גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפנסיה והגמל: צבירה נטו של 279 מיליארד שקל בכ-20 שנה

ניתוח נתוני הפנסיה-נט והגמל-נט מלמדים כי קרנות הפנסיה החדשות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, קיבלו לידיהן מאז 1999 ועד סוף מאי 2018 הפקדות בהיקף מצטבר של כ-695 מיליארד שקל, לאחר שבאותה תקופה שולמו לציבור כ-425 מיליארד שקל ● למדריך קופת גמל להשקעה

חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק

נכון לסוף מאי 2018 נוהלו בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה החדשות נכסים בהיקף כולל של כ-778 מיליארד שקל. זהו סכום עתק, שנועד להוות כרית ביטחון פיננסית למימון צורכי החוסכים לאורך השנים. מדובר במגוון מכשירי חיסכון, שנולדו בתקופות שונות ומתוך צרכים היסטוריים שונים. המכשירים הללו מתבססים על הפקדות שוטפות של החוסך, ולרוב גם של המעסיק, ונהנים מתשואות שנצברות לאורך השנים על הכספים שמועברים לניהול אותם גופים.

"גלובס" בחן כיצד נראה זרם הכספים אל שלושת המכשירים הללו, ומתוכם החוצה, באמצעות שקלול נתוני ההפקדות, התשלומים והמשיכות, והנכסים המנוהלים. את הנתונים בחנו לגבי קופות הגמל - שקיימות עשרות רבות של שנים; קרנות ההשתלמות, שחוות גידולים נאים בהפקדות אליהן, ושגם הן קיימות כבר כמה עשורים, אך יצאו לדרך לאחר קופות הגמל; וקרנות הפנסיה החדשות - המקיפות והכלליות - שיצאו לדרך רק בשנת 1995, ושצומחות בשיעור אדיר.

אם כן, מה מלמדים המספרים? ב-20 שנים כמעט, שחלפו מאז תחילת 1999 ועד סוף מאי 2018, הופקדו לניהול קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות - המקיפות והכלליות - סכומים בהיקף מצטבר של כ-695 מיליארד שקל. סכום זה נחלק כך שלקרנות הפנסיה החדשות הופקדו כ-266.5 מיליארד שקל, בעוד שלקופות הגמל הופקדו בתקופה זו כ-154 מיליארד שקל, ולקרנות ההשתלמות כ-274.9 מיליארד שקל. מדובר בסכומים אדירים, שמציגים קצבי גידול שונים לאורך השנים, בכל אחד מהאפיקים.

קופות הגמל, שבאמצע העשור הקודם שינו את אופיין מאפיק חיסכון נזיל למדי, לטווח בינוני של כ-15 שנה, לאפיק חיסכון לטווח ארוך, שמיועד לגיל פרישה מעבודה, חוו עד 2015 עשור של דשדוש, בעקבות הרפורמה האמורה. זה השתנה בשנים האחרונות, והקופות שבו לקצב הפקדות דו-ספרתי במיליארדי שקלים מדי שנה, הודות למוצרי גמל חדשים, לצד החייאת הקופות לתגמולים שהתאפשרה הודות לשינויי מיסוי.

לצד זאת ישנן קרנות ההשתלמות, שהן אפיק חיסכון לטווח בינוני, שהופכות לנזילות לאחר שש שנים. אלו מציגות גידול חד בקצב ההפקדות - מכ-8 מיליארד שקל הפקדות ב-1999 ליותר מ-23 מיליארד שקל ב-2017, גידול של כ-180%, שמורכב מעלייה כמעט קבועה משנה לשנה לכל אורך התקופה הנבחנת.

ומה לגבי קרנות הפנסיה החדשות? אלה החלו לפעול מאפס רק עם "מות" הקרנות הוותיקות, לפני קצת יותר מ-20 שנה, והן משמשות ככלי חיסכון לגיל פרישה - לטווח ארוך ממש, של עשרות שנים. מאז, ובמיוחד החל מסוף העשור הקודם, הן הפכו לאפיק החיסכון הצומח ביותר, והן נהנות מרגולציה תומכת ובעיקר מהחובה לחסוך לפנסיה. עד כה ב-2018, במשך חמישה חודשים בלבד, רשמו הקרנות החדשות הפקדות של 16 מיליארד שקל כמעט, לאחר שב-2017 כולה הן נהנו מזרם הפקדות בשיעור של 36.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת 1999 הסתכמו ההפקדות לקרנות החדשות בכ-1.8 מיליארד שקל. הגידול בהפקדות לקרנות הפנסיה עקבי, ונרשם מדי שנה, וגם צפוי להמשיך ככה, כנראה עמוק אל תוך שנות ה-30 במאה הנוכחית.

