1. אם היה דבר אחד חיובי ומשמעותי שהתרחש בטבע בשנה האחרונה זה התנהגות המניה. לפעמים אין צורך בהסברים למה שקורה בשווקים, אלא רק בהצגת העובדות, והעובדות הן שמניית טבע קפצה פלאים מהבור שהיא חפרה לעצמה. האם הדבר משקף איזשהו שיפור דרמטי בחברה? האם זהו רק תיקון לירידות החדות? האם זהו סנטימנט חיובי שנובע מכניסת המנכ"ל החדש קאר שולץ, שהחל את כהונתו בתחילת נובמבר אשתקד?
אפשר להסביר את הקפיצה כך או אחרת, אבל זה לא משנה כעת. ברור שיש לטבע עוד אתגרים רבים - מהתמודדות עם החוב הענק שלה ועד דאגה למנועי הצמיחה שלה, ואלה לא יכולים להיבחן בפרספקטיבה קצרה, של פחות משנה, אבל גם עם המספרים אי-אפשר להתווכח. קצת לפני כניסתו של שולץ לתפקיד נפלה המניה לשפל של כ-11 דולר, והיום, אחרי תשעה חודשים בלבד, המניה כבר ב-23 דולר, כפול ויותר בתוך פחות משנה. תגידו מה שתגידו, לשולץ יש מזל של מתחילים. לפעמים צריך לדעת מתי להתיישב על כיסא המנכ"ל. לא תמיד התנהגות המניה קשורה בביצועי החברה.
2. שולץ נהנה לא רק ממזל. המזל הזה תורגם להרבה מאוד כסף, דבר שהפך אותו בזמן קצר מאוד למנהל המתוגמל ביותר במשק הישראלי ולמי שעתיד להיות המנכ"ל המתוגמל ביותר בכל הזמנים כאן - אם אכן יישאר בתפקיד לאורך כל תקופת החוזה שלו (חמש שנים) ואם המניה תמשיך להתאושש או אפילו תדרוך במקום. בזמנו כתבתי על החוזה החריג מאוד של שולץ בטבע. החברה, ששיוועה למנכ"ל חדש לאחר שמניותיה הידרדרו במהירות, לצד ביצועיה הכספיים, הייתה מוכנה לחרוג מרף השכר העליון המקובל בטבע.
שולץ מינף את המצוקה של החברה עד תום והשיג מטבע חוזה חלומי לחמש שנים, המשלב מענקים במזומן, מענקים במניות וכמובן שכר שוטף ובונוסים נדיבים. וגם, לא פחות חשוב, כסף קטן על כל מיני "הוצאות אחרות", כמקובל אצל מנהלים, הכוללות הוצאות רילוקיישן, דיור, נסיעות ושאר פירות וירקות. כל ההוצאות הללו, כך לפי הדוחות המורחבים של טבע, הגיעו בחודשיים הראשונים לכהונתו של שולץ (נובמבר-דצמבר 2017) לקרוב לחצי מיליון דולר, קצב שנתי של 3 מיליון דולר. אפשר להניח ש"ההוצאות האחרות" היו גבוהות בגלל הוצאות המעבר של שולץ לישראל, אבל זה הכסף הקטן, באמת קטנטן, בחבילת התגמול הענקית שקיבל.
3. בואו נראה כמה כסף צבר שולץ בתוך תשעה חודשים בלבד:
מענק חתימה בסך 20 מיליון דולר שישולם בשני תשלומים שווים: שלושה חודשים וחצי שנה מיום היכנסו לתפקיד. כלומר, 20 מיליון דולר (ברוטו) כבר נמצאים עמוק בחשבון הבנק שלו.
שולץ זכאי לשכר שוטף שנתי של 2 מיליון דולר, לא כולל "הוצאות אחרות". נוסף על כך, הוא זכאי לבונוס תלוי ביצועים שנע בין 140% ל-200% משכרו השוטף, כלומר בונוס שנע בין 2.8 מיליון דולר ל-4 מיליון דולר במזומן. סביר להניח ששולץ יקבל את רוב הבונוס הודות לתוכנית ההתייעלות המסיבית של טבע והשיפור במדדים התפעוליים שלה.
הקצאת אופציות למניות שוות ערך ל-6 מיליון דולר ביום ההקצאה. שולץ קיבל את החבילה הזאת עם מחיר מימוש מניה של 11.4 למניה, כך שהוא מורווח "על הנייר" בכ-7 מיליון דולר. לא רע.
