כיצד האינטרסנטים שומרים על מקומם באקדמיה

1

בות"ת - הועדה לתכנון ותקצוב שמחלקת את התקציב שהמדינה מקצה למוסדות להשכלה גבוהה, בין 11 ל-12 מיליארד שקל בשנה, יושבים 7 חברים: 5 אנשי אקדמיה בכירים ביותר ו-2 אנשי ציבור. בתמונה הקבוצתית של חברי המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, העומדת בראש האקדמיה בישראל, במסגרתה פועלת הות"ת, מחייכים 20 פרופסורים-דוקטורים מבכירי האקדמיה ועוד חמישה ששמם מתחיל במר וגברת. היו"ר שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר התאחדות הסטודנטים, ועוד שלושה. שתי העובדות אומרות דבר אחד: כולם יודעים בדיוק איפה מתחילים האינטרסים ואיפה נגמרים.

2

אז יישבו חברי המועצה להשכלה גבוהה, המל"ג, ויישבו גם חברי הות"ת וידונו בכובד ראש בדוח הביקורת הקשה של המבקר - אז מה? הם כבר ישבו די הרבה פעמים ודנו בדוחות קשים ועכורים קודמים של המבקר הזה ושל קודמיו. זה היה ויישאר דיון אקדמי שבסופו כל האינטרסנטים ישמרו על מקומם. והתיקונים? כל עוד מבקר המדינה לא מעז ללכת צעד אחד קדימה ולערב את היועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקירה והחזר מיידי של הכסף שניתן - נלקח לא כדין - מה שהיה הוא שיהיה.

3

יש המכנים את מערך הכוחות המוקפד הזה: הארגון לשימור עצמי של ההגמוניה מבית האליטות הישנות (זה בלט בהתנגדות, שלוותה כמובן בנימוקים אקדמיים, לא לתת לאוניברסיטת אריאל מעמד של אוניברסיטה), וכל זה בחסות מלאה וחד משמעית של החוק שנקבע בעיתוי מעניין: ביום ה-6 ליוני 1977 התקבלה החלטת ממשלה דחופה שגם עוגנה בחוק, והעניקה באופן מיידי, מעמד חוקי למל"ג וסמכה ידיה על הות"ת כמחלקת הכסף הראשית באקדמיה. זה קרה פחות משלושה שבועות אחרי "המהפך". האליטה הוותיקה והחזקה באקדמיה חששה שהימין ייקח לה את מנעמי השלטון ודרשה חקיקה מיידית לקיבוע הרוב המוחץ והחד משמעי של נציגיה, בכל ההחלטות. ככה זה מאז ועד היום, חוץ מהתקציבים שכל הזמן עולים לצד עשרות המכללות האקדמיות החדשות שנפתחו (ומספקות עבודה מצויינת לבכירי וגימלאי האוניברסיטאות).

4

מי מצביע בעד המשך החלטורות, באישור ו/או ללא אישור, על חשבון שעות ההוראה או המחקר, של הבכירים? סביר, או רצוי, להניח שזו תהיה שאלה בסוף הדיון. מה למשל תצביע יו"ר הות"ת יפה זילברשץ? היא הרי קרובה מאוד לפקולטה למשפטים בבר אילן, שבכיריה פרופ’ שחר ליפשיץ ועו"ד דרור פרנקל מככבים בדוח המבקר. היא גדלה בפקולטה הזו, מונתה להיות הדקאנית שלה בסוף 2004. בסוף הקדנציה שלה במל"ג-ות"ת אפשר שתחזור לבר אילן, אולי תהיה הנשיאהה הראשונה שם?
איך היא תצביע למשל בשאלה אם ראוי היה לאוניברסיטה פושטת רגל כמו העברית בירושלים, שלפני תכנית "ההבראה" הנוחה במיוחד שחתם איתה האוצר, למנות את הנשיא לשעבר פרופ’ מנחם בן ששון, מיד עם סיום הקדנציה שלו, ל"נגיד", תפקיד שלא היה ושוויו הכספי כבד? הרי היא עצמה אמרה שהיא שבן ששון מקורב מאוד לה ולמשפחתה. מצב ההיכרויות שלה זהה למצב ההיכרויות והחברויות של רוב/כל החברים האחרים.

5

ההגמוניה של ראשי האקדמיה, מאז ועד היום, מקנה לבכירים הוותיקים תנאי פרישה יוצאי דופן. קוראים לזה "פנסיה תקציבית" משופרת בריבוע. סך העלות המוטלת על הציבור בגין הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות מוערכת ב-30-33 מיליארד שקלים. כמה מהאוניברסיטאות הוותיקות, הגיעו בשנים האחרונות למצב בו הגרעון האקטוארי מאיים עליהן, ולכמה מהן נקבעו הסדרים ותכניות הבראה. האחרון, לפני כמה חודשים, באוניברסיטה העברית בה עלות תשלומי הפנסיה התקציבית מהווים שליש מהתקציב השוטף (סך ההתחייבויות האקטואריות עומד על מעל 13 מיליארד - בעברית לבדה). מדובר בהסכם להזרמת מאות מיליונים לאורך שנים - מכספי ציבור מבלי שהסדר ההבראה אפילו נגע בקצה תנאי ההעסקה הטובים, לא בפנסיה התקציבית הכבדה של הוותיקים וגם לא בנכסי הנדל"ן של האוניברסיטה.

6

על חלק מההטבות המופלגות, ניתן ללמוד מדוח חריגות השכר שמוציא הממונה על השכר באוצר בכל שנה. מסתבר שחברי הסגל האקדמי דאגו להסדיר לעצמם תנאי פנסיה מופלגים הרבה יותר מכל פנסיה תקציבית של עובדי מדינה וגופים נתמכים אחרים. משנת השירות הראשונה ועד העשירית העובד מקבל 3.5% ממשכורותיו לשנה בעת פרישה - לעומת 2% הנהוגים. לאחר 10 שנות עבודה מקבל העובד - פנסיה בשיעור 35% ממשכורתו, וכך זה עולה במקבצי שנים ואחוזים, כאשר בנוסף מקבלים בפרישה גם תוספת שחיקה, תוספות מחקר, זכאות לקרן מחקר לגמלאות, גם "מענקי שנים עודפות" בתנאים מועדפים על שירות המדינה ועוד ועוד. אגב, עלות הפנסיה התקציבית כולה בשירות הציבורי מגיעה לכ-30 מיליארד שקל בשנה - לא כולל הפנסיות בצה"ל. ¿