תל אביב / צילום: שאטרסטוק
אסף זמיר
סיעת רוב העיר
דיור בר השגה, דירות קטנות, לפנות את התחנה המרכזית
גיל: 38
פעילות ציבורית: מכהן כסגן ראש העיר ומחזיק את תיק החינוך, עו"ד בהכשרתו
מה הבעיות העיקריות של העיר:
"תכנון הדיור. עד כה לא הצליחו לייצר מלאי של תכנון דירות שיאפשרו המשך מגורים של אוכלוסיות מגוונות בעיר. גם מבחינת גודל הדירות, וגם ברמת עירוב שימושים וגם ברמת מלאי דיור בר השגה. בסופו של דבר נבנות פה דירות גדולות, יקרות.
"הדבר השני, שהוא דרמטי לא פחות בעיני, הוא פיתוח התכנון העירוני של מרקם אורבני, בדומה לזה שיש במרכז העיר, אל צפון העיר, מזרח העיר והשכונות הדרומיות ויפו. כלומר, רחובות מסחריים שאפשר ללכת לאורכם ברגל, עירוב שימושים.
"הדבר השלישי הוא תשתית הולכי הרגל והאופניים שלא עמדה בביקוש. אחרי שני עשורים, עדיין הדרך הכי נוחה עבורי להגיע משרונה לים היא ברכב פרטי. וכזו הפירמידה, והביקושים עולים, נהיה חוסר סדר על המדרכה, בטיחות הולכי הרגל נמוכה ומי שרוצה לרכב על אופניים לא נהנה מעדיפות על הרכב הפרטי. ת"א יכולה להיות עיר אופניים לא פחות מקופנהאגן או אמסטרדם".
הפתרונות שלך:
"ממקום מושבי בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, דחפתי לדיור בר השגה, לתכנון של דירות קטנות וגם לעירוב שימושים.
"מלבד הדברים האלה צריך לדבר על הניסיונות לפנות את התחנה המרכזית החדשה כדי לייצר איכות חיים בשכונות שמקיפות אותה. מה שצריך לעשות זה לממש את החזון שמוציא את מסופי התחבורה לצומת וולפסון ולצפון העיר".
הרב נתן אלנתן
סיעת ש"ס
דיור בר השגה, בנייה מרקמית והגדלת תקני החניה רק בעבור התושבים
גיל: 48
פעילות ציבורית: נציג סיעת ש"ס במועצת העיר ת"א-יפו ב-20 השנים האחרונות
הבעיות העיקריות של העיר:
"ההצלחה הביאה לכך שערכי הקרקע יקרים ורק עשירים יכולים לגור כאן. בהתחדשות עירונית, התושבים המקוריים נאלצים לעזוב וזה תקף לכל בנייני השיכון, אפילו בצפון העיר.
התוספת שנותנים לדיירים במיזמי תמ"א 38. העירייה לא רוצה לתת לדיירים 25 מ"ר. זה אפילו לא המצאה שלנו, אבל בתל אביב זה עבר שינוי לרעה (מדובר בתקנה עירונית מחודש ספטמבר 2017 שקבעה תוספת של 12 מ"ר בלבד בפרוייקטי פינוי בינוי. הרעיון הוא צמצום הצפיפות והעומס על תשתיות. ג.נ). אתה לא יכול ליצור מצב שהדירות ימשיכו להיות קטנות ולכן אנשים יצטרכו לעזוב את העיר".
"תמהיל דירות מגוון הוא עניין חשוב".
הפתרונות שלך:
"בהתחדשות עירונית צריך שיהיו לא רק מגדלים, אלא גם בנייה מרקמית יותר נמוכה, שאותה ניתן לתחזק יותר בזול". מה זה בנייה מרקמית? "בנייה עד 9 קומות. שאדם סביר יכול לעמוד באחזקה שלה. וגם אם לא, אז ליצור קרן הון שתאפשר לתחזק את הבניין. צריך להפוך את זה לדבר מובן מאליו". מה עוד תעשה כראש עיר? "כל הנושא של החניה חשוב לי. באחרונה הולכים על קטע של צמצום תקני החניה. זה יכול להיות תקף למשרדים, אבל לא לתושבים. העיריה צמצמה את תקני החניה בצורה מאד דרסטית ובמקומות אחדים מדברים על פחות ממקום חניה אחד לדירה. צריך לעשות את ההפרדה בין תושבי העיר ובין מי שמגיע הנה. אגרת גודש זו דוגמא מצוינת".
