מוטי בן משה / צילום:אניה בושמן
יומיים לפני הדיון הגורלי בהסדר החוב של אפריקה ישראל, קיים היום (ב') נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין דיון דחוף בבקשתם של הנאמנים למחזיקי איגרות החוב באפריקה ישראל, לממש שעבוד שנרשם לטובתה ברשם החברות.
הנשיא אורנשטיין, שמע את טענות הצדדים במשך מספר שעות ואף העלה לדוכן לצורך חקירתם על ידי באי כוח הצדדים, את נציגי הבנקים (פועלים ולאומי) המתנגדים למימוש וכן את אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה ישראל בשש השנים האחרונות. נובוגרוצקי הודיע בשבוע שעבר על פרישתו, רגע לפני העברת השליטה בחברה לאיש העסקים מוטי בן משה.
לפני כשבועיים זכתה הצעת ההסדר המתוקנת של בן משה לתמיכה מלאה של בעלי האג"ח של החברה, באסיפות מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל.
אולם, כעת, יכול וההסדר ייתקל בקשיים, נוכח טענותיהם של באי כוחם של נאמני האג"ח, עוה"ד גיא גיסין ואופיר נאור, כי ככל ובקשתם למימוש השעבוד לא יתקבל, עלול הדבר לסכל את הסדר החוב של אפריקה ישראל. למרות טענותיהם של גיסין ונאור, ככל הידוע הוראות הסדר החוב שנרקם בין בן משה לבין מחזיקי האג"ח קובעות במפורש כי עניין השעבוד לא מהווה תנאי לקיום ההסדר, ולכן גורלו לא צפוי לסכן את עתיד ההסדר.
המקרה שתלוי ועומד בפני הנשיא אורנשטיין הוא מקרה סבוך:
באפריל האחרון, המחתה אפריקה ישראל לטובת מחזיקי האג"ח (חברת הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ) את כלל זכויותיה מכוח הלוואה, שהעמידה לאפריקה תעשיות בסך של 52 מיליון שקל לרבות כל הזכויות הנלוות אליה.
המחאת זכויות זו, כללה, בין השאר, שעבודים שהועמדו על ידי אפריקה תעשיות על מלוא הון מניותיה של חברת Koa gaz (חברה רוסית פרטית שבבעלות חברה-בת קפריסאית של תעשיות), המחזיקה בקרקע ברוסיה, השווה לפי גורמים המעורים בתיק בין 20 ל-25 מיליון שקל.
לטובת הרמטיק, נרשמה ברשם החברות המחאה על דרך של שעבוד ביחס לזכויות המומחות. כמו כן, הומחה רישומו של שעבוד קואגז אצל רשם החברות הקפריסאי.
לפי ההודעה החברה, נוכח דרישת הרמטיק, שלחה אפריקה ישראל הודעה לאפריקה תעשיות ולחברה הקפריסאית, בדבר קיומה של עילה להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי. במהלך יולי 2018, וכלל הנראה לאור הודעתם של מחזיקי האג"ח, הוגשה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בקשה דחופה לאכיפת שעבודים וכינוס נכסים ביחס לכלל נכסיה של אפריקה תעשיות, על ידי בנק פועלים ובנק לאומי. זאת, מכוח חובותיה של אפריקה תעשיות כלפי הבנקים.
נוכח הגשת הבקשה, מיהרו נאמני האג"ח של אפריקה ישראל להגיש בקשה לביהמ"ש המחוזי בת"א, שבה ביקשו, בין השאר, כי זה יורה על מימוש השעבוד וייתן צווים מתאימים לאפריקה תעשיות ולחברה הקפריסאית.
במסגרת הדיון היום, טענו כונסי הנכסים שמונו למימוש השעבודים הצפים שרשמה אפריקה תעשיות לטובת בנק לאומי ובנק פועלים, עוה"ד גיל אורן ועו"ד עופר שפירא, בין השאר, כי המחאת השעבוד שהמחתה אפריקה ישראל לאפריקה תעשיות, הוא שעבוד לא תקין, שלא נעשה כדין.
הדיון עצמו, היה נדמה לפרקים כמטוטלת, הנעה מצד אחד לצד השני, כאשר הנשיא אורנשטיין אינו משאיר אבן אחת שלא נהפכה על ידו.
במהלך הדיון העידו מטעם הבנקים, עדי גלבוע, ראש ענף לאשראים מיוחדים בבנק לאומי ויורם אלרואי, מנהל אגף אשראים מיוחדים בבנק פועלים.
