אדמונד דה רוטשילד, מייסד הקרן / צילום: שלמה וולקוביץ'
מועצת המנהלים של קרן אדמונד דה רוטשילד החליטה על השקעת 5% מתקציב ההשקעות של הקרן בתחומי האימפקט מדובר בהשקעות צפויות בהיקף כ-50 מיליון שקל בשנה, כסף חדש שיתווסף לתרומות פילנתרופיות בהיקף שנתי שבין 50 ל-100 מיליון שקל.
השקעות אימפקט מהוות שילוב בין השקעות סטנדרטיות, לצורכי רווח, לבין מטרות חברתיות. ברוב המקרים ההתמקדות היא ביזמות טכנולוגית בתחומים כמו אנרגיה נקייה, חקלאות, סיוע לבעלי מוגבלויות ועוד. במקרים אחרים האימפקט מתבטא בעידוד סטארט-אפים של יזמים ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה וכדומה.
לדברי אלי בוך, מנהל פילנתרופיה בקרן רוטשילד, הקרן מצטרפת למגמה עולמית של הסטת תקציבי השקעה לתחומי האימפקט. בשלוש השנים האחרונות תרמה הקרן כ-15 מיליון שקל לפרויקטים אלה, ובנוסף השקיעה 4 מיליון שקל בהשקעת אימפקט ישירה. הוא מציין כי נושא ההשקעות החברתיות עדיין בחיתוליו, בארץ וגם בעולם: "אני דוחף לחשיבה תוצאתית ומדידה, ויכול להעיד שהעולם החברתי עוד לא שם. יש פה אקוסיסטם של יזמים, חברות, טכנולוגיות וקרנות, והתפקיד שלנו הוא לבנות עבורם את התשתית".
בימים אלה משיקה הקרן תוכנית השלמת מענקים לתשתיות מיזמי אימפקט, בסכום כולל של 3.5 מיליון שקל. התוכנית מציעה לארגונים, פרויקטים ותוכניות אקדמיות בתחום מחצית מסכום התרומה, כנגד מחצית שניה שתגויס ממקור אחר. בין השאר היא נועדה לאקסלרטורים טכנולוגיים המתמחים ביוזמות אימפקט, כמו אקסלרטור 8200 החברתי, טק פור גוד ו-Present Tense. בוך אומר כי היוזמה באה לפצות על מה שהוא מגדיר "היעדר תמיכה מספקת בישראל בבניית אקוסיסטם אימפקט".
דרך מימוש נוספת של תוכנית האימפקט היא השקעה של 4 מיליון שקל במיזם האג"ח החברתי לצמצום הנשירה מההשכלה הגבוהה. פרויקטים כאלה הם מגמה חדשה בעולם ההשקעות: מדידה של תועלת חברתית ותשלום ממשלתי עבורה. מיזם צמצום הנשירה, שבו שותפים גם ארגון Social finance Israel ועמותת אלומה, מסייע לסטודנטים למדעי המחשב להתמיד בלימודים לנוכח אחוזי נשירה גבוהים בסוף שנה א', וזאת במטרה להתמודד עם המחסור בכוח אדם מקצועי.
המדינה, באמצעות ות"ת, מתגמלת את האוניברסיטאות על כל סטודנט שסיים את לימודיו, ומתוך סכום זה מוחזרת ההשקעה לקרן בתוספת תשואה. במחזור הראשון של המיזם הושג צמצום של 42% בנשירה, שמתורגם לתשואה כספית. בינתיים פועל המיזם באוניברסיטת חיפה ובאקדמית תל אביב, והכוונה היא להרחיבו למוסדות השכלה גבוהה נוספים.
אלינה שקולניקוב, מנהלת תכניות יזמות אימפקט בקרן אדמונד דה רוטשילד, אומרת כי עליית האימפקט קשורה לשינוי בפרופיל המשקיעים: "מחקר של מורגן סטנלי מראה שיש כיום טרנד של משקיעים צעירים, וגם שיעור יותר גבוה של נשים, שמעוניינים בהשקעות אימפקט. המילניאלס לא מוכנים שהכסף שלהם ישמש רק כדי לעשות עוד כסף, והם מחפשים גם פוטנציאל פיננסי וגם חברתי".
שקולניקוב מצטטת נתונים של ענקית ההשקעות בלקרוק, ולפיהם קרנות הקיימות שלה משיגות תשואה גבוהה יותר מהקרנות בתחומים המסורתיים, תוך השגת יעדי אימפקט כמו הפחתת פליטות פחמן. בנוסף בנק ההשקעות השוויצרי UBS הוסיף מטריצת מדידת אימפקט לשיקולי ההשקעות שלו, והוא מציין שהשקעות קיימות מוסיפות ערך מבלי לפגוע ביחס הסיכון-תשואה. גם הממונה על שוק ההון דורית סלינגר הוציאה בדצמבר האחרון חוזר המחייב משקיעים מוסדיים לדווח על השקעות בתחום האימפקט.
"בסופו של דבר מדובר בתהליך של מעבר מתרומה לקהילה מתוך הרווחים למודל של השקעות עם תועלת חברתית, שזה נבון יותר", היא אומרת, "במקביל חברות נענשות בידי המשקיעים על התנהגות שלילית".