יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: תמר מצפי
לאחר שורת קריסות דרמטיות של מספר פלטפורמות מסחר בחו"ל העוסקות בברוקראז' - בהן שורט טרייד, ג'נרל טרייד ואינווסטק, אובדן של עשרות מיליוני שקלים של משקיעים והמעצרים והחקירות המתנהלים בפרשות הללו בחשד לתרמית, פרסמה אמש (א') רשות ניירות ערך טיוטת חוק לאסדרת פעילות הברוקר-דילר - חברות הברוקראז' שאינן חברות בורסה - וזאת תחת אחריותה.
יו"ר הרשות, ענת גואטה, מסרה עם פרסום הטיוטה כי מדובר ב"צעד נוסף שמובילה רשות ניירות ערך במטרה לספק למשקיעים מטריית הגנה טובה יותר. הוא מתווסף לתיקוני החקיקה בתחום זירות הסוחר, ההתמודדות עם ההשקעות באופציות בינאריות ופעילויות נוספות שיזמה הרשות לצמצום פעילויות בלתי מפוקחות. הצעת החוק נועדה להעניק הגנה לציבור המשקיעים הפועלים באמצעות מתווכים פיננסיים ולתרום לעיצובו של שוק הוגן ותחרותי".
ברשות ניירות ערך מציינים אגב הפרסום כי הם מקווים ש"הצעת החוק אשר תהפוך את הגופים העוסקים בתחום מפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך, תצמצם את הסיכונים הכרוכים במתן שירותים אלה ותשפר את רמת ההגנה על ציבור המשקיעים".
הנוסח המוצע של הרשות, שניתן להעיר עליו עד 26 בספטמבר, כולל הצעה להסדיר לראשונה את פעילות הברוקר-דילר, כך שיחולו על החברות הללו חובות זהירות ונאמנות, כמו גם דרישות ממשל תאגידי, שנדרשות מרוב החברות שעוסקות בניהול כספים של הציבור הרחב. בין היתר קובע הנוסח כי "על בעל רישיון תוטל אחריות לנזק שנגרם ללקוח בשל הפרת הוראה מהוראות החוק המוצע", תוך שהוא מכניס את הפועלים בתחום זה תחת מוטת האכיפה המינהלית של הרשות.
כמו כן, הרשות מעוניינת שהכנסת תאשר כי פעילות של ברוקר-דילר בלא רישיון תיחשב כעבירה פלילית, "בדומה לפעילויות פתיחה וניהול של בורסה או זירת סוחר בלא רישיון, המוגדרות גם הן כעבירות פליליות", כשגם הכללת פרט מטעה בפרסום או בדיווח של בעל רישיון יהיו עבירה פלילית.
מדובר באסדרה ראשונית של גופי ברוקראז' שאינם חברי בורסה - שמהווים את רוב פעילות הברוקראז' בשוק, ושפעילותם מוסדרת בתקנון הבורסה וגם מפוקחת על-ידיה - ושאינם חלק מזירות הסוחר, שרשות ניירות ערך החלה לפקח עליהן לפני שנים ספורות. זאת לאחר שהפכו לפקטור משמעותי בשוק, ולעתים בעייתי, כשדרכו השקיעו ישראלים רבים.
הפעילות - רק דרך תאגיד בעל רישיון
במסגרת הצעת החוק רשות ניירות ערך מודה כי אין לה כיום מידע מהותי על הגופים שעכשיו היא מבקשת לפקח עליהם. כך, היא כותבת בהצעת החוק כי "מספרם והיקף פעילותם של הגופים א ינו ידוע", ושגופים מעין אלה "עוסקים בפעילות ברוקראז' או פעילות דילר, בלא כל פיקוח ואסדרה. כך, אין כל פיקוח על יציבותם הפיננסית של גופים אלו, על רמת השירות שהם מספקים ללקוחותיהם ועל התנהלותם במצבים שונים של ניגוד עניינים". אגב, ברשות גם מודים כי בניגוד למצב בישראל, "ברוב העולם המערבי פעילות ברוקר-דילר היא פעילות מוסדרת הנתונה לפיקוח של הרשויות הרגולטוריות", ועתה הם מבקשים להחיל פיקוח שכזה גם בישראל, תוך החרגה של פעילויות החיתום.
החוק המוצע קובע להגדיר "פעילות ברוקראז' כקבלה והעברה של הוראות לצורך ביצוע עסקאות בניירות ערך עבור אחרים, או ביצוע עסקאות עבור אחרים בדרך אחרת", כשפעילות הדילר תוגדר כ"כביצוע עסקאות של קניית ניירות ערך מלקוחות אל מול חשבונו העצמי של בעל הרישיון, או ביצוע עסקאות של מכירת ניירות ערך ללקוחות אל מול חשבונו העצמי של בעל הרישיון".
