נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
בימים ובשעות לפני שפורסם אתמול (ד') פסק הדין של בית המשפט העליון בערעוריהם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, גילו השניים אופטימיות זהירה. הם אומנם לקחו בחשבון שהרשעתם בהרצת מניות תיוותר על כנה, אבל לא שיערו שהעליון ילך עוד צעד אחד ויחמיר באופן משמעותי את עונשיהם. לדנקנר ושטרום לא נותר זמן רב כדי להתחיל ולעכל את מה שעומד לקרות להם: את העובדה שדנקנר יצטרך לרצות שלוש שנות מאסר, ושטרום שנתיים.
שופטי העליון הורו לדנקנר ושטרום להתייצב ב-2 באוקטובר עד השעה 9:00 בבוקר בבית המעצר ניצן לתחילת ריצוי עונשם. ואולם, דנקנר ושטרום כלל לא יתייצבו בכלא ניצן, שכן הם יעברו הליך של מיון מוקדם בפני ועדה של שירות בתי הסוהר, שפוטרת אותם מהתייצבות בניצן. הוועדה, שממוקמת ברמלה, מורכבת מרופא, עובד סוציאלי, קצין מיון וקצין מודיעין. רק אם אסיר לא עובר הליך כזה, הוא מגיע לבית המעצר ניצן. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", כבר היום (ה') קבעו דנקנר ושטרום פגישות שנועדו להכין אותם למאסר.
גורמים המעורים בהליכי המיון של שירות בתי הסוהר אומרים היום כי מרבית הסיכויים שדנקנר ושטרום ירצו את עונשיהם באחד משני בתי הכלא, חרמון שבצפון או מעשיהו שבמרכז. זאת, לאור העובדה שבתי הכלא הללו מאכלסים את מרבית העבריינים שהורשעו בעבירות צווארון לבן, והם מותאמים לאסירים מהסוג הזה, שלרוב אינם אלימים או בעייתיים.
בכלא מעשיהו קיים אגף מיוחד ששופץ לצורך אכלוסם של מורשעי משפט פרשת הולילנד, ובהם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. אגב, בחלק מהזמן שריצה אולמרט בכלא הוא ישב בתא ביחד עם דני דנקנר, בן-דודו של נוחי דנקנר, שהורשע אף הוא בשוחד במסגרת משפט פרשת הולילנד. דני דנקנר ריצה שני עונשי מאסר, ובתקופה הראשונה ישב בכלא מעשיהו. לאור האמור, מרבית הסיכויים הם שנוחי דנקנר ירצה את מאסרו באותו אגף שבו ישב דני דנקנר.
כמו כן, קיים סיכוי שנוחי דנקנר ישב באותו באותו התא שבו ישב בן-דודו, דני. אגב, נוחי מכיר היטב את האגפים הללו בחרמון ובמעשיהו, שכן הוא ביקר את דני דנקנר, אולמרט ואחרים בכלא יותר מפעם אחת ואפילו המשיך להחזיק ברישיון לעריכת דין שמקל על הביקורים לשם כך.
נזכיר כי אתמול הדהימו שופטי בית המשפט העליון כשהחליטו להשאיר את הרשעתו של נוחי דנקנר בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 על כנה, ולהחמיר את עונשו משנתיים מאסר בפועל לשלוש שנות מאסר. עונשו של שטרום הוחמר משנה לשנתיים מאסר. ההחלטה נמסרה באופן חריג במייל, ולא בבית המשפט עצמו.
שופטי העליון נתנו דגש בפסק דינם על הצורך במגמה של החמרת ענישה בגין עבירות כלכליות בכלל, ועבירות בניירות ערך בפרט. לדבריהם, "מגמה זו מבטאת אפוא את ההכרה בחומרתן הרבה של העבירות הכלכליות, במידת התחכום הגלום בביצוען והמורכבות בחשיפתן וכן את הנזק העצום שהן מסבות למשק הכלכלי בישראל ולחברה בכללותה. עבירות כלכליות שמבוצעות על-פי רוב תוך ניצול הגישה למוקדי השפעה וכוח, כמו גם ניצול לרעה של האמון שניתן באותם עבריינים כי ינהלו את כספם של אחרים, גורמות לנזקים שאינם פחותים מעבירות הרכוש המסורתיות הנעשות לעתים בכוח הזרוע".
לפי פסק הדין, לאור האמור לעיל, כאשר מדובר בפרשת תרמית בניירות ערך חריגה בחומרתה, בהיקפה ובמידת פגיעתה בערכים המוגנים, "אין מנוס מלהתערב בגזר הדין שהושת על-ידי בית המשפט המחוזי על דנקנר ושטרום".