5 כלכלנים בכירים חולקים זיכרון דרמטי אחד מימי המשבר

"ההתארגנות המהירה להחלטת הריבית לא הייתה טריוויאלית"

ד"ר קרנית פלוג

רגע דרמטי במיוחד שזכור לי מהמשבר: "זכורה לי סדרת דיונים מרתוניים אל תוך הלילה להחלטה על הפחתת הריבית שלא במועד הרגיל; תהליך החלטת הריבית הוא כידוע תהליך סדור, ארוך ומקצועי מאוד, שהכנתו מורכבת מגורמים מקצועיים שונים בבנק. ההתארגנות המהירה להחלטה שלא מן המניין לא הייתה טריוויאלית מבחינתי, ועצם ההצלחה לייצר במהירות דיון ברמה מקצועית כה עמוקה ומקיפה, הותירה בי רושם חזק מאוד על המחויבות הגדולה של אנשי בנק ישראל ועל יכולת הניתוח המקצועי בזמן אמת".

 קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

מה לקחתי איתי מהמשבר: "שלושה לקחים מרכזיים, שהפכו להיות רלוונטיים יותר ויותר ככל שנוקפות השנים: האחד, הכינו את עצמכם למשבר בתקופות טובות. לצערנו, משבר יבוא מתישהו, וכנראה לא נדע מתי ומאיפה. לכן חשוב לחזק את עמידותו של המשק בכל היבט. ניתן למנות צעדים כגון צבירת הון, הגדלת רזרבות מט"ח, בדיקה שוטפת של עמידות המערכת במבחני קיצון והפחתת החוב הציבורי כצעדים הכרחיים לחיזוק העמידות. השני, אל תחככו לפעול לכשתתבהר התמונה. כשהיא תהיה בהירה מספיק, כבר יהיה מאוחר מדי. משבר הוא הזמן להסתמך על הידע, הניסיון והתרגול לקראתו משבר. השלישי, עליכם להכיר ולנתח את כל חלקי המערכת הכלכלית, ובפרט המערכת הפיננסית. זה ממש כמו להרכיב פאזל עם המון חלקים. מניסיון, החלקים המועדים לפורענות הם הפחות מפוקחים. מסיבה אנחנו דוחפים להקמת ועדה ליציבות פיננסית מאז המשבר, לצערי בלי מחויבות אמיתית של הממשלה עד כה".

"הסטודנטים היו מרותקים למסכי המניות הגדולים"

אפרים צדקה

רגע דרמטי במיוחד שזכור לי מהמשבר: "הייתי אז בביקור כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל בארה"ב ואני זוכר בכל מקום מסכים גדולים על שערי המניות שריצדו ואת הסטודנטים שהיו מרותקים להם".

מה לקחתי איתי מהמשבר: "יש הרבה השערות לגבי התשובה לשאלה למה נתנו לליהמן ברדרס ליפול ואחת מהן היא שזה היה כדי ללמד לקח. ללמד לקח זה דבר חשוב אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. נכון שלמנהלים של ליהמן ברדרס הגיע לקבל על הראש, אבל באותה הזדמנות גם נתתם לעצמכם על הראש. זה כואב להוציא כסף כדי להציל מישהו שבאמת לא מגיע לו, אבל צריך לחשוב על ההשלכות, ואת ההתחשבנות לדחות למועד מאוחר יותר. נכון שזה בחוכמה שבדיעבד, לאחר מעשה, אבל הלקח הוא אף פעם לא לתת לשיקולים אישיים ולנקמנות להכתיב את ההתנהלות. לא בכלכלה ולא בפוליטיקה".

 אפרים צדקה / צלם: תמר מצפי

"נשאלתי אם אלמד על קריסה של בנק. למחרת ליהמן קרס"

יוג'ין קנדל

רגע דרמטי במיוחד שזכור לי מהמשבר: "לימדתי באוניברסיטה במוסקבה מטעם האוניברסיטה העברית, ואחד הסטודנטים שאל אותי אם אלמד גם על ההשלכות של קריסת בנק גדול. השבתי שזה תרחיש שהסבירות שלו כל כך נמוכה שלא הכניסו אותו לתוכנית הלימודים. למחרת ליהמן ברדרס קרס".

