גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחפשים מנכ"לית אישה: הטור הפותח בגיליון 50 המשפיעות

הגענו לשלב חדש באבולוציה של המנהיגות הנשית

היו זמנים שלנשים היו שלוש אפשרויות: או שהיית אחות או שהיית מורה או מזכירה. מי שמתגעגע לזמנים האלה, ממליצה לו להתרחק מהגיליון הזה.

זה מביא אותי לשיחת הטלפון שקיבלתי לא מזמן. 'אנחנו פונים אלייך', אמרו לי, 'כי אנחנו מחפשים מנכ"לית אישה, חשבנו שתוכלי לעזור עם שמות'.

בוועדת האיתור רצו בפירוש למצוא אישה שתנהל את אחת החברות הגדולות במשק. וזה היה עבורי רגע שמח כזה, רגע להשתהות עליו.

ומה יותר משמח? שזו לא הפעם הראשונה השנה, גם לא השנייה. משהו חדש מתחיל להבשיל בתאגידים הגדולים. בשנה האחרונה בולטת יוזמה ללהק מנכ"ליות נשים. לא במקרה, לא על הדרך, אלא מתוך כוונה מלאה. זה מה שקרה כשהתפנה תפקיד בראש ענקית תעשייה, גם בחברת ביטוח מצליחה וגם בתאגיד בריאות גדול.

'מה באמת חשוב לכם?', אני שואלת.

'מנהיגוּת', הם אומרים לי, 'מנהיגות ואמפתיה'.

כשאחד המנכ"לים הדומיננטיים בתיאטרון פרש, המטרה המוצהרת הייתה לחפש במקומו מנכ"לית אישה. היה גם מי שלחש לי באוזן: לא רק מנכ"לית אישה הם מחפשים, הם רוצים אישה מזרחית.

אז התקדמנו במשהו. תודו.

עכשיו השאלה שעל השולחן היא כבר לא 'האם אישה', אלא האם יש מאגר מנהלות גדול מספיק, ואם כן, האם הן בכלל בעניין?

יצא לי לבדוק את זה מהצד השני עם מישהי שאני מעריכה. היא אחת המנהלות היותר מעודכנות ובכירות, ועדיין הרבה פחות ממה שיכלה להיות, אם רק הייתה נענית להצעות המפתות שהיא מקבלת. היא כבר אמרה 'לא' לרשת מזון ולאחרונה גם לחברת פיננסים. בעלי המניות הסתכלו עליה, וחשבו שזה זה, כי יש לה בדיוק מה שהם צריכים. אבל היא החליטה שלה זה פחות דחוף עכשיו. היא לא עפה על החבילה הזו, של חוסר שעות שינה וכאבי ראש קודחים, שקוראים לה קידום מטאורי.

כמה גברים היו מסרבים? כמה גברים היו מרגישים שזה גדול עליהם? בדיוק.

בשורה התחתונה, מנהלות שוות הופכות להיות מחוזרות מאוד בעידן שבו הביקוש למנכ"לים מצוינים עולה על ההיצע.

האם זה בא מהמקום של רצון להשתיק את המצפון החברתי של בעלי המניות? אני מסופקת. אולי במקרה של התיאטרון, אבל בשאר המקרים, אף אחד לא עושה טובה.

אלה אנשים שצריכים להביא סחורה. ולסחורה הזו יש רק משמעות אחת: ביצועים מעולים. הצלחות רציפות של נשים שהיו חלוצות בתחומן הן הגנרטור שמושך עוד ועוד נשים למעלה. הן ההוכחה שזה עובד.

'למה, בעצם, חשוב לך שזו תהיה אישה?', שאלתי תעשיין, מייסד של חברת ענק, שפנה אליי כשחיפש מנכ"לית.

'יש איזשהו טרנד', הוא הודה, 'זה כמו בכדורגל, תמיד לאנדרדוג יש פוטנציאל הצלחה גדול יותר בגלל המוטיבציה לעלות בסולם החברתי. למי שנמצא בעמדת נחיתות יש מוטיבציית יתר. ונשים בעמדות ניהול הן אנדרדוג. כשאני מסתכל על כל התמונה, הוא אומר לי, יש מעט נשים למעלה. אבל מי שמגיעה היא סופר-וומן. אני פחות מאמין בכישורים אינטלקטואליים ויותר בכישורי מוטיבציה. לנשים יש נטייה לקדם אנשים אחרים, להקיף את עצמן באנשים מוצלחים. אצל גברים זה קיים פחות', הוא מתעקש.

