השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: אריה תדמור
הדחה מכס השיפוט, מתי שמענו על עונש כזה? השופטים היושבים בדין על עמיתיהם אינם נוטים בדרך-כלל להחמיר אתם. זה די מובן, בכל זאת כולם חברים למקצוע, אולי אפילו מכירים אישית. התוצאות לכך עובדות לשני הכיוונים: החמרה עם השופט ה"נאשם", או הקלה בדינו של הקולגה. בכל מקרה, המצב הזה של שפיטת שופטים על-ידי עמיתיהם הוא לא טוב, לא נכון ועומד בניגוד לשקיפות הנחוצה במקרים כאלה. הרי לעולם לא נדע אם ההקלה או ההחמרה בדינו של השופט/ת היא עניינית או קולגיאלית.
הכשל של פוזננסקי-כץ
השופטת רונית פוזננסקי-כץ נהגה בחוסר אחריות, ללא ספק. שופטת לא צריכה לדבר עם נציג של אחד הצדדים אוף רקורד, בוודאי לא שיחה שבא נאמר "תעשי את עצמך מופתעת" מהסוד שאני מספר לך. בין שופט לבין הצדדים אין סודות, הכול חייב להיות שקוף לעין כל. זה ברור, אם כי לפוזננסקי-כץ, כך מסתבר, זה לא היה כל-כך ברור. היא כשלה בעניין זה. היא לא עשתה דבר כדי לפגוע בהליך המשפטי עצמו. היא עשתה מעשה שהוא בבחינת שטות, ועל זה היא צריכה לקחת אחריות ולתת את הדין.
חוסר שוויון בין שופטים
אבל הדחה משיפוט?!!! מה שזועק פה לשמיים הוא חוסר השוויון. כשמדברים עליו מתכוונים בדרך-כלל לחוסר שוויון בין צדדים למשפט. אלא שזה קיים גם בין שופטים. היו מקרים בהם שופטים נהגו או פסקו באופן שהיה צריך להוביל להדחתם. אפילו נשיאת העליון אסתר חיות כשלה לאחרונה כאשר לא דיווחה על מידע שקיבלה בקשר להתנהגות פסולה הקשורה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה.
לדעתי, זו עבירה משמעתית חמורה יותר מהתנהגותה של השופטת המודחת פוזננסקי-כץ. אבל בחיות לא נגעו. לא רק שאף אחד לא חלם על הדחה, אלא שהיא אפילו לא הובאה לדין משמעתי, שהתחייב בעניין זה. ברור שהמעשה, או חוסר המעש, של חיות היה מטופל אחרת לולא הייתה בצמרת הסולם השיפוטי.
ענישה פרופורציונלית
השופטת רונית פוזננסקי-כץ היא שופטת צעירה. ההחלטה להדיח אותה היא הרס של הקריירה השיפוטית אליה שאפה. פרט לעצם הקשר עם עורך הדין התובע, היא לא עשתה ולא אמרה, ולא נהגה בצורה פסולה. לא עשתה מזה סוד, לא ניסתה להסתיר, ובדרך-כלל נחשבה לשופטת טובה. אין לנו הרבה כאלה, ואם יסתפקו בעונש פרופורציונלי, נוכל ליהנות ממנה עוד שנים רבות. למען ההגינות ראוי שבית הדין המשמעתי יחזור לשולחן השרטוט ויוציא מידיו מוצר יותר צודק ונכון.