רוני מאנה / צילום: תמר מצפי
בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת לימור ביבי) קיבל היום (א') בחלקה את תביעתם של יזמי הנדל"ן רוני מאנה וגיא בלושינסקי נגד האחים יעקב ומרדכי כוזהינוף בעניין פרויקט בראשית (פרויקט בבלי) שצפוי לקום בגבעת עמל ב' בתל-אביב.
השופטת ביבי אמנם הכירה בכך שבין מאנה ובלושינסקי ובין האחים כוזהינוף נחתם הסכם שותפות מחייב בקשר לפרויקט, אך לפי קביעתה, תנאי ההסכם הקנו לצדדים (במקרה זה כוזהינוף) את האפשרות שלא לקיים את השותפות בפרויקט כנגד תשלום של פיצוי מוסכם בסך 10 מיליון שקל.
בהתאם קבעה השופטת כי "הנתבעים (כוזהינוף - מ' ש') גילו דעתם, ולפיה אין הם מעוניינים בשיתוף-פעולה עם התובעים, וזאת כעולה מהתכחשותם להסכם והן מהתנהגותם לאחר מכן ובכלל זה הדרת רגלם של התובעים".
לאור זאת קבע בית המשפט כי אמנם "יש לאכוף את ההסכם", ואולם זאת "על דרך קביעה ולפיה זכאים התובעים לסך 10 מיליון שקל, סך אשר הצדדים שניהם מסכימים כי נקבע שישולם ככל שהנתבעים ינצלו את הזכות המוקנית להם בהסכם ויבקשו שלא לקיים את השיתוף עם התובעים".
הלכה למעשה, פסיקת השופטת מביאה סוף (ככל שהצדדים לא יערערו על פסק הדין) לסכסוך ארוך-שנים, במסגרתו ביקשו התובעים כי בית המשפט יורה עליהם כשותפים בפרויקט. זאת, בין היתר, בטענה כי הם אלה שהעלו את האופציה בפני כוזהינוף לקדם את הפרויקט יחד איתם כשותפים.
נזכיר כי את הקרקע עליה צפוי להיבנות הפרויקט רכשו משפחת כוזהינוף באמצעות חברת "מגדלי בראשית" מידי אריק אברמוביץ' בתמורה לסך של כ-200 מיליון שקל. רכישת הקרקע התאפשרה לאחר שאופציה שהקנו בעלי המקרקעין לענבל אור פקעה בינואר 2014.
לפי פסק הדין, עוד בטרם ניתנה פסיקתה של השופטת, הוצע לנתבעים פשרה, במסגרתה מאנה ובלושינסקי יקבלו פיצוי מוסכם בגובה של 10 מיליון שקל, ומנגד תידחה תביעתם לשותפות בפרויקט; אולם התובעים סירבו לכך. נוכח קביעת בית המשפט, נותרו מאנה ובלושינסקי עם הפיצוי המוסכם, אך ללא זכות לקבלת רווחים עתידיים או כלשהם מהפרויקט, אשר ייוותרו כולם בחיק משפחת כוזהינוף.
משפחת כוזהינוף מקדמת בשנים האחרונות את פרויקט "מגדלי בראשית". כיום הפרויקט נמצא בשלב של חפירות וביסוס המגדל, ובחודשים הקרובים הוא עתיד לקבל את היתר הבנייה. הפרויקט, שצפוי לקום על הריסות גבעת עמל ב', עתיד להתנשא לגובה כ-156 מטר (44 קומות) ויכלול 174 יחידות דיור.
יצוין כי במתחם גבעת עמל ב' יושבות מספר משפחות, כאשר אחת מהן (אשר פרטיה שמורים במערכת עקב צנעת הפרט) יושבת במתחם שעתיד להתפנות. לפי ההסכמים השונים, אחריות הפינוי חלה על משפחת כוזהינוף.
הקשר בין מאנה ובלושינסקי לבין משפחת כוזהינוף החל בשנת 2013 עם חתימתם על הסכם, אשר כל אחד מן הצדדים קורא לו בשם אחר. כך, מאנה ובלושינסקי מתייחסים אליו כאל "הסכם שותפות", ואילו בני משפחת כוזהינוף מתייחסים אליו כאל "הסכם מסגרת". ההסכם עצמו נגע לכך שהצדדים מצאו לנכון לשתף פעולה בפרויקטים עתידיים וכן החליטו לבצע בשותפות את הפרויקטים העתידיים.
בכל הקשור לפרויקט האחרון, הצדדים היו חלוקים בשאלות מה מעמדם של מאנה ובלושינסקי בעסקה, האם זו הוצעה על-ידם כשותפים ליעקב ומרדכי כוזהינוף, או שמא היו מתווכים אשר זכאים לדמי תיווך רק מבעלי המקרקעין. עוד הם היו חלוקים בשאלה,האם נכרת ביניהם הסכם כלשהו בנוגע לשיתוף-פעולה בפרויקט בבלי. מחלוקות אלה, לפחות בכל הקשור לפרויקט בבלי, באו היום לסיומם.