עלייה של חצי מיליארד ד' ברכש הגומלין של חברות זרות בארץ

רכש הגומלין שעשו ב-2017 חברות זרות במשק הישראלי הסתכם ב-2.5 מיליארד דולר, עלייה של חצי מיליארד דולר ביחס להיקף רכש הגומלין שנעשה בישראל ב- 2016. כך עולה מהדוח השני של הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה.

את רכש הגומלין עשו כ-230 חברות זרות בקרב יותר מ-820 ספקים ישראליים מתוקף החובה שמשיתה שעליהן הרשפ"ת וזאת בשל עסקאות שעשו איתן גופים ציבוריים.

את עיקר רכש הגומלין הובילו אשתקד חברות שהתקשרו עם משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, כמו גם גופים מתוקצבים אחרים ובהם קופות חולים וחברות המספקות שירותים של תחבורה ציבורית.

מהדוח עולה כי ב-2017 חלה עלייה של יותר מ-50% ברכש גומלין מצד חברות זרות בתעשיות קטנות ובינוניות ובחברות תעשייתיות שפועלים בפריפריה: ב-2016 רכש גומלין כזה נעשה ב-204 חברות קטנות ובינוניות, וב-2017 נהנו ממנו 335 חברות קטנות ובינוניות. עלייה משמעותית חלה גם במספר החברות שנהנו מרכש הגומלין ופועלות מהפריפריה. במשרד הכלכלה אמרו כי היקפי רכש אלה תרמו הוסיפו למשק הישראלי 12 אלף משרות.

ברשפ"ת שבראשות זיווה איגר הסבירו היום (ב') את העלייה בהיקפי רכש הגומלין במשק הישראלי בהרחבת אכיפת ההתחייבויות מצד חברות זרות שעושות עסקאות עם גופים ציבוריים ישראליים - באופן שמתבטא בעלייה חדה ברכש זה. 

 יותר עסקאות באסיה, פחות בצפון אמריקה

דוח רכש הגומלין מתפרסם כשברקע הסערה מהשבועות האחרונים שעוררה החלטה של משרדי התחבורה והאוצר, ולפיה המדינה לא תחייב יצרניות זרות של אוטובוסים המשמשים את חברות התחבורה הציבורית בישראל. החלטה זו הוסברה בכל שדרישת רכש הגומלין מחברות אלה מובילה לייקור רכש האוטובוסים וכך, לייקור תעריפי התחבורה הציבורית. צוות בין משרדי מיוחד שמונה בעקבות המשבר יגיש את המלצותיו לשר האוצר והכלכלה עד סוף אוקטובר.

מהדוח עולה כי אשתקד הסתכמו הפיגורים בביצוע רכש גומלין שעליו התחייבו חברות זרות בכ-430 מיליון דולר, וזאת לאחר שסך הפיגור במימושי הרכש צומצם בכ-250 מיליון דולר ביחס לשנת 2016. ברשפ"ת הסבירו את הירידה בהיקף חובות רכש הגומלין באכיפה אפקטיבית מצד המדינה כלפי אותן חברות.

במסגרת מהלכי האכיפה, שוגרו אשתקד 27 מכתבי התראה לחברות שהפרו את חובת רכש הגומלין שלהן, ונגד 5 חברות נפתחו הליכים שהובילו לעדכון תכניות מימוש רכש הגומלין שלהן במשק הישראלי. הרשפ"ת פתחה בשני הליכים מתקדמים נגד חברות שמפרות את חובתן, ומנהלת נגד הקונצרן טיסנקורפ הגרמני הליך לקראת הכנסתו לרשימה השחורה - באופן שעשוי להגביל התקשרויות עתידיות שלו עם גופים ציבוריים נוספים. טיסנקורפ חייבת לבצע במשק הישראלי רכש גומלין בהיקף של מאות מיליוני יורו וזאת מתוקף עסקאות לייצור ולמכירת צוללות דולפין וספינות קרב לחיל הים הישראלי. עסקאות אלה נמצאות גם בחקירת משטרה מסועפת וממושכת. חברה נוספת שנגדה הרשפ"ת פתחה בהליכי אכיפה מתקדמים אשתקד, היא Stadler הספרדית, שנחשבת לספקית גדולה וותיקה של רכבת ישראל.

