ידידיה יערי, יו"ר אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר
במסדרונות ההנהלה של חברת אירונאוטיקס דיברו בשבוע האחרון על הציניות של רפאל מערכות לחימה, החברה הממשלתית שהגישה בסוף השבוע שעבר הצעה לרכישת אירונאוטיקס תמורת 430 מיליון שקל. מי כמו רפאל, טענו מקורבים ליצרנית המל"טים מיבנה, יודע כי שווי אירונאוטיקס גבוה בהרבה מהמחיר הנקוב בהצעה. זו הוגשה, העריכו באירונאוטיקס , בניסיון לנצל את קריסת מניית החברה ביותר מ-50% מאז הונפקה בבורסה בת"א אשתקד.
ביום חמישי, שבוע בלבד ממועד הגשת ההצעה, הודיעה אירונאוטיקס לבורסה כי דירקטוריון החברה החליט לדחות את הצעת הרכישה שהגישו רפאל והפיננסייר אביחי סטולרו, "בין היתר, לאור סכום התמורה שהוצע במסגרת ההצעה". מבדיקת "גלובס" עולה כי הסיבה העיקרית לדחייה אינה טמונה בפעילות המל"טים המסורתית של אירונאוטיקס, המניבה את עיקר הכנסותיה, כי אם בשווי המוערך של החברה הבת קונטרופ, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיקה מתקדמות לשימושים צבאיים ולהגנת גבולות, שבה מחזיקות אירונאוטיקס ורפאל ב-50% מהמניות כל אחת (שליטה משותפת).
ברפאל יודעים היטב, טענו השבוע מקורבים לאירונאוטיקס, כי שווי ההחזקה בקונטרופ לבדה עומד על כ-100 מיליון דולר (380 מיליון שקל) - קרוב מאוד למחיר שמוצע עבור אירונאוטיקס כולה.
אירונאוטיקס, נזכיר, הונפקה אשתקד בבורסה לפי שווי של כמיליארד שקל, וגם אם בדיעבד התברר כי מדובר היה במחיר מנופח להפליא, בחברה משוכנעים כי שווי השוק שאליו הידרדרה החברה (והעומד על כ-440 מיליון שקל כיום) רחוק מלשקף את ערכה האמיתי.
הזינוק של קונטרופ
קונטרופ, שהוקמה לפני כ-30 שנה על ידי קבוצה של יוצאי חיל האוויר והתעשייה האווירית, פועלת מאזור התעשייה נווה נאמן בהוד השרון ומעסיקה כיום כ-300 עובדים. החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות המיועדות לגילוי, הכרה וזיהוי מטרות ואובייקטים, בטווחים של החל ממאות מטרים ועד עשרות רבות של קילומטרים.
מוצרי החברה מיועדים למגוון שימושים צבאיים וביטחוניים, כשבין מוצרי הדגל שלה נמנים מצלמות תצפית ליום וללילה המותקנות על גבי מגוון פלטפורמות (ביניהן מל"טים, רחפנים, בלוני תצפית, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות סיור ימי, מערכות נשק בהפעלה מרחוק ועוד); מערכות תצפית אוטומטיות לאיתור חדירות ומצלמות להדמיה תרמית בעלות יכולות מתקדמות. החברה מספקת את מוצריה למערכת הביטחון בישראל, וכן לגופי ההגנה בעולם, תוך מכירה ישירה ללקוחות הקצה או באמצעות אינטגרטורים גדולים.
בתחילת 2012 הושלמה עסקה בה רכשו אירונאוטיקס (שכבר החזיקה עד אז ב-18% ממניות קונטרופ) ורפאל את הבעלות המלאה בקונטרופ מידי ארבעת יזמיה - שלמה ניר (המנכ"ל דאז), ששון בנדו, אלי בן-אהרון ויחזקאל אמבר. העסקה, שהניבה תמורה של עשרות מיליוני שקלים לכל אחד מהיזמים, שיקפה לקונטרופ שווי של כ-300 מיליון שקל.
מאז, נרשמה צמיחה מהירה בפעילות החברה ולפיכך גם בשווייה. את שנת 2017 סיימה קונטרופ עם הכנסות של קרוב ל-300 מיליון שקל - כמעט כפול מב-2015. הצמיחה הדו ספרתית בין השנים הללו חלחלה גם לרווח הגולמי של החברה (שעמד אשתקד על 82 מיליון שקל) ולרווח התפעולי (36 מיליון שקל). בשורה התחתונה, רשמה אשתקד קונטרופ רווח נקי של כ-31 מיליון שקל - בדומה לרווח שהציגה ב-2016 וגבוה ב-82% מהרווח ב-2015.