ההפקדות והצבירות נטו המצטברות באפיקי החיסכון לטווח ארוך

ההבדלים המהותיים באופי המכשירים הללו באים לידי ביטוי בעיקר בשורת המשיכות והתשלומים. שורה זו מתאפיינת בזרם כספים הפוך - לא מהחוסך לגוף המנהל, אלא מהגוף המנהל לחוסך. מדובר למשל בכספי גמל והשתלמות שכבר הפכו נזילים, ושנמשכים על-ידי החוסכים לצרכיהם הם. הצרכים הללו יכולים לכלול, למשל, רכישת דירה, כפי שקרה רבות בשנים האחרונות, שהתאפיינו בגאות במחירי הנדל"ן, כיסוי משיכת יתר בבנק או מימון חופשה. אפשרות נוספת היא משיכות של כספים בקרות אירוע ביטוחי, כמו יציאה לגמלאות, איבוד היכולת לעבוד או פטירה.

כך, בחינת ההתפתחות לאורך השנים האחרונות בשלושת אפיקי החיסכון האמורים, מלמדת כי קופות הגמל רשמו בשנים הללו משיכות ותשלומים בהיקף של כ-192.9 מיליארד שקל, המהווים כ-125% מסך ההפקדות בתקופה הזו (כאמור, בקופות היו כספים בהיקף גדול, שמקורם בהפקדות במשך שנים ארוכות לפני 1999). בקרנות ההשתלמות, לעומת זאת, מדובר בתשלומים ומשיכות של כ-188.4 מיליארד שקל, המהווים כ-68.5% מההפקדות בתקופה האמורה.

רק בשנים האחרונות החלה לחלחל ההבנה שקרנות ההשתלמות הן אפיק חיסכון הוני יוצא דופן וחשוב, שעדיף לא למשוך אותו לשימוש לא מהותי, אפילו אם הכסף הפך נזיל. כפועל יוצא מההבנה הזו, הפך המח"מ של החיסכון בקרנות ההשתלמות ארוך הרבה יותר, מה שעשוי להשפיע על שיעור המשיכות מההפקדות בעתיד, כלפי מטה.

בכל אופן, בקרנות הפנסיה, בעיקר המקיפות, אך גם הכלליות, החיסכון ארוך בהרבה, והוא ממש לא נתפס (ובצדק רב) ככזה שנועד לאפשר החלפת מטבח. כך, מאז 1999 ועד היום, הצטבר היקף התשלומים לחוסכים בקרנות הפנסיה, בעיקר בתשלומים למי שקרה לו מקרה ביטוח, לסך של כ-43.4 מיליארד שקל. מדובר בשיעור של כ-16% מתוך סך ההפקדות למכשיר חיסכון זה.

משקלול ההפקדות עם התשלומים, יחד עם נתוני העברות - שמספקים את תמונת התשלומים שעוברים בין הגופים המנהלים לבין עצמם - אנו מקבלים את נתוני הצבירה נטו, שהם אלה שהכי קרובים לזרם הכספים הנכנס "האמיתי" של הקרנות. סכום זה הוא חלק הארי של החיסכון, והוא שצובר תשואה ואמור לספק את צורכי החוסכים בעתיד.

בדיקת נתוני הגמל-נט והפנסיה-נט לחודש מאי 2018 מלמדת, כי הצבירה נטו בשלושת המכשירים שבחנו עמדה מאז תחילת 1999 ועד מאי השנה על כ-279.3 מיליארד שקל. נתון זה מלמד על קצב צבירה של כ-40% בממוצע מההפקדות בתקופה האמורה, ובקרנות הפנסיה מדובר על השיעור הגבוה ביותר: 84%.

ומה לגבי קרנות ההשתלמות וקופות הגמל? שם מדובר על תמונה מורכבת בהרבה. שיעורי הצבירה נטו של קרנות ההשתלמות עומדים בממוצע רב-שנתי על רמה של כ-32% מההפקדות (ואין קשר ישיר בין הכסף שנכנס לזה שיוצא, ובהכללה יש עיכוב של שש שנים לפחות מהמועד שבו הכסף נכנס ועד שהוא יוצא). מנגד, בקופות הגמל הצבירה נטו שלילית מצטברת.

מה זה אומר? שלאורך השנים השוק הזה קטן, ורק התשואות החיוביות הביאו אותו להציג צמיחה במונחי הנכסים, בעוד שהתשלומים היו גבוהים מההפקדות. אבל בשנים האחרונות שוק הגמל חווה עדנה מחודשת, מה שמלמד על שינוי מגמה.

למעשה, רק בשנים 2004 ו-2005 - רגע לפני שקופות הגמל הפכו למכשיר קצבתי ולא הוני, ושהכסף בהן ננעל לשנים רבות - הן רשמו צבירה נטו חיובית (יותר הפקדות מתשלומים ומשיכות), ולכל אורך השנים עד אז, ומאז ועד סיום 2015, הן רשמו צבירה נטו שלילית. ב-2016 וב-2017 התמונה שונה מהותית, כאמור, וזה נכון גם לחמשת החודשים הראשונים של 2018. 

למדריך קופת גמל להשקעה

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין