גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לאומי קארד יתחרה בלאומי, יש מקום להרבה שחקנים"

יו"ר לאומי קארד ומנכ"ל לאומי פרטנרס, ירון בלוך, חושב שהביקורת על כך שלאומי רוצה להחזיק ב-20% מחברת כרטיסי האשראי פופוליסטית: "אנחנו מחזיקים 20% ממימון ישיר, והיא מתחרה בלאומי" ● הוא מופתע מההתעניינות שהייתה בלאומי קארד: "מדובר בחברה מקומית עם רגולציה מורכבת"

ירון בלוך / צילום:עמרי מירון
ירון בלוך / צילום:עמרי מירון

"מכירת לאומי קארד היא העסקה הכי מורכבת ומסובכת שיצא לי להוביל. היו המון צדדים בעסקה והרבה חלקים באוויר". כך מספר יו"ר לאומי קארד ומנכ"ל לאומי פרטנרס, ירון בלוך, בראיון ל"גלובס". בלוך הוביל את מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. "מדובר באחת הקרנות הגדולות בעולם, שהחליטה לבוא ולהשקיע בחברה מקומית", מסביר בלוך, "לא מדובר פה במכירה של חברה כמו מובילאיי, שפעילה בעולם, אלא בחברה שפעילה רק בשוק המקומי ותחת רגולציה כבדה. ובכל זאת - באה לכאן קרן בינלאומית רצינית וקונה אותה. הופתעתי מכמות המתעניינים. חשבתי שנתקשה לעניין משקיעים בחברה שיש עליה רגולציה מורכבת ושהיא פעילה רק בשוק המקומי".

הצלחתם למכור את לאומי קארד לפי שווי הגבוה ב-30% מההון העצמי, אתה מרוצה מהמחיר?

"בסך הכול אנחנו מרוצים. נעשתה פה עסקה טובה בתהליך תחרותי, שנגמר מבחינתנו בצורה חיובית - הן מבחינת המחיר והן מבחינת זהות הקונים. המחיר שהשגנו הוא בגדר הציפיות שאני מדבר עליהם בשנה האחרונה".

במסגרת ההסכם נקבע שללאומי פרטנרס תינתן אופציה לרכישת 20% מלאומי קארד. המהלך הזה לא עוקף את חוק שטרום, שביקש להפריד בין הבנקים הגדולים לחברות כרטיסי האשראי?

"אנחנו תמיד בודקים את ההיתכנות של כל מהלך. בחנו באמצעות עורכי דין מהשורה הראשונה את ההיתכנות של הנושא. מבחינה משפטית אנחנו על קרקע מוצקה ולא אמורה להיות עם זה בעיה. השאלה היא מה יהיה בפועל באופן מעשי - ואת זה המפקחת על הבנקים תצטרך להחליט. אנחנו מתכוונים להגיש את הבקשה ומקווים שהיא תאשר לנו".

גם אם הסעיף עומד במגבלות החוק היבש, אתה מבין את הביקורת על מהלך כזה?

"מעבר לפופוליזם יש עובדות, וחשוב להבין גם אותן. כשהתנהלנו מול הקונים השונים, החשש הגדול והמרכזי שלהם היה מה תהיה מערכת היחסים מול הבנק אחרי ההפרידה, כי כולם מבינים שיש פה תלות. כל מי שמסתכל על ההזדמנות לקנות, רצה לוודא שהחברה תישאר חזקה.

"טיפלנו בחשש הזה במספר דרכים. בהסכם התפעול (ההסכם שמסדיר את היחסים בין בנק לאומי ללאומי קארד. ע"א) לאומי נאות לעשות ויתורים משמעותיים לטובת החברה על מנת לחזק אותה, והוא ייהנה מתמורה נוספת של עד 273 מיליון שקל אם יעמוד ביעדים שונים.

"בנוסף, הקונה פנה אלינו וביקש שנחבור אליו. הוא רואה בכך שני יתרונות: ראשית חשוב לו שיהיה שותף ישראלי שיעזור לו בנושאים כמו מימון ורגולציה, והוא יודע שאם לאומי יהיה בפנים הוא יהיה רגוע יותר בכך שלאומי לא יעשה פעולות שיפגעו במעמדה של לאומי קארד. זה אמירה מאוד חזקה ונכונה.
הנכונות שלנו להשתתף בעסקה באותו מחיר שהקרן קונה מוכיחה שאנחנו חושבים שהחברה עומדת להצליח ושהמשקיע ירוויח על השקעתו. גם מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, אמר שזה הדבר הכי טוב לחברה. זה נהדר שהלקוח המרכזי הוא גם שותף".

אבל זו בדיוק הבעיה, שלאומי קארד אמור להיות המתחרה של לאומי ולא השותף שלו.

"אין שום בעיה שהוא יתחרה בלאומי וזה מה שיקרה. השוק מאוד גדול ויש מקום לעוד שחקנים. צריך לזכור שלאומי פרטנרס גם מחזיקה 20% ממימון ישיר, והחברה מצליחה. מדובר בגוף שמתחרה בלאומי על אשראי, ואת חושבת שהייתה איזו השפעה? תסתכלו על התוצאות ותגידו אם לאומי השפיע לרעה. במקרה הזה, אנחנו אפילו לא נחזיק ישירות בחברה, אלא נהיה שותפים מוגבלים, למעלה. אנחנו מוכנים לוותר על זכויות כמיעוט ולהיות שותפים רק לתוצאות. אם לאומי פרטנרס תחזיק ב=20% מלאומי קארד זה יעשה רק טוב לחברה ולציבור. בתור בנק וחברה ציבורית, נדאג שהחברה תתנהל בצורה הוגנת וטובה".

אתה מאד אופטימי בנוגע ליום שאחרי, אולם קיים חשש שהיות וקרן רכשה את השליטה, היא תעלה ריביות ועמלות כדי להשביח את השקעתה. אתה חושב שנראה תרחיש שכזה?

"אנו מכירים את תחום הפרייבט אקוויטי בעולם ומשקיעים בקרנות בארץ ובחו"ל. העולם השתנה, בעבר עיקר הנכסים היו בשליטת משפחות גדולות שנהנו מפורטפוליו עצום. היום בעלי השליטה הגדולים והמרכזיים הם קרנות פרייבט אקוויטי, זה קיים בעולם וביתר שאת גם בישראל.

"כשגופים טובים, כמו ורבורג פינקוס, נכנסים להשקעות, הם לא באים להעלות מחירים ולהוריד הוצאות. אם זו הייתה המטרה, זה לא היה מעניין אותם להיכנס. המנדט שלהם זה לקחת חברה ממקום X ל-Y. כן, גם להתייעל כדי להיות חדה, אך גם בהצעות ערך גדולות ומגוונות, לפתח מנועי צמיחה חדשים ולנצל הזדמנויות שנוצרו משינויים ברגולציה".

אבל בסוף הקרנות האלה באות לזמן קצר ורוצות לראות השבחה מהירה.

"זה דווקא טוב. מי שקונה ל-20 שנה לא בוער לו והוא משפר לאט-לאט. כשקרן נכנסת לאירוע כזה היא מתחילה לעבוד, יש לה תקופה חיים לא קצרה של 5-6 שנים. היא באה מהיום הראשון לעשות עסק טוב.
בורבורג פינקוס רואים בשוק האשראי הישראלי הזדמנות אדירה, מכיוון שהוא מתקדם טכנולוגית אבל מתאפיין בריכוזיות מצד המערכת הבנקאית".

האם להערכתך לאומי קארד תהפוך לבנק כפי שהיו מאוד רוצים לראות במשרד האוצר?

"זה תלוי בבעלים החדשים. ככל שאני יודע בטווח הקרוב אין כוונה כזו. הם רוצים להרחיב מנועים קיימים, אבל אולי בעתיד ישקלו זאת".

הנציג מהאו"ם

תהליך מכירת לאומי קארד גרם למתיחות ולניגוד עניינים מובנה בין בנק לאומי לחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו, שאמורה להפוך למתחרה שלו. הדבר יצר חיכוכים בין הצדדים, ובלוך היה למעשה על תקן המפשר בסוגיות השונות, היות מצד אחד הוא יו"ר לאומי קארד, ומצד שני מנכ"ל חברה בת אחרת של לאומי' שתפקידו להוביל את המכירה ביחד עם חנן פרידמן ראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה בלאומי.

איך הסתדרת עם כל ניגודי האינטרסים והחיכוכים מסביבך?

