יולי חיובי לישראליות בוול סטריט: גלובס-פרומתאוס עלה ב-2.7%

באותה תקופה, מדד ת"א 125 עלה ב-3.3% ומדד נאסד"ק טיפס ב-2.2% • מנגד, תת-מדד מדעי החיים ירד ב-0.3%, בעוד מדד ת"א ביומד הוסיף לערכו 2% ואילו מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה זינק ב-6.2%

בניין בורסת הנאסד"ק במנהטן / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בניין בורסת הנאסד"ק במנהטן / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

החברות הישראליות בוול סטריט נסחרו בחודש יולי במגמה חיובית, שהובילה את מדד גלובס-פרומתאוס, העוקב אחר החברות הישראליות בארה"ב, לעלייה של 2.7%. באותה תקופה, מדד ת"א-125  עלה ב-3.3% ומדד נאסד"ק 100  עלה בשיעור של 2.2%.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים ירד בצורה מתונה ב-0.3%, בעוד מדד ת"א ביומד הוסיף לערכו 2% ואילו מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה זינק ב-6.2%. חברת אורמד פארמסוטיקלס  , המפתחת תרופות לסוכרת הניתנות לבליעה, בלטה לרעה בתת המדד כאשר צנחה בחודש יולי ב-28%, לאחר שהודיעה על השלמת גיוס פרטי בהיקף של 18 מיליון דולר. המניות הונפקו במחיר של 6.25 דולר לחבילה של מניה ואופציה, לעומת מחיר של 7.17 דולר למניה לפני ההודעה על ההנפקה, פער שהביא לירידה במחיר המניה.

מניות הטכנולוגיה מובילות את העליות

מניות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק עלו בחודש יולי והובילו את תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה לעלייה של 1.4%. באותה תקופה, מדד ת"א טכנולוגיה עלה בשיעור של 0.9% ומדד נאסד"ק טכנולוגיה רשם עלייה של 3.1%. בלטה בתת המדד מניית צ'ק פוינט  שזינקה ב-15% לאחר שדיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 והכתה את תחזיות האנליסטים עם הכנסות של 468 מיליון דולר ורווח נקי של 198 מיליון דולר (מניית צ'ק פוינט החלה לעלות עוד לפני הדוחות, והמשיכה אחריהם). בנוסף, הכריזה החברה על הכפלת היקף תכנית הרכישה העצמית של מניותיה שנכון להיום עומדת על 2 מיליארד דולר.

שנת 2018 מסתמנת כשנה מוצלחת לקורנית דיגיטל . מתחילת השנה שווי השוק של קורנית עלה בכ-16% ותוצאות הרבעון הראשון של שנת 2018 הראו על מגמת צמיחה של כ-15% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2017, כאשר הכנסות החברה משירותים עלו ב-76%. אייל שבח, שותף מייסד בפרומתאוס וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה מציין כי "ברקע העליות במניית קורנית נמצאת ככל הנראה מהפכת ה-e-commerce (מסחר אלקטרוני) המשבשת את תעשיית האופנה העולמית. במהפכה זו למוצרים ולטכנולוגיות של קורנית יש תפקיד מרכזי, ובהחלט יתכן שאחרי 16 שנות קיומה של החברה, ששעתה הגדולה מתקרבת. החברה בהחלט ממוצבת נכון ליהנות מהשינויים שמביא עימו השוק".

שבח מוסיף שתעשיית האופנה ידעה שתי מהפיכות גדולות בשנים האחרונות. הראשונה הייתה מהפיכת האופנה המהירה (fast fashion) בהובלת חברות כגון זארה, מנגו ו-H&M, שהובילה לכך שמארבע קולקציות בשנה (אחת לכל עונה) חברות האופנה עברו לייצור קולקציה בכל חודש לערך. במחלקת המחקר של פרומתאוס מסבירים כיצד המהפכה כפתה שינויים מרחיקי לכת בשרשרת האספקה של כל השחקנים בתחום. קמעונאים רבים בעולם החזירו ייצור מסין למדינות הבית על מנת לקצר זמני אספקה, ובמקביל סדרות הייצור של כל דגם ירדו מהותית מאחר והעונה התקצרה לחודש. לדברי שבח, החיסרון הבולט בשינויים אלו מבחינת החברות הוא עלייה מסוימת בעלויות הייצור ליחידה, אך היתרון הוא שהמלאי נמכר לפני שהוא הספיק להתיישן, והדבר יוצר חיסכון עצום שמאפיל על עלויות הייצור הנוספות. בנוסף, החברות לא צריכות להצטייד במלאים גדולים כבעבר ובניהול נכון ניתן לצמצם הון חוזר. 

מדד גלובס פרומתאוס
 מדד גלובס פרומתאוס

קורנית דיגיטל צומחת ממהפכת האופנה

המהפכה השנייה, שמתרחשת בימים אלה וטרם הגיעה לסיומה, היא מהפיכת המסחר האלקטרוני. למהפכה זו יש השפעות רבות יותר על הענף הכוללות שחיקה ברווח של קמעונאים עד כדי פשיטות רגל מתוקשרות.

עם זאת, לפי מחלקת המחקר של פרומתאוס, המהפכה מביאה איתה גם הזדמנויות לחברות הפועלות בנישות מסוימות. כך למשל, קמעונאיות עם פעילות חזקה באונליין, כדוגמת אמזון ואחרות, יכולות בנישות מסוימות לוותר כמעט על כל המלאי ולייצר רק לפי דרישה. היעילות בעולם האונליין היא כזו שבמקרים רבים, כאשר הלקוח מזמין בגד באתר (ורק אז), הקמעונאית מדפיסה על בגד "לבן" את ההדפס הרלוונטי בתהליך קצר ביותר ושולחת אותו מיד ללקוח. כך שלפחות במקטעים המסוימים הללו של התעשייה, אין יותר צורך להתמודד עם מלאי ענק שעלול להתיישן כי הביקוש בא לפני ההיצע ולא להיפך. בפרומתאוס מסבירים שסדרות הייצור בתחומים אלו מצומצמות מאוד ואין כל בעיה לייצר סדרה מוגבלת של דגמים בודדים או אפילו דגם אחד. שבח מציין כי "זה המקום בו נכנסת קורנית לתמונה בתור הספקית המובילה בעולם של מדפסות דיגיטליות על בגדים 'לבנים'. החברה משחקת בתפקיד משמעותי בנישה שצומחת בקצב מהיר".

עם זאת, במחלקת המחקר של פרומתאוס מדגישים כי ההשפעה הדרמטית יותר של המסחר האלקטרוני על קמעונאיות האופנה היא כמובן התחרות עם החנויות המסורתיות שממוקמות בקניונים וברחובות הערים. "בארה"ב בה תחום ה- e-commerce מפותח יותר מאשר בארץ, נטבע המונח Retail Meltdown שמדבר בעד עצמו", אומר שבח. "מאחר שחנויות אופנה הן עוגן בקניונים, מתרחבת בארצות-הברית גם תופעת קניוני הרפאים. מדובר בקניונים, ובפרט כאלה הממוקמים בפאתי הערים, שסובלים מנטישת קמעונאי האופנה אשר אינם יכולים להתמודד עם עול השכירות הגבוהה בקניון בעוד המכירות הולכות ויורדות. באופן אירוני, אמזון משתלטת על השטחים בקניוני רפאים כאלו ועושה בהם שימוש כמחסנים".

שבח מסכם כי "על רקע כניסתה הצפויה של אמזון לישראל יהיה מעניין לראות מה תהיינה ההשפעות על הענף, ולהערכתנו, קורנית ממוקמת בעמדה טובה להיות אחת המרוויחות".

■ המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו-יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ, ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות. 

העמדות בכתבה מבטאות את הדעה האישית של הדובר ואינן בהכרח מייצגות את עמדת הארגון.