מענק ארוך טווח בסך 20 מיליון דולר במניות חסומות שיחולק באופן הבא: מענק ראשון במניות שווה ערך ל-5 מיליון דולר לפי מחיר המניה ביום ההודעה על מינוי שולץ לתפקיד. מימוש המניות יוכל להתבצע רק בשנה השלישית, הרביעית והחמישית של החוזה.
נוסף, על כך יקבל שולץ שני תשלומים במניות חסומות שוות ערך ל-7.5 מיליון דולר, גם הם לפי מחיר המניה ביום ההודעה על מינויו לתפקיד, ומימושם תלוי בביצועי מניית טבע. החבילה הראשונה תמומש אם מניית טבע תעלה בשלוש השנים הראשונות לחוזה בין 16% ל-158% (והיא עלתה כבר קרוב לקצה העליון) והחבילה השנייה תמומש אם מניית טבע תעלה בין 28% ל-385% בתום חמש שנים לחוזה.
כל חבילת המניות החסומות הללו, לפי מספר המניות שהוקצו לשולץ כפי שמופיע בדוחות טבע המורחבים, שווה כיום כ-50 מיליון דולר (!). אלא שצריך להיזהר: כל זה רחוק עדיין מכיסו, בגלל ההתניות החוזיות.
4. ועכשיו לסיכום ביניים: מה כבר נכנס לכיסו של שולץ ומה עתיד להיכנס אליו?
נכנס לכיס: מענק החתימה בסך 20 מיליון דולר, השכר השוטף וההוצאות האחרות. בסך הכול מדובר בסכום מוערך של 25 מיליון דולר לפחות, כולל החלק בבונוס שישולם בסוף השנה. בשקלים, זה כ-90 מיליון שקל, 10 מיליון שקל בחודש.
עתיד להיכנס לכיס: שכר שנתי בכל ארבע השנים הבאות לחוזה, שינוע בין מינימום של 2 מיליון דולר למקסימום של 7-8 מיליון דולר, כולל בונוסים וכיסוי הוצאות נדיב. נוסף על כך, אם המניה תישאר ברמה הנוכחית ואף תעלה, שולץ עשוי לקבל מינימום של כ-20 מיליון דולר במניות חסומות ומקסימום תוספת של עשרות מיליוני דולרים.
אם נניח ששולץ יסיים את החוזה בן חמש השנים שלו, הוא עשוי להגיע לשכר כולל של 60-100 מיליון דולר, ללא ספק המנהל המתוגמל ביותר בישראל.
ויש עוד עניין: ספק אם שולץ ימצה את החוזה שלו בטבע עד תום. לא לחינם יש סעיף, אמנם די סטנדרטי, שהחוזה תלוי בשינוי בעלות, אם יתרחש בטבע בעתיד. אני מניח ששולץ חותר לשם: מכירת טבע בפרמיה על מחיר המניות בשוק לאחר התייצבות החברה, ומכאן הדרך קצרה לסיבוב המושלם והרווחי מאוד שלו בטבע.
5. שכר מנהלים חריג תמיד מגובה בתיאוריות שמצדיקות אותו. במקרה של שולץ, איש מהמשקיעים לא יכול להתלונן כרגע. אם הוא ייצר ערך כה רב, אומרים המחזיקים באותן תיאוריות, הוא שווה כל שקל מאותם 10 מיליון שקל בחודש שהוא קיבל עד עתה. ואם מעניקים לו אופציות ומניות תלויות ביצוע, אדרבה, זה רק "ימריץ" אותו להשביח עוד ועוד את החברה.
אלא שתיאוריית הקשר בין התגמול לביצועי המניה תלושה לחלוטין מהמציאות. ראשית, שולץ קיבל מענק חתימה של 20 מיליון דולר שלא קשור לשום תמריץ עוד לפני שעבד דקה אחת בטבע; שנית, הוא מקבל מדי שנה חבילה יפה של אופציות, וזה נוהג פסול מאוד אצל מנהלים בחברות הייטק ובחברות גדולות אחרות. אם בכל שנה מחולקת מנה של אופציות, יש סיכוי גבוה שבשנה מסוימת הדבר ייעשה כאשר מחיר המניה די נמוך ולכן האופציות יתורגמו לכסף. מה שקורה בסוף הוא שהמנהל נהנה בכל מצב והקצאת האופציות לא נועדה לתמרץ אותו ממש אלא רק להעביר לכיסו יותר כסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
