצר ה-GLP1, תצטרך החברה הון נוסף, וזוהי כנראה הסיבה לגיוס.