סכסוך דוראד: העליון דחה את בקשת א. דורי אך לא את הערעור

ביהמ"ש הורה לא. דורי להעביר לחברת נתיבים דרום תשלום בסך כ-6 מיליון שקל עבור עבודות שביצעה לפני כ-5 שנים בפרויקט דוראד • ערעורה של א. דורי, שעדיין תלוי ועומד בעליון, מעורר שאלה משפטית הנוגעת לתניות "גב אל גב" שטרם הוכרעה בעליון

תחנת הכוח "דוראד" מסרבת לרדת מהכותרות, וכך גם אחת מהשותפות בתחנת הכוח, קבוצת א. דורי בע"מ (הנמצאת בבעלות קבוצת עמוס לוזון), שלוקחת חלק בסכסוכים השונים המתבררים בשנים האחרונות בעניינה של דוראד, בארץ ובעולם.

בהחלטה שניתנה אתמול (ד'), דחה בית המשפט העליון (השופטת ענת ברון) את בקשתה של א. דורי בנייה בע"מ (המהווה את הזרוע הקבלנית של קבוצת א. דורי ותקרא להלן א. דורי) לעכב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת איריס לושי-עבודי), בגדרו התקבלה תביעה כספית שהגישה חברת נתיבים דרום בע"מ ונקבע כי על א. דורי לשלם לנתיבים עבור עבודות עפר, תשתיות ודרכים שבוצעו על ידה בתחנת הכוח.

מדובר בהחלטה בלבד ולא סוף פסוק בערעור שהגישה א. דורי על פסק הדין של המחוזי. וזאת תוך שבית המשפט העליון מציין כי חרף החלטתו לדחות את בקשת א. דורי לעכב את העברת התשלום לנתיבים דרום - "דומה כי לא ניתן לבטל את סיכויי הערעור". זאת מהסיבה שזה מעורר שאלה משפטית כבדת משקל שעניינה הפרשנות הראויה שיש לייחס לתניות גב אל גב אשר בית המשפט העליון טרם דן בה בהרחבה.

תחנת הכוח עובדת משנת 2014, הבוררויות בעניינה עדיין מתנהלות

במוקד בקשתה של א. דורי שנדחתה ניצבת מערכת הסכמת משולשת - בין מזמין עבודות, קבלן ראשי וקבלן משנה - שעניינה כאמור פרויקט "דוראד" להקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי בשטח שבדרום אשקלון אשר פעילה משנת 2014.

הפרויקט שהוקם על ידי חברה בינלאומית וחברה בת שלה שעיסוקן במתן שירותים בתחום האנרגיה - חברת Wood Group Gas Turbine Services Holdings Ltd וחברת (GTS Power Solutions Ltd (Wood Group/המזמין.

בין "וודגרופ" לא. דורי נערך הסכם (הנמצא כעת לקראת סיום הליכי בוררות בלונדון ולאחר קבלת פסק בוררות חלקי לטובת קבוצת עמוס לוזון) במסגרתו נקבע כי א. דורי תשמש כקבלן ראשי לביצוע עבודות הנדסה אזרחית בפרויקט.

מי שמונתה כאחראית לביצוע העבודות היא "דורי-בנייה", ולצורך ביצועם התקשרה האחרונה עם קבלני משנה שונים ובהם, חברת נתיבים, ששימשה כקבלן משנה לביצוע עבודות שונות. וודגרופ שימשה כקבלן אחראי של הפרויקט עבור היזמית שלו - חברת דוראד אנרגיה בע"מ.

נתיבים החלה בביצוע העבודות במרץ 2011, אך נוכח העובדה שמנובמבר 2012 חדלה לקבל תשלומים מלאים ושוטפים מא.דורי היא הפסיקה את ביצוע העבודות בחודש יוני 2013.

באוגוסט 2013 הופסקה עבודתה של א.דורי בפרויקט.

בחודש ספטמבר 2013 הגישה נתיבים תביעה נגד א. דורי בסך כ-6 מיליון שקל בגין העבודות שביצעה שהתמורה בגינן לא שולמה לה. א. דורי מצידה לא כפרה בעצם ביצוע העבודות על ידי נתיבים ואף לא העלתה טענות ביחס לאיכות העבודה או "ניפוח" החשבונות. א. דורי התמקדה בהליך בתניית "גב אל גב" בהסכם, שלפיה כל עוד העבודות נושא התביעה לא אושרו על ידי וודגרופ והתשלום בגינן לא התקבל אצל א.דורי, היא אינה חייבת בתשלום לנתיבים.

