גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבחן של השופט העליון שטיין

שרת המשפטים הכריזה ש"בג"ץ מנותק מהעם" - אך דחפה למינוי שופט שחי כבר 15 שנה בחו"ל

"שופטי בג"ץ מנותקים מהעם". זו כנראה אחת מהמנטרות השחוקות שנשמעת כל אימת שמתפרסם פסק דין שמעורר הדים בציבור. את הקו הזה מובילה בשנים האחרונות - לצד שר התיירות יריב לוין - שרת המשפטים איילת שקד, שהביאה לכך שבעוד מספר ימים יושבע אדם שזה 15 שנים לא חי בישראל, לשופט בבית המשפט העליון.

מספרים כי פרופ' אלכס שטיין הוא משפטן מעולה, עילוי בתחומו, מומחה עולמי לדיני ראיות, איש אקדמיה בעל רזומה עשיר ומפואר. אין מטרתה של רשימה זו לערער על יכולותיו המשפטיות, אלא להעלות שאלה מהותית הנוגעת לעיצוב דמותה של השפיטה בישראל.

בשני העשורים האחרונים הפך בית המשפט העליון לאחד הצמתים המרכזיים בישראל, שבהם מתבררות סוגיות ערכיות מהותיות שעימן מתמודדת החברה הישראלית. החל בגיוס תלמידי ישיבות, דרך חוק ההסדרה ופינוי יישובים, מבקשי המקלט, השבת במרחב הציבורי, מעמד הבדואים בנגב ועוד.

פעם אחר פעם המחוקק והממשלה נמנעים מלהושיט ידם אל האש ומותירים את תפוחי האדמה הלוהטים להכרעות בג"ץ. כך התקבע מצב ביניים מתעתע, שלפיו הפוליטיקאים בורחים מקבלת הכרעות קשות - ואחר-כך מתלוננים שבית המשפט מתערב בעניינים לא לו, על אף שהוא עושה זאת בכלים שהמחוקק העמיד לרשותו.

בתוך המציאות הזאת ניצבים שופטי העליון כדמויות מפתח במארג בעלי התפקידים הציבוריים בישראל, ולכן אין פלא שמאבק עז ניטש סביב זהותם. אלא שדומה כי בתוך המאבק הזה נשכח דבר חשוב - חיבורו של השופט לחיי היומיום, על כל רבדיהם ומורכבותם של מדינת ישראל ואזרחיה.

וכך כתב השופט מישאל חשין ז"ל בפסק דין מ-1994: "אינני חש עצמי כמי שיושב במגדל שן, בתוך עמי ישבתי ובתוך עמי אנוכי יושב: אני בו והוא בי".

שופט בית המשפט העליון בישראל חייב להיות הרבה יותר מאשר אקדמאי מבריק, ככל שיהיה. הוא חייב לחיות את הלך החיים במדינה המיוחדת שלנו, להבחין בדקויות, "לדבר את השפה", להכיר את השסעים העמוקים שמפלחים בנו ולהבין לעומק את מורכבות החיים במקום הזה. רגליו חייבות להיות נטועות בארץ, על-מנת שיוכל באמת ובתמים לשפוט את אנשיה מתוך מקום של הבנה מעמיקה של חייהם, ליצור הלכות ותקדימים מתוך פרשנות חוק המתכתבת עם המציאות שמתוכה צמח.

האם אדם שיותר מעשור לא חי פה יכול לעשות זאת? האם אדם שבחר לנתק את הזיקה שלו לישראל, שילדיו נמנעו מלשרת בצבא, יוכל באמת לעמוד עלינו כשופט המצמיח פסיקותיו מתוך הבנת המציאות הישראלית לעומקה? אני סבור שלא.

והיה אם מסנגרי המינוי ייאחזו במינוי סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל - אין זו השוואה נכונה. פישר - יהודי-אמריקאי שעלה לישראל לצורך קבלת התפקיד וחזר לארה"ב בסיומו - היה אמנם נגיד מצוין, אך עסק בכלכלה ולא במשפט. פישר עסק בניהול המדיניות המוניטרית של ישראל, מתוך תפיסת עולם כלכלית שגיבש ועיצב בארה"ב ושאינה זקוקה ל"חיכוך" עם היומיום הישראלי על-מנת להתקיים.

לעומת זאת, שופט עליון עוסק בחוק הישראלי, בנורמות החיים הנהוגות פה, בסולם הערכי והמוסרי הייחודיים לנו. מהבחינה הזו, מינויו של פרופ' שטיין דומה יותר למינויו של איש צבא יהודי-אמריקאי, בכיר ועטור שבחים, לתפקיד מפכ"ל המשטרה או הרמטכ"ל - לא דבר שמישהו מעלה על דעתו שיקרה פה.

דומה כי השרה שקד הלכה צעד אחד רחוק מדי במרדף אחרי "המועמד השמרן", עד כדי הבעת אי-אמון מוחלט במשפטנים המעולים שיש לנו בישראל - גם ב"שמרנים" שבהם.

לפחות להבא, כשתכריז ש"בג"ץ מנותק מהעם", היא לא תטעה.

■ הכותב הוא ראש המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. הדברים מבטאים את עמדתו האישית בלבד. 

עוד כתבות

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין באוגוסט: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראליים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קוינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קוינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד למאה מיליארד: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר