מחאת הפונדקאות: להבעת עמדה יש מחיר. גם לשתיקה

הראשונים שנרתמו לצדד במאבק הפונדקאות היו מנהלי משרדי הפרסום הגדולים • החברות שפונות למיינסטרים, ובהן הרשתות וחברות המזון הגדולות, ישבו על הגדר במשך שעות ואז הצטרפו • הן הבינו כנראה שלהבעת עמדה יכול להיות מחיר, אבל גם לשתיקה • פרשנות

דגל הגאווה / צילום: שאטרסטוק
דגל הגאווה / צילום: שאטרסטוק

ההצטרפות למאבק של קהילת הלהט"ב, שנלחמת עבור הזכות להיות שווה בפני החוק באפשרות להפוך להורה, הפכה ביממות האחרונות ל'דבר הנכון" להיות בו. הראשונים שנרתמו לצדד במאבק התקשורתי היו מנהלי משרדי הפרסום הגדולים, אלה שבימים כתיקונם מקפידים לשתוק.

קל לאמץ טון ציני ולטעון שבמקרה הזה החברות שקופצות על עגלת המאבק עושות זאת גם משיקול קר של יחסי ציבור. אבל זאת לא הסיבה המרכזית. התעשיות שמהן התחילו להתגלגל הצהרות התמיכה שהפכו את הצידוד בקהילת הלהט"ב לעמדה פופולרית הן פרסום, תוכן, מדיה, טכנולוגיה והייטק. אלה תעשיות ליברליות. מתקדמות. חלקן הגדול יושב במדינת תל-אביב.

חברי הקהילה הגאה הם חלק מרכזי בתעשיות האלה. כשעדו הר-טוב, עמית משיח ויוסי לובטון יוצאים בגלוי נגד אפליית ההומואים, הם לא רואים מספרים מול העיניים. הם רואים פנים. של עובדים וחברים, של הורים גאים. הם מכירים את אלה שאתמול מנעו מהם אולי לנצח את האפשרות להורות. עשרות העובדים הגאים שממלאים את התעשייה הופכים בעצם היותם את אי-נקיטת העמדה לבלתי אפשרית . ייתכן כי חברות הפרסום היו מתייצבות לצד הקהילה בכל מקרה, אבל העיתוי של המאבק מקל על כך. בשנה האחרונה האקלים התקשורתי העולמי משתנה, מחברות מצופה לנקוט עמדה בסוגיות חברתיות, ולעתים המחיר שלא לנקוט עמדה עלול להתברר כגבוה יותר מאשר מנקיטת עמדה שנויה במחלוקת.

זאת שנה שהתאפיינה במאבקים חברתיים שחברות מסחריות לא היססו לקחת בהם. חברות יוצאות בגלוי נגד תעשיית הפלסטיק, מציגות עמדה בסוגיות האקלים, מדברות בקול רם על גזענות והדרת נשים ופגיעה במהגרים.

גם בעולם יש גבול דק, לעתים לא קיים, בין סוגיה חברתית לסוגיה פוליטית, וגם בעולם חברות מסחריות לא ממהרות להביע עמדה בנושאים שלא נתפסים כחברתיים. אבל בישראל בשנים האחרונות כל דבר כמעט הופך לפוליטי. ופוליטי זה עולם של שחור ולבן, של בוגד או נאמן, של לגיטימי או לא. רוב החברות המסחריות לא רוצות להיות שם, כי ישראל היא שוק קטן, והן רוצות למכור לכולם. אז כולם למדו לשתוק - גם כשמאוד רוצים לצרוח .

במשך שעות ארוכות שתקו תחילה החברות שפונות למיינסטרים. חברות המזון הגדולות. הרשתות. חברת התעופה הלאומית. כל אלה ישבו על הגדר ובחרו שלא למהר לקפוץ למים. אבל די מהר אפילו המחסום הזה נשבר: שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, הצטרפה ואחריה חברות רבות אחרות.

ייתכן כי חלק מהחברות עדיין סבורות שלהבעת עמדה עלולה להיות עבורם מחיר כלכלי וייתכן שהן צודקות כיוון שעל פי דיווחים בעיתונות החרדית קיימים גורמים במגזר החרדי שקוראים כבר להחרים חברות עסקיות שהצטרפו למחאה.  מי ייתן ומי שיבחר לשתוק יהיה זה שיגלה עם הזמן שגם לשתיקה יש מחיר.