בני שטיינמץ / צלם: שלומי יוסף
אם איש העסקים מיכאל נוי, שותפו לשעבר של המיליארדר בני שטיינמץ, יגיע לחקירה בארץ - החקירה תסתיים תוך 3-4 חודשים - כך הצהירו אתמול (ב') נציגי המשטרה בדיון שהתקיים בבקשתם להאריך את צו התפיסה על רכושו של נוי.
נוי חשוד יחד עם שטיינמץ בביצוע עבירות במסגרת פרשת השוחד לכאורה שנתנה החברה שבשליטת שטיינמץ לנשיא גינאה, בתמורה לרישיונות כרייה במדינה. נוי שוהה כיום בצרפת ונחקר שם פעם אחת בלבד, באוקטובר 2017, בחשד לתיווך בשוחד, הן על-ידי האינטרפול והן על-ידי נציגי משטרת ישראל. שטיינמץ עצמו מכחיש כי ביצע עבירות כלשהן.
ההצהרה של המשטרה כי החקירה תסתיים אם נוי יגיע לארץ, מעלה סימני שאלה לא מעטים מעל חקירת פרשת בני שטיינמץ, כשהגדול מכולם נוגע לשאלה אם החקירה תקועה, ללא יכולת לקדם אותה, מבלי להביא לארץ את החשודים השוהים בחו"ל. מזה חודשים ארוכים שלא נחקר אף חשוד בפרשה, ואף שטיינמץ עצמו נחקר לאחרונה בישראל בראשית השנה. החקירה, שפרצה ב-2016 במעצרים מתוקשרים, נראית כקפואה במקום בשלהי 2018.
"חקירה לצורך השחרת פנים"
הדיון אתמול התקיים לאחר שהמשטרה ביקשה להאריך את צו התפיסה על רכושו של נוי שנתפס בעת פרוץ החקירה ומעברה לשלב הגלוי בדצמבר 2016. בין הרכוש שנתפס, נדל"ן בראש-העין בשווי מוערך של כ-1.3 מיליון שקל; וכ-10.7 מיליון שקל בחשבונות בבנקים ובבתי השקעות.
לטענת המשטרה, נוי הנמצא בצרפת, מסרב להגיע לישראל לצורך השלמת חקירתו. עוד נטען בבקשה להארכת צו התפיסה כי נוי נחקר במסגרת חיקור דין שבוצע בצרפת, אך במרבית חקירתו סירב לשתף פעולה, כך שבפועל חקירתו לא מוצתה.
מנגד, טען נוי - באמצעות עורכי הדין קובי גולדמן ואורי גולדמן - כי החקירה לא מתקדמת לשום מקום, וכי אין להאריך את צו תפיסת הרכוש, בין היתר מאחר ששום דבר לא ישתנה בעוד 180 יום (מספר ימי ההארכה שהתבקשו). לדברי נוי, הוא תושב חוץ המתגורר בצרפת מעל 40 שנים, והטענה שהוא "מסרב להגיע לישראל לצורך השלמת חקירתו" מקוממת, וכל מטרתה היא להשחיר את פניו.
נוי מציין כי המשטרה לא זימנה אותו לחקירה עוד מאז פרוץ החקירה בדצמבר 2016 (לפני יותר משנה וחצי) ועד היום. באי-כוחו של נוי מזכירים עוד כי בדיון שהתקיים בעניינו בינואר השנה ניסו הצדדים להגיע להבנות באשר לחקירתו של נוי בישראל. אולם המשא-ומתן העלה חרס, בין היתר מאחר שהמשטרה סירבה להתחייב כי לא יוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד נוי אם אכן יגיע, והוא לא ייעצר.
עוד טוענים באי-כוחו של נוי כי כבכל "פרשה בינלאומית" שבה נחקרים תושבי חוץ, הרי שלמדינה הייתה פתוחה הדלת לחקור את אותם תושבי חוץ בחיקורי דין ו/או באמצעות חוקי העזר הבין-מדינתיים במדינות מושבם, כולל גם מקום מושבו של נוי בצרפת. לדבריהם, חקירה בצרפת הייתה מייתרת את הטענות ש"החקירה לא מוצתה". "הרי ממה נפשך? איך החקירה תמוצה מבלי שמנסים למצות אותה", נכתב בהתנגדות של נוי להארכת צו התפיסה על רכושו.