ברבעון הראשון של 2018, למרות המשך העלייה בהכנסות, חלה ירידה חדה ברווח הנקי של קונטרופ, שעמד של פחות מחצי מיליון שקל (לעומת יותר מ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד). בדוחות אירונאוטיקס מסבירים את צניחת הרווח בעיקר בגידול בפעילות מול לקוח אסטרטגי המתאפיין בשיעורי רווחיות נמוכים יחסית. עוד עולה מהדוחות כי קרוב למחצית מהכנסות קונטרופ נובעות בשנים האחרונות ממכירות בישראל (כאשר אירונאוטיקס עצמה היא אחת מלקוחותיה) בעוד יתר ההכנסות נובעות בעיקר מחוזים באסיה.
הביקוש למוצרי קונטרופ, נטען בתשקיף אירונאוטיקס, גדל באופן עקבי והוא צפוי להמשיך ולגדול בשנים הבאות לאור הגידול הצפוי בתחום איסוף המודיעין החזותי ובכללו לצרכי הגנת גבולות, HLS) Scurity Land Home) וצרכי ביטחון אחרים, תוך שימוש במערכות מודיעניות שונות מאוישות ובלתי מאוישות, באוויר, בים וביבשה.
כמנכ"ל קונטרופ משמש מזה מספר חודשים חגי עזאני, סמנכ"ל השיווק לשעבר, שהחליף את דרור שרון שניהל אותה כמעט מאז נרכשה על ידי אירונאוטיקס ורפאל ושעבר לשמש כמנכ"ל חברה ביטחונית אחרת - מגל מערכות.
התוצאות נחלשו, התגמולים לא
אירונאוטיקס נשלטת כיום בידי קרנות ההשקעה KCPS, ויולה ובראשית. מנכ"ל החברה הוא עמוס מתן, והיו"ר שלה הוא האלוף (במיל') ידידיה יערי, לשעבר מנכ"ל רפאל, שהחליף לאחרונה בתפקיד את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן אליהו. החברה הפכה לציבורית בקיץ 2017 לאחר שקרנות ההשקעה השולטות בה ומנהליה הבכירים ביצעו הצעת מכר ענקית בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל. בד בבד עם הצעת המכר, הנפיקה אירונאוטיקס מניות חדשות, בהיקף של 53 מיליון שקל, לגוף שהוביל את ההנפקה - לאומי פרטנרס.
אירונאוטיקס הפכה להנפקה הגרועה של השנתיים האחרונות בבורסת ת"א בשל שני גורמים עיקריים: תוצאות חלשות שהציגה מיד לאחר הנפקתה ובהמשך, באוגוסט אשתקד, התפוצצות פרשה שבה הייתה מעורבת, ושבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והייצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח מהותי במדינה זרה (פרשה שעדיין מוטל עליה צו איסור פרסום, לאחר שבחודש נובמבר אשתקד נפתחה חקירה פלילית של המשטרה בנושא).
בשנת 2017 רשמה אירונאוטיקס רווח נקי שנתי של 5.7 מיליון דולר, צניחה של 68% לעומת הרווח ב-2016, שנבעה בין היתר מהוצאות חד פעמיות המיוחסות להנפקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר. כל זה לא הפריע לחברה לתגמל את מנהליה בסכומי עתק: המנכ"ל עמוס מתן מניות זכה אשתקד לשכר בעלות של כ-11 מיליון שקל, בעוד שהיו"ר לשעבר איתן בן אליהו קיבל כ-5 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2018 נמשכה החולשה בתוצאות אירונאוטיקס, כשהציגה ירידה של 5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לרמה של כ-31 מיליון דולר. בגזרה התפעולית נרשם הפסד של כ-1.2 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 858 אלף דולר ברבעון המקביל, בין השאר על רקע עלייה בהוצאות מחקר ופיתוח. בשורה התחתונה, דיווחה אירונאוטיקס על הפסד נקי של כ-1.8 מיליון דולר לעומת רווח של 180 אלף דולר ברבעון המקביל.