החוק החדש קובע כי "תאגיד יורשה לעסוק בפעילות ברוקר-דילר רק אם קיבל רישיון מהרשות. כמו כן, מוצע לקבוע כי יחידים לא יוכלו לעסוק בפעילות ברוקר-דילר אלא אם כן הם עובדים או מועסקים של תאגיד בעל רישיון. כלומר, פעילות ברוקר-דילר לא תוכל להתבצע שלא דרך תאגיד בעל רישיון, אך עובדי התאגיד עצמם לא יידרשו להיות בעלי רישיון על-מנת לעסוק בפעילות ברוקר-דילר במסגרת התאגיד". כמו כן, הליך האישור יכלול הליך של fit and proper - בדיקת מהימנות, "ברוח החקיקה שהתקבלה בעקבות ועדת בכר לעניין קרנות נאמנות, יועצי השקעות ומנהלי תיקים", כדברי הרשות.
יהפכו לחברות כמו-ציבוריות
בכל אופן, מדובר בחקיקה ראשית, שתיתן לרשות כוח וסמכויות רבות בעיצוב הרגולציה בתחום, ללא צורך בניסוח תקנות רבות, ושכוללת דרישות חדשות בהיבטים של חובות אמון של ברוקר-דילר - בעיקר של זהירות ונאמנות כלפי הלקוחות, של דרישות הון, של אחריות - גם פלילית ושל ממשל תאגידי. בין היתר מומלץ כי גופים אלה יחויבו בהתנהלות תקינה במסחר בשוק. לצד אלה הרשות מציעה "לקבוע חובת דיווח של בעל רישיון ללקוחותיו ולרשות על פעילותו" - כלומר, הגברת השקיפות.
אך לא רק זאת, הרשות מציעה לקבוע בין היתר כי ברוקר-דילר יחוייב לבחון את התאמת הפעילות ללקוח ואת מידת הבנתו בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפעילות המסחר בניירות ערך שהוא מבצע, וזאת משום שלדברי הרשות, "פעילות ברוקר-דילר המוצעת ללקוחות יכולה להיות בעלת סיכונים לא מבוטלים". על כן, הרשות רוצה לחייב שעוד קודם לתחילת פעילות ההשקעות אצל הברוקר-דילר, זה יהיה חייב לוודא כי לקוחותיו מבינים את הסיכונים הכרוכים בפעילות.
כמו כן, במטרה למנוע היעלמות של כספים, שלכאורה הובטחו בנאמנות, מה שקרה ללא מעט חוסכים שכבר איבדו את כספם בפעילויות מעין אלה, הרשות מציעה לקבוע "חובה על בעל הרישיון אשר במסגרת שירותיו שומר על ניירות הערך או על הכספים של לקוחותיו, לנקוט אמצעים סבירים על-מנת לשמור ולהגן על בעלות הלקוחות בניירות ערך וכספים אלה". כמו כן, בעל הרישיון גם יהיה חייב לדאוג להפרדת נכסי הלקוחות מנכסיו ולהפרדת כספי הלקוחות מכספיו, וייאסר עליו לעשות כל שימוש בנכסי לקוחותיו ללא אישור מפורש מאת הלקוחות.
אחת הדרישות החדשות המרכזיות הנוספות היא שדירקטוריון של ברוקר-דילר יכלול לפחות 5 חברים, מהם שני דח"צים לפחות. כן נדרש שכל הדירקטורים בחברות אלה יהיו בעלי כשירות הנדרשת מדירקטורים בחברות ציבוריות, כשעד שליש מחברי הדירקטוריון בברוקר-דילר יהיו כאלה שמועסקים על-ידו. אגב, הרשות שומרת לעצמה את הזכות לקבוע את תנאי הכשירות של הדירקטורים בגופים הללו.
למעשה, מדובר בחוק שמגדיר ומאפשר את הפיכת החברות הללו, שלא אחת כוללות מספר קטן של עובדים ומחזור שלא בהכרח יאפשר כזה דירקטוריון, לחברות כמו-ציבוריות. מהלך זה יחזק את הממשל התאגידי בתחום, אך גם יכביד על החברות. כמו כן, החקיקה המוצעת קובעת כי לכל ברוקר-דילר ימונה יו"ר שאינו המנכ"ל, וזאת בהתאם לפעילות גופים פיננסיים בתחומי פעילות מוסדרים הרבה יותר.