"אם זה כל-כך חשוב לו - שיבוא"
סגן נשיאת בית משפט השלום בראשון-לציון, השופט מנחם מזרחי, לא התרשם במיוחד מטענותיו של נוי, בעיקר משום שהוא לא הגיע לדיון. "אולי נדחה את זה, שיגיע לארץ. אני בלי נוי, לא מקבל שום התנגדות שלו. שיבוא לכאן להתנגד", אמר השופט. "אם זה כל-כך חשוב לו, שיבוא לישראל".
לאחר דברים אלה ודיון קצר מאוד, החליט השופט להיעתר לבקשת המשטרה ולהאריך את צו תפיסת הרכוש של נוי. "המדינה אמורה לבצע פעולות חקירה, ומכשלה עיקרית להתקדמות החקירה היא העובדה שנוי אינו מגיע ארצה", כתב השופט בהחלטתו, ומחוץ לפרוטוקול הוסיף: "שיבוא, ישתף פעולה בחקירה, ואז נדבר. שיבוא וייתן הסברים. יכול להיות שאין כלום, ואז נבטל הכול. אנחנו לא יודעים מה הגרסה שלו".
וכך, הדיון על התפוסים הסתיים ב"הפסד" לכאורה של נוי, שרכושו נותר תפוס על-ידי המשטרה; אולם משפט אחד שאמרו נציגי המשטרה במהלך הדיון מעורר סימני שאלה בנוגע לכלל החקירה, מצבה ומעמדה, ומי "מפסיד" בה בינתיים. במהלך הדיון שאל השופט את באי-כוח המשטרה, רפ"ק יניב שמול ועו"ד יפעת מויאל-רוטשילד מיאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה שחוקרת את התיק): "מתי צפוי להסתיים הסיפור (החקירה, א' ל"ו) בהנחה שנוי בא?", ואלה השיבו: "אם נוי היה בא לישראל, אנחנו היינו מסיימים את החקירה ב-3-4 חודשים. מה שמעכב את זה, זה שהוא לא בישראל".
חודשים רבים ללא חקירה
וכאן מתחיל הבלבול. ההצהרה הזאת מעוררת ראשית את השאלות הבאות: האם החקירה תקועה ללא יכולת לקדם אותה, כיוון שחלק מהחשודים - נוי ולב רן - נמצאים בחו"ל? האם כל החקירה של בני שטיינמץ תלויה רק באפשרות לחקור את אותו שותף עסקי שלו לשעבר? האם אין למשטרה ראיות נוספות נגד שטיינמץ?
"גלובס" העלה את השאלות הללו לפני מספר חודשים - בכתבה שפורסמה במארס השנה, על רקע ביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו על שטיינמץ במסגרת חקירות השוחד והלבנת ההון לכאורה בגינאה וברומניה והשבת 40 מיליון שקל במזומן שהפקיד לטובת הבטחת התייצבותו לחקירה. מאז ועד היום נראה ששום דבר לא השתנה. שטיינמץ לא נחקר בחודשים האחרונים, לב רן לא נחקר, ונוי לא נחקר.
על הרקע הזה מצטברים סימני השאלה בנוגע לטיב הראיות של המשטרה בפרשות בני שטיינמץ ואם המשטרה תצליח לפצח את החקירה הבינלאומית שצוירה כאחת מחקירות הדגל שלה בשנתיים האחרונות. בין השאלות המרכזיות מהדהדות כעת השאלות האם כל התיק נשען על שני חשודים שנמצאים בחו"ל והתקווה כי יישברו? מדוע לא נחקר אף חשוד בחודשים האחרונים, לרבות שטיינמץ? מדוע המשטרה לא חוקרת את נוי שוב בצרפת, כפי שעשתה בחקירה הראשונה והיחידה שלו? מדוע המשטרה מסרבת לקבל מלב רן תצהיר עם העובדות והמסמכים הרלוונטיים (כפי שהוצע לחוקרים שנסעו לחקור אותו באפריקה)? האם אין דרך לקיים הליכי הסגרה של מי מהחשודים על-מנת לקדם את החקירה?
"גלובס" ביקש מענה לשאלות הללו מהמשטרה, ואולם עד סגירת הגיליון לא ניתן היה לקבל את תגובתם (מפאת קוצר הזמן). כעת מהדהדת רק הצהרת המשטרה כי אם החשודים יגיעו לארץ, החקירה תסתיים בתוך 3-4 חודשים. ומה אם לא? לא תהיה הכרעה בחקירה? אין תשובה ברורה לשאלה זו.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מנהלת תיקי חקירה במטרה לחשוף עבירות על החוק ולהגיע לחקר האמת, וכך גם את התיק נשוא הפניה. מטבע הדברים אנו מנועים מלהתייחס לפרטי חקירה מתנהלת, לא כל שכן אודות אדם זה או אחר. יחד עם זאת, נדגיש כי בתיקים מורכבים מעין אלה נדרשות פעולות חקירה מורכבות ושיתוף-פעולה עם גופי אכיפה נוספים בארץ ובחו"ל, ואין באורך החקירה בכדי להצביע על דבר מלבד חתירה מתמדת למיצוי החקירה".
