הכנ"רית סיגל יעקובי / צילום: פוטו מרסלו, דוברות לשכת עורכי הדין
כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקובי, שבקרוב תקבל טייטל נוסף חדש "ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (או פשוט "הממונה"), הרצתה היום (ו') בכנס חדלות הפירעון של לשכת עורכי הדין באילת.
הכנ"רית התייחסה בהרצאתה, בין השאר, לתפקיד החדש שנוצר מכוח חוק חדלות הפירעון החדש - "הממונה" - ולהיערכות הכנ"ר ליישום החוק, וציינה כי האגף בראשו היא עומדת לא יחשוש מכניסה לעימותים מול רשויות אחרות, ובהן רשות המסים, על-מנת שיוחזר לנושים חלק גדול יותר מהחוב המקורי.
הסיבה לכך, לפי הכנ"רית, היא נתונים לא מעודדים בקשר לשיעור החוב המוחזר לנושים בשנה האחרונה, שעלו במסגרת בדיקות שנעשו להיערכות לחוק, שם נודע כי "שיעור החוב הממוצע שהוחזר בשנה שעברה לנושים הוא פחות מ-15% מהחוב המקורי. הסכום עומד בממוצע על 61 אלף שקל". לפי הכנ"רית, ככל שהחייב ייטיב להיכנס בשלב מוקדם יותר להליך פשיטת הרגל, סיכוי הפירעון ילך ויגבר.
במענה לשאלה מהקהל - איך מתיישבת כפיפות הכונס (והממונה) ליועץ המשפטי עם הצורך להכריע בזכויות של רשות המסים, השיבה יעקובי: "אף אחד בכנ"ר לא חושש להתעמת מול שום גורם ברשויות אחרות במדינה כמו רשות המסים, זה מאוד תלוי איפה אתה שם את עצמך. בהרבה מקרים בוויכוח בינינו לבין רשות המסים יצאנו, וקיבלו את עמדתנו. ה-DNA שלנטו כארגון הוא כזה שאנחנו נדרשים לעתים להגיש תביעות מול המדינה בכובע שלנו כאפוטרופוס כללי, ואנחנו לא חוששים לעשות זאת".
משיבה לנשיא אורנשטיין
הכנ"רית התייחסה גם לתפקידיו השונים של הממונה, ובהם האפשרות לאשר לבעל תפקיד בהליך חדלות פירעון להגיש תביעה בשם חייב, זאת תוך שהיא משיבה להסתייגות שהעלה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, בדבר סמכות זו. לפי יעקובי, השימוש בסעיף המקנה לממונה להעביר את השאלה בדבר הגשת תביעה תהיה כאשר על הפרק תעמודנה תביעות משמעותיות.
נזכיר כי לפי לשון החוק החדש, תפקידו של "הממונה" הוא "לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכים לפי חוק זה". בנוסף, החוק קובע כי על הממונה לשמור על "האינטרס הציבורי" בהליכי חדלות הפירעון (פירוקים/פשיטות רגל), וזאת באמצעות פיקוח על התנהלות בעל התפקיד הממונה על-ידי בית המשפט להליך; לנהל את הליכי חדלות הפירעון במקרים מסוימים המפורטים בחלק ג' לחוק. בנוסף, על הממונה לאסוף מידע הנוגע להליכים הנמצאים תחת פיקוחו לשם ניתוח ומחקר.
קיום מינימלי בכבוד, בקרוב?
מוקדם יותר שמעו באי הכנס הרצאה מאת שופטת העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, בנושא "דמי מחיה והזכות לקיום בכבוד", שם התייחסה לאפשרות שייקבע סטנדרט של קיום מינימלי בכבוד: "מה שנתפס כבלתי אפשרי רק לפני 15 שנה, כלומר קביעת סטנדרט של קיום מינימלי בכבוד על-ידי רשויות השלטון, הפך להיות המיינסטרים של החקיקה, וזו בשורה", אמרה ברק-ארז.
לדבריה, כאשר אדם מגיע לפשיטת רגל, או שכל רכושו נתפס או חולט באופן זמני במסגרת הליך משפטי, עולה בהכרח השאלה, איזה סכום יש להותיר לאותו אדם על-מנת שזה ימשיך ויתקיים בכבוד.
בהקשר זה ציינה השופטת היכן לדעתה "עומדת" הזכות לקיום בכבוד, והיכן עובר הגבול שבו בית המשפט יראה כמינימום של מימוש הזכות. לשם כך היא סקרה את הפסיקה שניתנה בנושא מתחילת שנות ה-90, והזכירה שני פסקי דין משמעותיים בנושא - "מחויבות" ו"חסן", שהוטמעו במסגרת חוק חדלות הפירעון החדש.
לפי ברק-ארז, שילוב דמי המחיה והזכות לקיום בכבוד בחוק החדש הוא מהפכני וממשיך את ההגנה על מינימום של קיום בכבוד בפסיקתו של בית המשפט העליון. במובן זה, הכנסת קיבלה את העיקרון שנקבע בפסיקה ותרגמה אותו לשפת המעשה.
השופטת הזכירה למאזינים כי "לא מספיק שבית המשפט יגן על זכויות אדם לבד, אלא צריך גם את שאר הרשויות, כפי שבא לידי ביטוי בחוק החדש - יישומו חשוב".
עם זאת, היא גם ציינה במעט את ההתלהבות מגובה ההישג ואמרה: "יש לזכור שהמהלך הזה היה יותר פשוט, לפחות במידה מסוימת, מאחר שאינו כרוך בהשתת עלויות ישירות על תקציב המדינה".
במסגרת הרצאה של השופטת, שאלה אותה הכנ"רית, עו"ד סיגל יעקובי, האם הקביעה של דמי מחיה מינימליים במסגרת החוק החדש תשפיע על קביעתם במקרה שהם כן יגרמו להשתת עלויות על המדינה. השופטת ברק-ארז ענתה כי "לא ניתן לתת 'פרה-רולינג' בנושא הזה. מדובר בשתי זירות נפרדות שהלימוד ביניהן אינו במונחים של 'אחד על אחד', אך מצד שני מדובר בזירות ששייכות לאותה שיטת משפט, ויש ביניהן תהליך של הזנה".