ציפי ברנד
סיעת הורים זה לב
לחבר את העיר לים
גיל: 48
פעילות ציבורית: חברת מועצת העיר, היחידה באופוזיציה. לשעבר עיתונאית ויוצרת סרטים
הבעיות העיקריות של העיר:
"הובלתי את המאבק במועצה כנגד בתכנית המגדלים של כיכר אתרים, משום שאני רואה בנגישות של התושבים ובעיקר הנגישות שלהם לים כנכס עצום שיש לתל אביב, משאב שאין אפשרות באמת לתמחר אותו.
"חולדאי מרוצה מאוד מהמיליונים שהשקיע בשיפוץ הטיילת. וחושב שזה מספיק. הוא לא מבין את המרחב הציבורי של הולכי ונוסעי האופניים, ולכן הוא לא העז לצמצם את האוטוסטרדות של הרברט סמואל ושל רחוב הירקון לטובת מדרכות ומקומות ישיבה, כדי שאותם מבקרים מהחוץ יוכלו לחוות את הטיילת בנוחות, הוא בונה להם אוטוסטרדה ברחוב שלבים.
"כמהלך משלים לניתוק המרחב הציבורי מהחוף, הוא מעודד בניית מגדלי ענק על החוף, במקום לשדרג את הבנייה המרקמית הנמוכה".
הפתרונות שלך:
"להשקיע בחיזוק היכולת של כל תושבי העיר להגיע לחוף הים. יש אינספור הצעות שלא ממומשות בנושא הזה: למשל, יצירת צירי רוחב עירוניים שיקשרו את החלקים המזרחיים של העיר אל מערבה, ויקלו על הגעת תושבים לחוף ברגל ובאופניים, או הגברת הביטחון של הולכי הרגל ברחובות הסמוכים לים, או למשל, בניית מוסדות תרבות, קהילה וחינוך בסמוך לחוף, ולא מגדלים".
מיטל להבי
סיעת מרצ
תעדוף של פרויקטים מרקמיים על פני מגה פרויקטים. לשים את צרכי המשפחות והתושבים במרכז
גיל: 58
פעילות ציבורית: סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה
הבעיות העיקריות של העיר:
"יש לנו כשל כי הפרויקטים שלנו נעים בין מגה-פרויקטים לכלום ושם דבר. אין אמצע. אנחנו רואים את זה בכיכר אתרים, בדולפינריום, בכפר שלם, בפרדס דקה. יש תיעדוף למיזמי ענק, על פני פרויקטים מרקמיים ותמ"א 38.
"יש לנו תוכנית מתאר שיוצרת לכאורה ודאות תכנונית, אבל פחות משנתיים אחרי אישורה כבר אפשר לראות שהזכויות נפרצות. כך במגדל ידיעות אחרונות ומגדל מעריב. אין מספיק מטלות ציבוריות עם תועלות ברורות".
הפתרונות שלך:
"אני מאמינה בתכנון שמבוסס על רשת רחובות שתי וערב, שכונות שהן לא סגורות. תעדוף של פרויקטים מרקמיים על פני מגה-פרויקטים. יצירת מנגנון שיאפשר דיור בר השגה ודיור ציבורי. דחיפה לכיוון של אזורים שבהם ערך הקרקע נמוך: מזרח העיר, יפו. כדי לייצר מענה לצרכים של התושבים. תיעדוף בנייה של מוסדות חינוך בסביבה ראויה. השקעה במניעת דרדור של אזורים שלמים בעיר. טיפול עדין ולא מחיקה ובנייה מחדש. יותר לאט יקרה יותר מהר".
אסף הראל
לחבר את מזרח העיר עם המרכז, דיור בר השגה לאוכלוסיה הערבית
גיל: 46
הבעיות העיקריות של העיר:
הקומיקאי והתסריטאי לא היה מעוניין להתראיין לכתבה זו.
הפתרונות שלך:
על פי אתר האינטרנט שהקים, "תל אביב - תתקדמי", הראל מציע לחבר את שכונות "הפריפריה" של "מזרח-צפון-מרכז", באמצעות שבילי אופניים ונתיבי הליכה מוצלים. הראל קורא לבנות דיור בר השגה לאוכלוסיה הערבית. את מבנה התחנה המרכזית מציע הראל לשמר, אך להוציא ממנו את האוטובוסים ולהכניס אליו מרפאות ומוסדות חינוך ותרבות. את גג התחנה הוא מציע להפוך לריאה ירוקה.