מה לקחתי איתי מהמשבר: "אם גילינו משהו חדש במשבר - זה שתמריצים עובדים. ככל שתמריצים גדולים יותר - ההשפעה שלהם גדלה. התובנה הזו נשמעת אולי טריוויאלית, אך היא איננה כזו. פוליטיקאים למשל, אינם מאמינים בתמריצים. הם משוכנעים שאם הם יחוקקו משהו - הנורמה תיקבע בהתאם. התובנה השנייה מהמשבר היא שלוקח זמן עד שתמריצים מתחילים להשפיע. הבעיה היא שפוליטיקאים לא מבינים את זה, ולכן במקרים רבים הם מתייאשים או שהם מאשימים אחרים ב'כישלון'. לדוגמה חוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי. אני הייתי מהראשונים שהעלו את הנושא הזה לדיון, אבל החוק שעבר בסוף היה פיתרון מטופש, כי לא היו בו תמריצים נכונים. התוצאה של החוק הזה תהיה ירידה באיכות המנהלים במגזר הפיננסי, ובנזק יישאו החוסכים לפנסיה, שהתשואה על ההון שלהם תיפגע. להערכתי מיליארדים עלולים לרדת לטמיון עד שהחוק הזה יתוקן".

 פרופ` יוג`ין קנדל / צלם: איל יצהר

"המלצתי לנגיד הבריטי לפעול להצלת בנק נורת'רן רוק"

מריו בלכר

רגע דרמטי במיוחד שזכור לי מהמשבר: "בעת קריסת ליהמן ברדרס ועוד קודם לכן, בעת קריסת נורת'רן רוק הבריטי, עבדתי בבנק אוף אינגלנד כיועץ מקצועי בכיר של נגיד הבנק, מרווין קינג. אחרי שביקרתי באחד הסניפים של נורת'רן רוק המלצתי לנגיד לפעול להצלת הבנק, אך הוא סירב בנימוק שלא יהיה לכך אישור של האיחוד האירופי. כשאמרתי לו שהוא לא חייב לדווח לאיחוד האירופי ולבקש את אישורו הוא הסתכל עליי בבוז ואמר משהו כמו, 'פה זה לא דרום אמריקה. אנחנו מדינה מפותחת ואצלנו כבר קרסו בנקים וזה לא הפיל את הכלכלה'. מאז אותה שיחה קינג סרב לפגוש אותי. בשיחת הפרידה שלי ממנו הוא אמר לי: 'אתה יודע למה אני שונא אותך? כי צדקת'".

מה לקחתי איתי מהמשבר: "מה שהפתיע אותי במשבר הוא עד כמה הכלכלנים התעלמו מהסימנים המוקדמים, כמו רמות החוב הגבוהות של משקי הבית ובועות הנכסים, ובראשם מחירי הנדל"ן. מדברים הרבה על הצורך בהקמת מועצה ליציבות פיננסית, אבל במידה רבה דווקא העובדה שבאנגליה הייתה מועצה כזו (שהייתי חבר בה) לא מנעה את המשבר. למה? כי המועצה נמנעה מלדון אפילו בסיכונים בשוק מחשש שהדבר ידלוף ויהפוך להיות בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה, בעזרתם של הספקולנטים. במקום למנוע את המשבר המועצה הייתה משותקת מהפחד שהיא תהיה זו שתגרום לו. תובנה נוספת שאני לוקח מהמשבר היא שאסור להתכונן למלחמה הבאה לפי המלחמה הקודמת. המשבר הבא יפרוץ ממקור אחר, בלתי צפוי, למשל ממערכות הכסף הדיגיטלי".

 פרופ' מריו בלכר / צילום: עינת לברון

"לא להיכנס לפאניקה ולא להיכנע לאינטרסנטים"

עומר מואב

רגע דרמטי במיוחד שזכור לי מהמשבר: "לא זוכר".

מה לקחתי איתי מהמשבר: "שני לקחים מרכזיים לגבי מדיניות כלכלית:1. לא להיכנס לפאניקה ולא להיכנע לכל מיני אינטרסנטים שלוחצים על הממשלה לעשות שימוש לא אחראי בכספי ציבור. יש לשבח את שרי האוצר רוני בראון ויובל שטייניץ (הייתי יועצו של שטייניץ ב-2009) שלא נכנעו ללחצים מצד התעשיינים וההסתדרות (וגופים נוספים) לשפוך כסף ציבורי למגוון מטרות תחת הכותרת 'רשת ביטחון' וסבסוד השקעות. כפי שחשף ירום אריאב, שהיה אז מנכ"ל משרד האוצר, הלחצים היו רבים, ומאחורי הגב של משרד האוצר, ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, נכנע לדרישה מטורפת של רשת ביטחון למשקיעים, שאם היה צריך להפעיל אותה, היא הייתה מעבירה כסף של הציבור הישראלי מכיס לכיס - בעיקר מהכיס של המעמד הבינוני לכיס של העשירון העליון, ומסכנת את היציבות של הכלכלה הישראלית. הייתה שם דרישה לסבסד השקעות פרטיות בכסף ציבורי בהיקף נרחב, דרישה של מי שהיה אז (וגם היום) נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. דווקא הגישה של מדיניות שמרנית - לא לשפוך יותר כסף ציבורי בגלל חשש למיתון - הוכיחה את עצמה".

 עומר מואב / צילום: איל יצהר