סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
היום, כשהימים העמוסים ברשתות המזון בקניות לקראת החג כבר כמעט מאחורינו, המתנות לחג כבר נרכשו, ונותרו רק עוד השלמות קטנות, זה הזמן לסכם את השנה שחלפה ולהתבונן על מה שצפוי בשנה הבאה. אמנם את רוב הסיכומים המספריים שומרים לסוף השנה הלועזית, אבל זה בכל זאת הזמן לבחון מה היה לנו ולקראת מה אנחנו הולכים.
בענף רשתות השיווק הייתה זו טובה לרשתות ולחברות המזון. שנה שבה השוק חזר לצמוח 7 שנים אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. בשבעת החודשים הראשונים של 2018 ראינו צמיחה של כ-3.5% בשוק מוצרי הצריכה. הגידול הזה התבטא גם בעלייה כמותית, גם בעלייה כספית ולראשונה מאז המחאה - גם בעליית מחירים.
הייתה זו גם שנה של היעלמות שחקנים לטובת מיזוגים ורכישות שצפויים לאפשר לשחקניות גדולות לשבור את תקרת הזכוכית שלהן מבחינת מחזור המכירות. שניים מהשחקנים הגדולים בשוק המזון - שופרסל ורמי לוי - הרחיבו את הפעילות ורכשו את הרשתות ניו-פארם (שופרסל) וקופיקס וגוד פארם (רמי לוי). מדובר בשינויים שישפיעו על האם, וגם איך, הקניות שלנו בתוך הערים ישתנו בשנה הקרובה.
ההתייקרות תורגש על כל המדפים
קודם כל, המחיר - נשלם יותר על פחות. רשתות המזון הגדולות, גם אם מאחורי הקלעים, לא מזדרזות לבלום את עליית המחירים שהודיעו עליה חברות המזון, חלקן אף מעודדות אותה כדי שגם הן יוכלו ליהנות מעוד כמה אגורות שיאפשרו להן להתמודד עם עלייה בהוצאות, כמו שכר המינימום שמטפס, ולגבות מאיתנו הצרכנים קצת יותר. המחירים שהתייקרו אולי עוד לא מורגשים, בין שהרשתות דחו אותם לאחרי החג ובין שבגלל המבצעים הרבים שנועדו לגרום לנו לקנות יותר, אבל אחרי החגים ההתייקרות הזו תורגש על כל המדפים.
גם הקנייה בתוך העיר צפויה להשתנות. הקונסולידציה שהתרחשה השנה בין שתיים מהשחקניות הגדולות בענף תורגש בשנה החדשה, בין שבזירה של סופר-פארם וניו-פארם שיידרשו להתחרות קודם כול על החוויה. שופרסל לא ידועה כשחקנית מחיר, ולכן למרות המבצעים שהיא מציעה נראה כי היא תתרכז יותר בחוויית הקנייה ובמגוון. גם סופר-פארם היא לא שחקנית של מחיר, ולכן מעניין יהיה לראות כיצד השתיים האלה יעמדו זו מול זו. רמי לוי כבר מתווה את הדרך להוזלת מחירי קנייה גם בקופיקס, והוא כידוע שחקן של מחיר, כך שמעניין לראות האם ואיך הוא ייקח את קופיקס וגוד פארם לכיוון שבו יוכלו להביא בשורה לצרכן בתוך העיר, כפי שניסה לעשות בזמנו עם הניסיון לרכוש את מגה שלא צלח.