מבחינתו, הכיוון ברור. נשים מביאות איתן יותר שיתופיות, הניהול שלהן פחות היררכי.

'אני בא ממשפחה פטריארכלית, ככה גדלתי', הוא מספר לי. "אבל גיליתי בשנים האחרונות שיש המון ערך לשיתופי פעולה, זה יותר חשוב מדברים אחרים. לשתף ולמשוך אנשים טובים, זו תכונה מאוד ייחודית לנשים".

אז התרבות החדשה היא יותר נשית באופייה. נשים דואגות להמשכיות, מכשירות יורשים ואז נוצרת עוד שכבת נשים בהנהלה.

לנסות להיות כמו הגבר זו טעות, אמרה בזמנה סימון דה בובואר. הגבריות היא הכלא שממנו צריך להשתחרר, אין סיבה שנשים תשאפנה להיות בו. אבל במשך תקופה ארוכה, אנחנו יודעים, כדי להיכנס למועדון הגברי, נשים אימצו קוד התנהגות גברי. עכשיו, כשארגונים מאמצים תכונות נשיות, כל זה משתנה. השחרור נמצא, לכאורה, מעבר לפינה.

אז איך נולדה פתאום ההתפעלות הזו מהכישורים הנשיים? היא מושפעת לא רק מתהליכים כלכליים וטכנולוגיים, אלא גם מתהליכים אידיאולוגיים וחברתיים. התפיסות התרבותיות מחלחלות למערכת הסינון. ככל שהגדרת התפקיד עמומה יותר, דעות קדומות יכלו לחלחל ביתר קלות. זו הסיבה שבמוסדות פיננסיים, שבהם הכול מדיד והרמטי, נשים מקצועניות הצליחו לבסס את מעמדן בראש הקבוצה יותר מאשר בענפים אחרים.

מה שנראה לנו היום כל כך טבעי, שנשים מנהלות את רוב הבנקים במדינה, את בנק ישראל ואת מפעלי התעשייה האווירית, יכול היה להיות עד לא מזמן בגדר פנטזיה בדיונית פרועה. אלא שהבדיון הזה הופך למציאות.

מהמקום הזה קל לשכוח שלאורך ההיסטוריה נחסמה בפני נשים ההזדמנות להחזיק בהגה השליטה. הן לא השפיעו על הטכנולוגיה ולא על הכלכלה, לא הקימו מדינות ולא החריבו אותן. מנשים נמנעה האפשרות להציב לעצמן פרויקטים למימוש. אז מה הגדיר את ההצלחה שלהן? הבעל והילדים. אצל רבות זה כך עד היום, אבל את השינויים במעמד האישה אי אפשר לבחון במנותק מהשינויים בעמדה של נשים בשוק העבודה.

הרבה נשים ב'רשימת המשפיעות' לכודות בקונפליקט תפקידי. הן עומדות בראש ארגוני ענק ואחראיות על אלפי עובדים, אבל אף אחד לא עושה להן הנחות בתחומים האחרים. הן צריכות להצטיין כאמהות, כבנות זוג, כמנהלות בית, וכן, גם ברמת הנראות. המחויבויות שיש להן מחוץ לעבודה גבוהות לאין ערוך משל הגבר.

וההצלחות הפנומנליות שלהן משפיעות על נשים אחרות, לפעמים בדרכים שלא חשבנו.

"תציגו בעיתון גם נשים רגילות", מבקשות מאיתנו קוראות. המשודרגות-משיגניות מכניסות אותן ללחץ, כי הן מציבות להן מראה. דווקא בגלל שהצליחו להגיע לעמדות כוח, תוך שארגנו לעצמן חבילה מפוארת של יכולות והישגים, הן הופכות להיות משא כבד על כתפי אחרות, כי הן יוצרות סטנדרטים חדשים שקשים להשגה. והנה, כך נוצר פיצול נוסף בזהות הנשית. אולי כבר הגענו לשלב הזה שבו נדרש שחרור נשי במשמעות אחרת לגמרי. 

עוד כתבות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

עבודת פרך: כך בונים את גשר המסילה הארוך בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בריאיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין נמכרה לאחרונה ● לדירה זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר אינו משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו "בוסט" בשלושת החודשים האחרונים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?