הכרעת דנקנר: רגע האמת של התרבות העסקית בישראל כולה

שופטי בית המשפט העליון יפרסמו היום (ד') את הכרעתם בערעוריהם של נוחי דנקנר ושל מנהל ההשקעות איתי שטרום על הרשעתם על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. דנקנר נידון במחוזי לשנתיים מאסר, והושת עליו קנס של 800 אלף שקל, שטרום נידון לשנת מאסר בפועל. דנקנר ושטרום ערערו על ההרשעה ועל העונש, ומנגד הפרקליטות ערערה ודרשה מצידה החמרה בענישה. 

1. מדובר באחת ההכרעות הדרמטיות הן ברמה הפרסונלית והן ברמה המשקית. האם מדובר ביום הדין או בסוף עידן הפירמידות? אם נקבל את תמונת דנקנר בפתח בית הכלא - אז כן, זהו סופו של עידן הפירמידות. אם יזוכה או ייגזר עונש "עבודות שירות" - תיפתח הדלת להליכי התאוששות, תוך החלשת חוק הריכוזיות, שבפועל ניתן לכנות "חוק דנקנר".

האם נגמר דור הטייקונים? במצב שבו דנקנר יישב בבית הסוהר, שאול אלוביץ נחשד בעבירות חמורות ועוד כמה "גבירים" של פעם נמצאים בתהליכים של ליקוק פצעים - אף אחד כבר לא באמת ירצה להיות "טייקון". עם זאת, במצב שבו סמלי ההצלחה (אמיתיים או מלאכותיים, זה לא ממש משנה) של הדור העסקי שדנקנר מייצג, ייחלצו בשן ועין בלי עונש ציבורי נראה לעין, אז תתרכך גם הסיסמה "רק לא טייקון".

"הנפקת החברים" - עוד מונח שהתבסס בפרשה. האם התופעה הזו תיעלם? כנראה שלא, אפילו אם העליון יחמיר את העונש של דנקנר, כפי שהפרקליטות ביקשה. פנייה ל"חברים" שיקנו מניות, בליווי הבטחות מיוחדות היא שיטה - והיא תימשך, אבל הרבה יותר בשקט. בלי טלפונים מחשש להאזנות. בלי ניירת, עם צמצום תנועות מחשב ובלי אנשי ביניים שעלולים פעם להתגלות כ"עד מדינה".

 הערעורים מגיעים להכרעה

2. דנקנר כבר עשה את שלו. לטוב - כאשר רכש ב-2003 את אי.די.בי בתקופה של כלכלה קשה ושוק הון בקריסה. אבל גם לרע - כאשר גרם איכשהו לדירקטורים בקרן פנסיה גדולה - "מבטחים הוותיקה", לשים אצלו כספי גמלאים; כאשר חיבב במיוחד עסקאות בעלי עניין; כאשר פעל לרכישות שנבעו מאגו מנופח מדי, כמו "מעריב", קרקע בלאס וגאס ואפילו מניות קרדיט סוויס.

3. פרופ' שמואל האוזר היה יו"ר רשות ניירות ערך מ-2011 עד אמצע ינואר 2018. חקירת דנקנר, שנפתחה כשהוא היה עדיין בשיא מעמדו הציבורי, נחשבת לאחד משיאי הקדנציה של האוזר. יש לזכור שדנקנר עמד בראש פירמידת ענק, שחלשה על פלח גדול ומכריע בשוק והיה בעל השפעה גדולה בבנקים, בממשלה, בכנסת והיכן שרק רצה. זיכוי מחר או הקלה משמעותית בעונש, תחליש גם את יכולת החקירה וההכרעה של הרשות.

 תיק דנקנר: ציר הזמן

4. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, הוא "ה-שופט ה-כלכלי" של המדינה. כבוב נודע כמי שלא מתכופף מול שועי הארץ ועורכי דינם בעלי השמות התקשורתיים המפוצצים. כבוב הוא זה שנטה להגביר את הענישה בעבירות כלכליות ובתביעות ייצוגיות, נגזרות וממשל תאגידי. הוא זה שפתח עידן של החלטות שחיזקו תביעות אזרחיות.