שתי חברות נוספות שלפי דוח הרשפ"ת לא עמדו ב-2017 בחובת רכש הגומלין הן SEMI הספרדית שמעורבת בהכנת התשתיות לרכבת החשמלית ו-CRTG הסינית, שעושה את עבודות המנהור בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב.

לצד מקרים אלה, ברשפ"ת ציינו היום את החברות רולס רויס, DEL, אינטל, ג'נרל אלקטריק ו-IBM שמבצעות באופן קבוע במשק הישראלי רכש בהיקף נרחב יותר מזה שעליו הן מתחייבות מתוקף התקשרויותיהן עם גופים ציבוריים. מנתונים שמובאים בדוח עולה כי על כל דולר שהחברות הבינלאומיות מחויבות להשקיע בתעשייה הישראלית הן משקיעות בפועל 2.2 דולר, כך שהיקף המימושים הכולל של רכש הגומלין הסתכם במשך השנים בלא פחות מ-26 מיליארד דולר.

במסגרת הדוח הרשפ"ת מציינת את הפוטנציאל להקמת תעשיית רכבת בישראל וזאת, בעקבות הרחבת תשתיות הרכבת שמובילה הממשלה בשנים האחרונות. כך, בשנים האחרונות פורסמו מכרזים בהיקף של מיליארדי דולרים להקמת תשתיות, רכש של קטרים וקרונות, תחזוקה ותפעולה של רכבות כבדות וקלות ועוד. בתקופה הקרובה המדינה צפויה לפרסם מכרזים נוספים בתחום, שלדעת ראשי הרשפ"ת ישפיעו על היקפי רכש הגומלין במשק. על רקע מגמה זו, מציינים ברשפ"ת את הפוטנציאל של חברות ישראליות להתאים קווי מוצרים ופתרונות טכנולוגיים באופן שיאפשר הקמת תעשיית רכבות מקומית.

הדוח כולל גם התייחסות לשינויים הצפויים החל מהשנים הקרובות בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי, בשל ביטול האפשרות להמיר כרבע ממנו מדולרים לשקלים שניתן להפנות לרכש מהתעשיות הישראליות. על רקע השינוי הצפוי, הרשפ"ת מציעה לחייב את החברות האמריקאיות שימכרו לישראל נשק לקיים במשק הישראלי רכש גומלין, וזאת למרות שמדובר בכספים וולונטריים.

לקראת המתכונת החדשה של הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי, הרשות אף חיזקה את הנציגות שלה בצפון אמריקה, והידקה את קשריה עם משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק.

"דוח זה מציג את עצמתו של רכש הגומלין ומשמעותו לתעשייה", אמרה היום מנהלת הרשפ"ת, איגר: "חשוב לזכור בייחוד בימים אלה, כאשר אנחנו עדים לניסיונות לבטל את רכש הגומלין בפרויקטים של עשרות מיליארדי שקלים ולמנוע העברת ידע והסמכות מהחברות הזרות לתעשייה המקומית. כשיש מגמות שהולכות ומחריפות של לוקליזציה בתעשיות בעולם, מדינת ישראל חייבת לשמר ולחזק את התעשייה המקומית שמתמודדת בין היתר עם אתגרים ייחודיים של כלכלית אי".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר כי "המחויבות של משרד הכלכלה לתעשייה הישראלית ניכרת באכיפת עסקאות רכש הגומלין: מדינת ישראל היא העסק שלנו, ואנחנו דואגים שכל התחייבות תמומש לטובת התעשייה הישראלית כדי לייצר מקומות עבודה ולעמוד ביעדי היצוא".