מלחמת סחר בין ארה"ב לסין / שאטרסטוק
"מלחמות סחר" או "מלחמות כלכליות", אינן מקרה נדיר, בטח שלא עבור כלכלת ארה"ב, שנהגה להשתמש בכלים אלו לא פעם מול שותפות הסחר שלה כדי להשיג יתרון כלכלי, לשפר את מצבה או סתם כי היא מעצמה שיכלה להרשות זאת לעצמה. לעיתים זה נגמר בהסכמים טובים לשתי הכלכלות, כמו ב-1981 עם יפן. לעיתים זה פשוט משבר שעבר עם הזמן, כמו משבר העצים עם קנדה ב-1982. ולעיתים האיומים הפכו למשברים חמורים הרבה יותר, כמו ב-1929 כאשר ארה"ב הכריזה מלחמת סחר על קנדה, איטליה ספרד ושוויץ, אשר הובילה לקריסת הייצוא והייבוא בארה"ב ביותר מ-60%.
אבל הפעם זה נראה יותר דומה לסדרה "משחקי הכס" - הרבה יותר סבוך, עם הרבה יותר גורמים מעורבים, עם הרבה יותר אינטרסים, עם הרבה יותר מזימות, עם הרבה יותר בריתות ועם הרבה יותר כלי מלחמה.
מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עלתה מדרגה. סין (או "אם הדרקונים" אם תרצו) מתמודדת עם ביקורת פנימיות בנוגע למדיניות האיפוק, מטילה מס בשיעור של 25% על 16 מיליארד דולר סחורות מארה"ב ומכינה תוכנית פעולה ענקית כדי להתמודד או לערער את האמריקאים.
טורקיה קורסת על רקע המשבר עם ארה"ב, כאשר המטבע שלה מאבד עשרות אחוזים מתחילת השנה והתשואות על האג"ח הטורקית ל-10 שנים זינקה ל-20%. בזמן שנשיא טורקיה ביקש מבני עמו למכור דולרים ולתמוך במטבע, הגיב הנשיא האמריקאי, טראמפ באיום משלו כאשר הודיע על הכפלת המכס על אלומיניום והעלאת המס על ברזל מטורקיה ל-50%. בינתיים, טורקיה בתגובה מאיימת לחפש בנות ברית חדשות, מה ששולח אותה יישר לידיים של רוסיה.
המשבר בטורקיה מסבך גם את מצבה עם אירופה שנחשבת לבת ברית קרובה, ושותפת סחר חזקה, מה שבא לידי ביטוי בחשיפה הגדולה של הבנקים באירופה לטורקיה. בנקים בספרד חשופים ביותר מ-83 מיליארד אירו להלוואות במדינה, בצרפת נושק ל-40 ואיטליה אזור ה-18 מיליארד. החשש המרכזי הוא "מריצה על הבנקים" בטורקיה שיובילו לקריסה של המערכת הפיננסית שם. מעבר למשבר הפיננסי, משבר הפליטים עלול להתגבר אחרי תקופה ארוכה שבה טורקיה נחלצה לטובת אירופה והותירה את המהגרים אצלה.
איראן קורסת על רקע החזרת הסנקציות האמריקאיות, כאשר המשבר אמור להחמיר בנובמבר כאשר הסנקציות על סקטור הגז והנפט יכנסו לתוקף. אגב, קריסה של טורקיה מסבכת גם את איראן שהרי טורקיה הינה הקניינית השנייה בגודלה של גז ונפט מאיראן. התנודתיות במחירי הנפט עשויה להיות קיצונית הרבה יותר בתקופה הקרובה. מחד, המשבר באיראן עשוי להזניק את הנפט מעל מחיר של 80 דולר, מנגד מלחמת הסחר שמסתבכת עשויה לפגוע בביקושים ולהנחית את המחיר מתחת לרמה של 60 דולר.
בינתיים, וושינגטון הספיקה לאיים על רוסיה בעקבות חיסול הדיפלומט ובתו בלונדון. רוסיה בתגובה אמרה שתראה בכל סנקציה או מגבלה כלפי רוסיה או אישים מרוסיה כ"מלחמה כלכלית" והתגובה תהיה בהתאם, והצעדים לאו דווקא יהיו רק צעדים כלכליים.
ואם לא די בכך, אז גם "ממלכת הכפור וממלכת החום" הספיקו להסתכסך, כאשר סעודיה מנתקת קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם קנדה ודורשת מאזרחיה לעזוב לאלתר ולמכור את כל רכושם במדינה מיד, כל זאת בתגובה לביקורת של האחרונה על פגיעה בזכויות האדם בממלכה החמה.
כאשר יש כל כך הרבה גורמים מעורבים ולכל אחד יש אינטרסים שונים וכוחות עצומים, קשה לנבא את התוצאות, את ההשלכות ומי יהיו המנצחים או המפסידים. מה שכן יש פה זה פוטנציאל ל"סערה מושלמת". רמת הסיכון בשווקים עלתה משמעותית באופן שעדיין אינו מגולם לא בשוק האג"ח, לא בשוק הסחורות ובטח לא בשוקי המניות - ורצוי להפנים זאת. אחרי שתמה עונת הדוחות המצוינת, ועם הסתבכות והתרחבות של מלחמת הסחר, קשה לראות מה יעודד את המשקיעים בתקופה הקרובה להגדיל את רמת הסיכון בתיקים. זמן טוב להוריד את רמת הסיכון בתיקים, או להגדיל את ההגנות.
■ הכותב הוא אסטרטג ראשי בבית ההשקעות אלומות.