"גרסת הנאשם היא כה מופרכת", קבע ב-4.7.16 כשהרשיע את הנאשם דנקנר, "אין בה היגיון כלכלי. נתוני המסחר מוכיחים השפעה בפועל. לא רק מניע כלכלי עמד במרכז". עוד כתב אז: "לא נותר ספק סביר מהראיות. כל כוונתם של הנאשמים היתה להשפיע במרמה על שער המניה...".

כמה חודשים מאוחר יותר, כשהקריא את גזר הדין, אמר: "לא בלב קל... נאשם לא צעיר בימים... נעדר כל עבר פלילי... שנקלע למצוקה שהובילה אותו בדרך לא חוקית...", ושלח את דנקנר לשנתיים מאסר בפועל.

מחר הוא גם יום הדין של כבוב. עניין שמתעצם נוכח העובדה שבינואר 2018 הוא היה ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון במשך כמה ימים, עד שמשך את מועמדותו כי העריך שסיכוייו להיבחר נמוכים.

5. קצב ישראלי. בפברואר 2012 יצאה הנפקת מניות אי.די.בי לדרך. בנובמבר 2012 דנקנר נקרא לחקירה. בינואר 2014 (יום אחרי איבוד השליטה באי.די.בי) זומן לשימוע. ביוני 2014 הוגש כתב אישום. ביולי 2016 דנקנר הורשע. בדצמבר 2016 הוקרא גזר דין. ב-29.8.18 הכרעה בעליון. עד עכשיו ספרנו 6 שנים. האם זה סוף הסיפור? לא בטוח. יש חגים, דיון בהרכב מורחב, מי יודע מה עוד?

6. פסק הדין של בית המשפט העליון יגיע במייל. השופטים ג'ורג' קרא, ניל הנדל ודוד מינץ הציעו, כנראה לראשונה בתיקים כל כך מתוקשרים, לא להתכנס, לא להופיע ולא להקריא, אלא לשלוח את ההחלטה במייל. הסניגורים והנאשמים קיבלו את ההצעה. לא ברור אם תובעי הפרקליטות נשאלו לגבי המהלך הזה.

"גששי-העליון" מנסים להמר: מייל זה אומר זיכוי? החמרת עונש? השארת העונש על כנו? אולי זו רק התפתחות טכנולוגית או רצון למתן במעט את החגיגות הפומביות של שמחה ושמחה-לאיד. פחות סנגורים מדושנים, פחות פרקליטים יהירים, הרבה פחות תקתוקי מצולמות.

7. עד מדינה. גם במשפט הזה יש עד מדינה. גם פה עדותו התבררה כבעייתית. עדי מדינה הפכו תחביב נוח וזמין של חוקרי משטרה ופרקליטות. האם ההכרעה מחר תתייחס במישרין לעניין גיוס עד המדינה, עדי שלג? ואם כן - האם ההתייחסות תשבור את רצף הגיוסים או שמא תעודד אותו?

 המעורבים בפרשה

8. האם ההחלטה מחר תהיה כלכלית-עניינית-כספית (מבוססת עובדות, עדויות, ממצאים, עד מדינה), או שנראה (שוב?) התייחסות אישית, מבינה - ובעיקר מכילה לאשם, שהוא אחד מבכירי המשק של פעם, שעומד בפני החלטת השופטים העליונים. קוראים לזה "היסוד הנפשי" שנמצא במהות המחשבה הפלילית, שנדרשת להתקיימותה של עבירה פלילית.

האם השופטים "יבינו" לליבו של דנקנר, בן אחת המשפחות הוותיקות והמכובדות, בנקאי, עורך דין, תעשיין, מיליארדר של פעם, שמעשיו הונעו על ידי "הקשיים" ו"המצוקה" הקשה שנכנס אליהם במטרה "להציל את פרויקט חייו" (אלה מונחים המופיעים בהחלטת השופט כבוב), שמא או יפסקו שהאחריות נמדדת גם כאשר פחות קל בחיים?

האם אופיו "הקפדן" של נוחי דנקנר, שדווקא הוא זה שהביא את השופט חאלד כבוב להחלטה שהוא אשם במודע בהתערבות פלילית בעת ההכנות ובמהלך ההנפקה, יהפוך להיות העילה של בית המשפט העליון להוריד את רף האשמה והענישה?

אם זה יקרה - זו כבר תהיה בעיה גדולה בהרבה מאשמה או אי-אשמת דנקנר.

 עיקרי פרשת הרצת המניות