סוגיה נוספת היא המגוון. בשנה הקרובה נראה יותר מוצרים בסופרמרקטים, כשהשוק הולך לקצוות - מחיר זול מול פרימיום. ההכנסה הפנויה שגדלה, בין היתר כתוצאה מעליית שכר המינימום ואחוזי האבטלה הנמוכים, מאפשרת לנו הצרכנים לקנות יותר בסופר. יש יותר גופים שמציעים הלוואות לצרכנים, ביניהם רק רשתות המזון, כשמנגד, יוקר הדיור לא מאפשר לקנות דירה. אז במקום דירה, נראה שאנחנו הצרכנים מוכנים להוציא את הכסף על עוד חופשה שלפחות מאפשרת קפיצה למציאות אחרת, שוקולד יוקרתי שמספק ניחוח של דיוטי פרי, או חלב מועשר שאולי מסב עושר לחברות המזון אבל לא ברור מה בדיוק הוא נותן לנו. אל המגוון הזה מצטרפת גם פנייה לקהלי נישה שמחפשים מוצרים מופחתי או נטולי גלוטן, סוכר, נתרן לקטוז או בשר.
מי תגיע מוכנה לרגע האמת
זו גם תהיה השנה שבה חברות המזון יידרשו להשלים את ההיערכות של רפורמת הסימון האדום שמסמנת מזון שיש בו מינונים גבוהים של סוכר, שומן רווי או נתרן, כפי שקבע משרד הבריאות. השבוע התפרסמו נתונים של הלמ"ס, לפיהם 48% מהישראלים בני 20 ומעלה הם בעלי משקל עודף. הרפורמה של משרד הבריאות באה להילחם בדיוק במגמה הזו, וחברות המזון כבר הפנימו את התופעה והן מחפשות חלופות בריאות יותר. ראינו זאת לאחרונה כשפפסיקו, חברה שחלק בולט מהמותגים המובילים שלה - פפסי קולה, דוריטוס ועוד שמתבססים על מוצרים עתירי סוכר או מלח, רכשה את סודה סטרים; או כשסברה - חברת המטבלים והסלטים המשותפת שלה ושל שטראוס בארה"ב - מכרה את פעילות הרטבים שלה.
גם חברות המזון שפועלות בישראל כבר הפנימו את הקו: יוניליוור מסמנת סוכר על הקורנפלקס של תלמה, תנובה ושטראוס הפחיתו סוכר בשוקו, וגם אצל החברה המרכזית שמחזיקה במותגים מוכרים כמו פיוז טי שהסוכר בו הופחת, אסם שעברה לייצר את סדרת "אסם פלוס" או קטשופ עם פחות סוכר, והרשימה עוד ארוכה. חלקן מציעות מוצרים בריאים יותר, כאלה שאנחנו גם מוכנים לשלם עליהם יותר, וחלקן מנסות להיערך באופן הדרגתי לסימון ולהרגיל את הצרכנים לטעם החדש, שמה לעשות הוא קצת פחות טעים. זו תהיה השנה שתקבע מי תשקיע את מירב המאמצים להגיע מוכנה לרגע האמת, ומי תרכז אותם בלדחות את הקץ.
ואי-אפשר לסיים בלי לומר גם מילה על הטכנולוגיה שמשפיעה באופן דרסטי על הענף - הצורך של רשתות המזון להתמודד עם המכירה באונליין שעדיין מתקשה להגיע לאיזון תפעולי, כשרק השבוע דווח כי רשת הקמעונאות הגדולה בעולם - וולמארט - עושה צעד לאחור בהקשר זה ומשנה את מערכת המסחר המקוון שלה כדי למנוע הזמנות שעלות המשלוח שלהן יקרה מדי.
סוגיה נוספת שחברות המזון וגם הרשתות מתמודדות איתה היא השילוב של סטארט-אפים ופתרונות טכנולוגיים בביזנס שלהן, בדומה למעדן יופיקס ששטראוס משקיעה בו. נראה כי אנחנו הולכים לראות יותר מזון שפותח במעבדות סטארט-אפים, כמו גם פיתוחים שישכללו את חוויית הקנייה כמו קופות עצמאיות.
ומי יודע, אולי בסיכום השנה הבאה כבר נדבר על איך אמזון נכנסה לישראל. עד אז שתהיה שנה מועשרת.