החשד: שוחד לנשיא גינאה תמורת רישיונות כרייה
החשדות של המשטרה והפרקליטות נגד שטיינמץ, יהלומן, נדל"ניסט ואחד הישראלים העשירים בעולם, נוגעים למעשים שנעשו ב-3 יבשות. שטיינמץ נעצר לראשונה בדצמבר 2016 ונחקר בחשד כי נתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו, בתמורה לרישיונות לכריית ברזל שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012.
העבירה המרכזית שבה חשוד שטיינמץ - מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה - נכנסה לחוק העונשין הישראלי ב-2008.
באוגוסט 2017, רגע לפני שיצא לחו"ל, נעצר שטיינמץ בשנית. הפעם הוא נחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע בשנת 2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כסף שהועבר לטובת תשלומי שוחד. לפי החשד, העסקה הפיקטיבית כללה רכישת קרקע ששווייה היה 3 מיליון אירו, תמורת סכום גבוה בהרבה, של 9 מיליון אירו.
המשטרה חושדת כי 6 מיליון האירו שנשארו נכנסו ל"קופה קטנה", ששימשה לצורך העברת כספי שוחד לגורמים שונים בעולם - בין השאר 1.5 מיליון אירו שהועברו לאשתו של נשיא גינאה לשעבר.
שטיינמץ מצדו מכחיש את כל הנטען נגדו וטוען - באמצעות עורכי הדין נתי שמחוני ורונן רוזנבלום - כי העסקאות ברומניה היו כשרות, ובאשר לתיק גינאה, לטענתו, תפרו לו תיק, וההליך נגדו הוא מיחזור של הליך ישן, שמובילה ממשלת גינאה מאז עלייתו לשלטון של אלפא קונדה, זאת במטרה להפקיע שלא כדין את זכויות הכרייה של החברות של שטיינמץ.
איש העסקים מיכאל נוי כאמור שוהה כיום בצרפת ונחקר שם בחשד לתיווך בשוחד, הן על-ידי האינטרפול והן על-ידי נציגי המשטרה בישראל.
בכיוון השני, המשטרה ניסתה לחקור באפריקה חשוד נוסף בפרשות האופפות את שטיינמץ, איש העסקים אברהם לב רן המקורב לשטיינמץ. החשדות סביב לב רן דומים לחשדות המיוחסים למיכאל נוי, ולפיהם לב רן שימש כ"צינור" להעברת תשלומי שוחד מהחברה שבבעלות שטיינמץ, נשיא חברת הכרייה BSGR, לפקידי ממשל בכירים בגינאה. לב רן שוהה בימים אלה באפריקה, לאחר שלטענת המשטרה נמלט מאימת הדין עם פתיחת החקירה, והוא אף מסרב לשוב לארץ. בראשית השנה נסעו נציגי הפרקליטות בישראל וחוקרי לה"ב-433 לאפריקה במטרה לחקור את לב רן, אך חזרו בידיים ריקות.
עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, שייצגו את אבי לב רן בחיקור הדין בדרום אפריקה, מסרו בתגובה: "אבי לב רן מתגורר בדרום אפריקה כ-20 שנה, והוא בעל משפחה מקומית עם ילדים קטינים. הוא התכוון לחזור לדרום אפריקה מביקורו בארץ ואף הזמין כרטיס טיסה טרם פרוץ הפרשה, כאשר לא חלה עליו כל מגבלה, והוא לא היה נתון תחת כל חשד. כל טענה אחרת מטעם המשטרה מהווה מצג-שווא מוחלט בפני הציבור ובפני בית המשפט. לב רן הציע לחוקרים הישראלים במסגרת חיקור הדין למסור גרסה מלאה בתצהיר, בהתאם לחוקי דרום אפריקה, בתוספת מסמכים אובייקטיביים מהותיים שאינם ברשותם, אולם החוקרים סירבו לקבל את התצהיר והמסמכים. לאור זאת, תמוהה בעינינו הטענה כי החקירה מתעכבת עקב הימצאותם של גורמים מרכזיים בחו"ל, לפחות בכל הנוגע ללב רן".