השניים, נחקרו על ידי באי כוח נאמני האג"ח והן על ידי הנשיא אורנשטיין עצמו. זה האחרון, הביע את תמיהתו במהלך עדותם (ולאורך כל הדיון), על התנהלות הבנקים, אשר המידע בנוגע לשעבוד זכויות החברה הקפריסאית לאפריקה תעשיות, היה לנגד עיניהם לכל המאוחר בשנת 2015.
נראה (מבלי לקבוע מסמרות בדבר), שביהמ"ש לא שוכנע כדבעי לסיבה שהביאה לשינוי בגישת הבנקים, שעד לאחרונה לא הביעו עניין בקרקע ברוסיה:
הנשיא אורנשטיין: "לא נעשה שינוי משפטי במבנה. מה ההבדל בין 2015 ל-2018. כשמישהו בא ואומר לך המצב שונה, הוא אומר 'נעשה' 'קרה'...".
עדי גלבוע: "ההבדל הוא ההבנה שלנו".
אורנשטיין: "את צריכה לשכנע אותי מה הוביל לשינוי בגישה".
גלבוע: "האירועים האחרונים של אפריקה תעשיות".
אורנשטיין: "תעשיות אתה כבר עשיתם ב-2017, שמחלתם להם על הרבה כסף".
גלבוע: "לא מחלנו".
אורנשטיין: "לא מחלתם? במסגרת ההסדר, אתם ויתרתם לתעשיות על מאות מיליוני שקלים, מה השתנה? לא בדקתם? הרי אתם היום באים לביהמ"ש, ואומרים אני את המתחם ברוסיה רוצה. מה הנסיבות שהשתנו מאז?... מדוע לא אמרתם מילה שמגיע לכם לממש את הנכסים של החברה הקפריסאית. הקפדתם לציין את פקר שגם היא חברת הבת".
גלבוע: "זה הנכס העיקרי".
אורנשטיין: אז מדוע לא ציינתם? ... אני ממש מופתע שבנק משנה עמדה. בנק שהוא נושה מקצועי. ששלוש שנים הוא חושב בצורה מסוימת ופתאום הוא משנה את הראייה, צריך להיות איזה בסיס".
נושא זה עלה גם במסגרת חקירתו של מנכ"ל אפריקה ישראל. אז, ציין המנכ"ל הפורש, כי "המצב של אפריקה תעשיות היה פרוץ וידוע לפני הבנקים וגם לפני עורכי דינם שנכחו ביותר מדיון אחד". בהתאם ציין נובו כי "חזקה על אותם עורכי הדין שידעו על אותו מגרש ועל אותה הלוואה".
במסגרת הסיכומים של באי כוח הצדדים, שאל ביהמ"ש את כונס הנכסים עו"ד שפירא, מדוע הבנקים לא הסתייגו במשך כל השנים שעברו בין השעבוד שניתן לאפריקה ישראל, והמחאת השעבוד. הנשיא אורנשטיין ציין כי "סרקתי את כל התגובה, ולא מצאתי התייחסות ולא סתם הזמנתי את נציגי הבנקים. למה לא הסתייגתם? מכתב?".
עו"ד שפירא: "עובדתית, (הבנקים - מ' ש') לא נקטו בפעולות ונציגי הבנקים אומרים שהנושא לא נבדק לאשורו".
ההחלטה בנושא תינתן בימים הקרובים.
חובות בסך 560 מיליון שקל
מהדיווח של אפריקה תעשיות מהחודש שעבר עולה, כי מלבד שני הבנקים (הפועלים ולאומי), שלהם חייבת החברה כיום קרוב ל-240 מיליון שקל, וחוב של כ-160 מיליון שקל שיש לה לכמה גופים מוסדיים - בעיקר מגדל ומיטב דש - יש לה חובות נוספים בהיקף של כ-170 מיליון שקל, כך שסך חובותיה הנוכחיים עומד על יותר מ-560 מיליון שקל.
החובות הנוספים של אפריקה תעשיות כוללים "חוב בין-חברתי" לחברה הבת פקר פלדה בסכום של 95 מיליון שקל, חוב של 54 מיליון שקל כלפי בעלת השליטה בה, אפריקה ישראל, וחובות של כ-20 מיליון שקל לכמה חברות בנות שלה שכיום אינן פעילות.
במידה והסדר החוב יאושר, צפויים לקבל מחזיקי האג"ח מזומנים ואיגרות חוב בהיקף כולל של כ-2.4 מיליארד שקל, מחברות שבבעלות בן משה. בתמורה, יקבל בן משה בעלות מלאה על אפריקה ישראל, כאשר המניות הקיימות שנמצאות בידי לבייב והציבור, יימחקו מהבורסה.