המחוזי: תניות גב אל גב לא נועדו להטיל את מלוא הסיכון החוזי על קבלן המשנה

השופטת לושי-עבודי קיבלה את תביעת נתיבים ודחתה תביעה שכנגד שהגישה א. דורי.

במסגרת פסק הדין ניתח המחוזי את המשמעות המשפטית שיש לייחס לתניית "גב אל גב". המחוזי קבע כי תניה מסוג זה בהסכמים שבין קבלן ראשי לקבלן משנה (כבענייננו) -לא נועדה להטיל את מלוא הסיכון החוזי על שכמו של קבלן המשנה (נתיבים) - ועל כן אין לפרש את התניה שבהסכם באופן שמאפשר לקבלן הראשי (א. דורי) להתחמק מתשלום בכל מצב שבו המזמין (וודגרופ) לא העביר לו כספים.

בהתאם קבע המחוזי כי על מנת שא. דורי יקבלו פטור מחובת התשלום, נדרש מהם להוכיח קשר סיבתי בין אי-התשלום מצד וודגרופ לבין מעשיה או מחדליה של נתיבים וקשר כזה לא הוכח.

עוד קבע המחוזי כי וודגרופ לא העבירה לא. דורי כספים מטעמים הקשורים ליחסים ביניהם ומכל מקום, א. דורי לא הציגה כל ראיה לכך שאי-התשלום קשור להתנהלות נתיבים. בפסיקתה הסתמכה השופטת על פסיקה של השופט דנציגר בעניין "צוות קרקע".

על פסק הדין הגישה א. דורי ערעור לבית המשפט העליון וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

העליון: דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע אך מציין שהערעור מעלה שאלה משפטית כבדת משקל

לאחר שבחנה את מאזן הנוחות קבעה השופטת ברון כי לא הוכח שא. דורי לא תוכל לעמוד בתשלום הסכום. עוד נקבע כי לא קיימות אינדיקציות לכך שנתיבים לא תוכל להשיב את הסכום ככל וזה יועבר. בהתאם הורתה השופטת על העברת סכום התביעה (כ-6 מיליון שקל) לנתיבים.

בית המשפט ציין כי הטענה שתשלום הכספים יהווה הכבדה של ממש על תזרים המזומנים של א. דורי נטענה בעלמא, ומכל מקום "הכבדה איננה נזק בלתי הפיך" וממילא לא הוכח כי ביצוע פסק הדין יסב לדורי נזק בלתי הפיך שמצדיק את עיכובו.

יצוין כי א. דורי ניסתה להיתלות בבקשה לעיכוב הביצוע בכך שבימים הקרובים עתיד להתקבל פסק דין בהליך הבוררות, שלטענתה עשוי להשליך את טענותיה בערעור, אך השופטת ברון קבעה כי אין בעובדה זו לבדה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת דורי. בית המשפט העליון קבע כי לאחר חמש שנים בקירוב שבהן התביעה מתנהלת ומשניתן פסק דין - "אין כל הצדקה לעכבו רק כדי לייצר "הרמוניה" בין ההליכים השונים (בוררויות בארץ ובעולם הנוגעות לפרויקט דוראד).

בכל הקשור לסיכויי הערעור נראה שא. דורי יכולה להתעודד קצת, בית המשפט העליון ציין באופן מפורש כי לא ניתן לבטל את סיכויי הערעור. זאת לאור העובדה שזה עוסק בשאלה משפטית נכבד שעניינה הפרשנות הראויה שיש לייחס לתניות גב אל גב, שאלה שככל הידוע טרם נדונה בהרחבה על ידי בית משפט זה; וזאת מבלי למעט מן הקביעה העקרונית שבעניין צוות קרקע.

בהקשר זה ציין בית המשפט כי הדברים מקבלים משנה תוקף בהינתן העובדה שישנן פסיקות סותרות בסוגיה.

אולם, קבוצת לוזון יכולה להתעודד אך להיות אופטימית לא בטוח כלל ועיקר.

הסיבה? בית המשפט ציין כי פסק הדין שקיבל את תביעת נתיבים התבסס על "שורה של טעמים", כאשר הפרשנות המשפטית של השופטת לושי-עבודי לתניית גב אל גב היא רק אחד מאותם טעמים.

את חברת א. דורי ייצגו עוה"ד אלי כהן ויעד גורדון ואת חברת נתיבים עוה"ד דיבון פרקש ושירה מרקוביץ.