"יש ניגודי עניינים ואיגודי עניינים - והייתי במצב של איגודי עניינים. דווקא העובדה שהייתי 'מהאו"ם' שם אותי במקום הנכון ביותר. הסתכלתי בצורה הכי נכונה והוגנת, והייתה לי אחריות כיו"ר לאומי קארד לעשות את הטוב ביותר. אני חושב שהתוצאה של העסקה מוכיחה את זה - גם ההסכם התפעולי שהגענו אליו, וגם הרוכש יקדמו לטעמי את החברה. בסוף הכל הסתדר".

אומרים שבורבורג פינקוס התרשמו ממך, האם תישאר יו"ר לאומי קארד גם אחרי הפרידה מבנק לאומי?

"זה לא על הפרק. אני אוהב את מה שאני עושה בלאומי פרטנרס ואת הפלטפורמה שיש לי שם. אני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא". 

"פרטנר קיבלו מאיתנו מעל ומעבר"

חתימת ההסכם בין בנק לאומי ולקרן ורבורג פינקוס, שהתבצעה בסוף השבוע האחרון, נחשבה למפתיעה למדי. הסיבה לכך היא שבבנק לאומי אפשרו להגיש הצעות מחייבות לרכישת החברה עד ל-2 באוגוסט, ולמרות זאת חתמו עוד לפני כן עם ורבורג פינקוס על העסקה, מה שיצר תחושת מרמור בקרב חלק מהמתמודדים האחרים.

בלוך דוחה את הטענות ומספר על התהליך: "בתחילה עבדנו מול 17 גופים שונים בארץ ובחו"ל שהתעניינו ברכישה. לאורך התהליך, שנמשך מספר חודשים, צמצמנו לאט-לאט את מספר המתמודדים - חלק פרשו מרצונם ועם חלק בחרנו לא להמשיך איתם. בסופו של דבר הגענו לשלב הסופי עם שישה גופים ובסוף התהליך נותרנו עם שלושה גופים (ורבורג פינקוס, סנטרברידג' ופרטנר- ע"א), כשכול אחד מהם היה מאוד רציני בתהליך והקדיש מאמצים גדולים לבחון את העסקה.

"פרטנר קיבלו מאיתנו מעל ומעבר ביחס לכך שהם הצטרפו לתהליך רק בחודשים האחרונים. למרות שהם הצטרפו באיחור, הם קיבלו את מלוא התמיכה. בסופו של דבר החלטנו ללכת עם אחד מהם. אי אפשר לבוא ולומר שמיהרנו לחתום, זה לא תהליך שהתחיל לפני יומיים".

אבל למה לא חיכיתם עד למועד האחרון שקבעתם, אולי הייתם מקבלים הצעות טובות יותר?

"גם לקראת השלבים הסופיים, אמרנו וגם כתבנו ש-2 באוגוסט אינו תאריך קדוש, כי אם יהיו מועמדים שיגיעו עם גמירות דעת לגבי מבנה עסקה שיהיה נכון עבורנו ושיעמוד ביעדים שלנו - נהיה מוכנים לסגור לפני כן. זה לא היה אחראי סתם להמשיך את התהליך".

גם סנטרברידג' הציע מחיר דומה לזה של ורבורג פינקוס, למה בחרתם בסוף ב-ורבורג?

"שני הגופים התאימו לנו והתלבטנו. שיקול מרכזי זה המחיר שהוצע, אבל זה לא השיקול היחיד. היה חשוב לנו זהות הקונה. אנחנו לא מוכרים נדל"ן, שנפרדים ממנו. החברה הזו תהיה בקשר ממושך עם לאומי. היא מקבלת מידע על לקוחות לאומי. היא תהיה נותן שירותים מרכזי ולאומי ימשיך לתמוך בחברה ברמה המימונית. לאומי רוצה בטובת החברה ומבין את השותפות העתידית, ולכן היה חשוב לזהות רוכש שבעצם יתאים לציפיות שלנו. בסוף הגענו למסקנה שזה הגוף הכי טוב שיכולנו להביא לתהליך הזה. הם עשו עבודה על לאומי קארד במשך שנים, והגענו למסקנה שהם יתאימו לנו קדימה לטובת החברה והלקוחות".

עוד כתבות

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

פתיחה ירוקה בוול סטריט; קוואלקום ונובוקיור מזנקות לאחר הדוחות

נאסד"ק עולה ב-1% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי