המשקיעים של חברת אינווסטק שקרסה מחכים למוצא פיהם של הנאמנים שמונו בתיק הפירוק של החברה, בתקווה כי אלה יצליחו למצוא כספים עלומים שיעמעמו מעט את הפסדיהם הכבדים - 12 מיליון דולר שנעלמו; ובמקביל - החקירה המשטרתית של בעלי החברה, עדי מרדכי ושחף הרטמן, בחשד לתרמית משקיעים עדיין בעיצומה. אולם חלק מהמשקיעים לא מוכנים לשבת בחיבוק ידיים ומנסים לפעול בדרכים נוספים להחזרת השקעתם האבודה.
אחד מאותם משקיעים הוא ב', מהנדס במקצועו, שהגיש אתמול (ב') תביעה נגד מרדכי ונגד הרטמן, אך גם נגד יובנק, בנק הנאמנות מקבוצת הבינלאומי, שהיה אמור לכאורה להחזיק 70% מכספי המשקיעים באינווסטק בחשבון נאמנות. לטענת ב', לא רק בעלי החברה יצרו מצג-שווא שלפיו מרבית כספו נשמר בנאמנות ולא נמצא בסיכון, אלא גם יובנק היה שותף למצג-השווא והתרשל בשמירה על הכסף.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דן צוק, טוען ב' כי העביר 400 אלף שקל לאינווסטק לצורך ניהול השקעתו. לדבריו, הוא סבר כי הכספים יושקעו בנכסים פיננסיים ובמט"ח הנסחרים בשוקי ההון העולמיים, וכי מדובר בהשקעה לגיטימית ומוסדרת. אולם, טוען ב', המציאות שהתבררה לאחרונה שונה כמרחק מזרח ממערב.
הבטחה לחשבון נאמנות
אינווסטק פעלה בתחום האלגו-טריידינג (מסחר רובוטי באמצעות אלגוריתם ממוחשב ללא התערבות יד אדם) והתהדרה במנגנון נאמנות שנועד להבטיח את כספי המשקיעים, באופן ש-70% מכספי ההשקעה מופקדים בחשבון נאמנות ביובנק, ואין חשש לאבד אותם.
כפי שנחשף ב"גלובס", אינווסטק נקלעה להליכי פירוק בחודש שעבר, כשלמפרקים זמניים מונו עורכי הדיו רענן קליר ושי מילוא. במסגרת בקשת הפירוק העלו משקיעים טענות חמורות נגד בעליה, ובהן הונאת לקוחות, זיוף מסמכים והעלמת כל כספי המשקיעים.
מדוח ראשוני שהוגש בתיק הפירוק מצטיירת תמונה מטרידה של אובדן 12 מיליון דולר שהשקיעו 170 משקיעים, מהם נותרו רק מיליון שקל בודדים. המשטרה חוקרת אם מדובר בקריסה עסקית או בחשד לתרמית בדומה לפרשת קריסת יוטרייד של אביב טלמור שפעלה גם היא בזירת האלגו-טריידינג.
מנגנון נאמנות בעל מוניטין
ב' לא ממתין לתוצאות החקירה וטוען בתביעתו כי "ממצאיהם הראשוניים של מפרקי החברה מעלים חשש למעשי מרמה, תרמית ושליחת יד של בעלי החברה בכספי המשקיעים". ב' מתאר כיצד החליט להשקיע במאי 2015 באמצעות אינווסטק 400 אלף שקל. לדבריו, הוא קיבל פנייה יזומה מנציגי אינווסטק במטרה לעניין אותו בהשקעה. "טרם ההתקשרות, הציגה החברה בפני התובע את ההשקעה, תוך הדגשת הכדאיות הרבה שבה ותוך שהיא מציגה בפני התובע סטטיסטיקת תשואות של החברה המעידה, לכאורה, על רווחים ותשואות", תואר בתביעה.
עוד צוין כי "ההשקעה" תוארה בפניו כפעולות מסחר אוטומטיות באמצעות תוכנה, בתדירות גבוהה, לטווח זמן קצר, הצפויות להניב לאורך זמן רווחים קטנים אך מצטברים. "המאפיין העיקרי של פעילות החברה, כפי שהוצג לתובע, הנו שאינטרס החברה שלוב באינטרס לקוחותיה או במלים אחרות, החברה מרוויחה רק אם הלקוח מרוויח", נטען בתביעה.
תביעתו של ב' מתמקדת במנגנון הנאמנות ביובנק שהוצג לו בעת ההתקשרות. לדבריו, "הסיבה העיקרית לכך שהתקשר עם החברה הייתה נעוצה בהתחייבות החברה כי תפקיד סך של 70% מסכום ההפקדות של לקוחותיה, בידי נאמן - יובנק". לטענת ב', מטרת מנגנון "הנאמנות" הייתה בראש ובראשונה למנוע אפשרות למעילות ולמעשי מרמה, אך הוא כשל כשל חמור.
התובע מדגיש כי הסיבה העיקרית לכך שהחברה הצליחה לגייס מספר רב של לקוחות (כ-170), הוא מנגנון הנאמנות "שנוהל" על-ידי גוף כלכלי מוכר ובעל מוניטין כיובנק. "מנגנון הנאמנות הווה מקדם מכירות משמעותי ומכריע עבור החברה והוא זה שבידל את החברה מחברות אחרות שפעלו בתחום הפורקס וניהול התיקים הממוחשב, שלא הציעו 'מנגנון' נאמנות דומה", נכתב בתביעה.
פעילות ללא רישיון כחוק
ב' טוען כי גם ניהל שיחות עם החברה ועם יובנק על-מנת לוודא כי החברה עומדת בהתחייבותה להעביר 70% מסכום ההפקדות שלו לחשבון הנאמנות שבשליטת יובנק. כך, לטענתו, "בשיחה שהתקיימה בתחילת 2016, אישר נציג יובנק כי 70% מכספי ההפקדות שביצע (280 אלף שקל) מצויים בחשבון הנאמנות של החברה בשליטת יובנק, וכי סכום זה משויך לתובע ברישומי יובנק".
ב' מתאר כי הוא עקב אחר מצב החשבון באופן תדיר ומפעם לפעם שוחח עם נציגי אינווסטק בקשר לחשבון. לטענתו, מרדכי והרטמן ניהלו עמו שיחות שבהן חזרו על מצגי-שווא בנוגע לחוקיות הפעילות של החברה, מצבה הפיננסי "האיתן", נזילות הכספים, אופי פעילותה, יתרת "ההשקעה" שבחשבון - וכל זאת בזמן שלא בוצעה כל השקעה בפועל. "בכך", נכתב בתביעה, "הטעו את התובע ופעלו בחוסר תום-לב בקיום החוזה". ב' מבהיר בתביעתו כי אם היה יודע שמצגים שהציגו מרדכי והרטמן הם שגויים ומטעים, היה מפסיק מיד את ההתקשרות ומבקש למשוך את כספו.
עוד טוען ב' כי במהלך 2015, כאשר התפרסמו בתקשורת ידיעות שליליות בנוגע לחברות שעסקו בזירת האלגו-טריידינג, לרבות בנוגע לשאלת חוקיות הפעילות בתחום זה, שלחו בעלי אינווסטק ללקוחותיהם דיווחים שבהם ציינו כי החברה "פועלת מול רשות ניירות ערך". זאת, לדבריו, במטרה להניח את דעת לקוחות החברה בנוגע לשאלת חוקיות פעילותה. אולם, לטענת ב', המצג של החברה היה שקרי, מאחר שרשות ניירות ערך אסרה על פעילות בזירת האלגו-טריידינג ללא רישיון ניהול תיקי השקעות, ולחברה לא היה רישיון כזה ממועד הקמתה ב-2014 ועד להפסקת פעילותה.
התחייבות להחזר ללא כיסוי
השנים חלפו, ובחודש שעבר ימים ספורים לפני הגשת בקשת הפירוק נגד החברה, ביקש ב' למשוך חלק מכספי השקעתו. לטענתו, הרטמן התחייב בפניו כי הכסף יתקבל אצלו "בתוך 10 ימי עסקים", בזמן שהוא יודע כי החברה לא תוכל להחזיר את הכספים. ימים ספורים לאחר מכן הודיעה החברה לכל לקוחותיה כי כל כספם אבד, וכי החברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה.
ב' מפנה אצבע מאשימה גם לעבר יובנק, שלדבריו התרשלה בכך שהפרה את חובתה לשמור את כספי התובע אצלה בשיעור של 70% מהפקדותיו בחברה, אך אפשרה למרדכי ולהרטמן למשוך את כספי הפיקדון ולעשות בהם שימוש לצורכיהם השונים בניגוד לתכלית ומהות הפיקדון.
ב' מבקש כי תושב לו יתרת השקעתו, כפי שהיא רשומה בספרי אינווסטק במועד שבו ביקש למשוך את כספו. לחילופין, טוען ב', לבטלות ההתקשרות עם אינווסטק ולהשבה מלאה של השקעתו, תוך חיוב מרדכי והרטמן בסכום הקרן שהשקיע. זאת, מאחר שלטענתו הם ניהלו את כספו בתרמית ובמרמה. בנוסף, עותר ב' נגד יובנק לפיצוי בגובה מלוא השקעתו או לכל הפחות לפיצוי בשיעור סכום הפיקדון שהופקד אצלה בשיעור של 70% מסכום הקרן.
בא-כוחם של מרדכי והרטמן, עו"ד ניר יסלוביץ', מסר בתגובה: "צר לי שעוד בטרם מרשיי קיבלו את כתב התביעה, אצה רצה לתובע הדרך לפנות לתקשורת. מרשיי יתייחסו באופן ענייני לנטען בכתב התביעה רק בבית המשפט".
בקשת הפירוק: טענות חמורות של משקיעים כי נפלו קורבן להונאה ותרמית
בקשת הפירוק נגד איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות, שהוגשה בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כללה טענות חמורות של משקיעים, כי נפלו קורבן להונאה ותרמית שביצע בעלי החברה, עדי מרדכי (מייסד החברה ומנהלה) ולמעשי זיוף. במקביל להגשת הבקשה לבית המשפט, קיבלו כל לקוחות החברה הודעה על כך שהחברה מצטערת, אך כל כספם של המשקיעים בה ירד לטמיון. ואולם לטענת בעלי החברה זה קרה ב"תום-לב". בהודעת החברה ללקוחותיה נכתב כי "החברה מצטערת להודיע כי נקלעה לקשיים כלכליים בחודשים האחרונים עקב כישלון מסחרי ושרשרת טעויות עסקיות ומקצועיות".
בדוח הראשוני שהגישו לאחרונה המפרקים הזמניים לבית המשפט הם טרם הכריעו בין הטענות של המשקיעים אל מול טענות בעלי החברה, ומציינים כי ישנם סימני שאלה רבים. מהדוח עלה עוד כי בעוד המשקיעים שביקשו את פירוק החברה העלו נגד בעליה, עדי מרדכי ושחף הרטמן, טענות חמורות להונאה, זיוף מסמכים וגזילת כספים, מתאר הבעלים, מרדכי, תמונת מצב שונה בפני המפרקים, ולפיה: בשל הפסדים עסקיים בקרן גידור שהקים, הפנה כספים של משקיעים שנותרו לאפיקים מסוכנים יותר במטרה לעשות כסף מהיר, ללא ביטחונות, אך במקום רווחים נוצרו הפסדים חריפים יותר.
כל אלה הוסתרו מהלקוחות. כך, לדבריו, נקלע למעגל שוטים. אגב ניסיונות "להציל את כספי המשקיעים", הבור הלך והעמיק, עד שכל הכספים שהיו ירדו לטמיון. לשאלה האם נעשתה הונאת פונזי באינווסטק - החזר כספי משקיעים ותיקים מכספים חדשים שגויסו, השיב מרדכי כי הכספים למשקיעים שביקשו לסגור את חשבונותיהם, הוחזרו מחשבון הנאמנות שאמור היה להגן על כספי כל המשקיעים.
גרסה זו משמשת כך נראה, גם כגרסת ההגנה שמסר מרדכי בחקירתו במשטרה בחשד לתרמית משקיעים על רקע קריסת החברה.
יובנק: דוחים בתוקף את הטענות
מיובנק נמסר בתגובה כי "יובנק נאמנות דוחה בתוקף את טענות התביעה. החברה לנאמנות פעלה, כפי שהיא מקפידה לפעול בכל תפקידיה, בהתאם לכל התחייבויותיה על-פי הסכם הנאמנות ועל-פי הדין. אנו מצרים על המצב אליו נקלע התובע לאור התנהלות אי ג'י אינווסטק טכנולוגיות בע"מ. עם זאת, הניסיון להטיל דופי בפעילות יובנק נאמנות, בגלל כישלונות החברה שבה בחר התובע להשקיע, לא מקובל עלינו. נציין כי כתב התביעה טרם התקבל, וכי התייחסותנו מובאת לאור נוסח כתב התביעה שנמסר על-ידי התקשורת".