גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

והרי התחזית: בעוד 15 שנים נראה שיטה מוניטרית חדשה

למה העתיד של הכלכלה האמריקאית נראה קודר אם עכשיו הכול צומח ופורח, איך זה שהבנקים המרכזיים לא מבינים את זה, מתי התחזית הקודרת תהפוך למציאות, ומה יצמח מההריסות ● הקוראים שוב שאלו, ואלה תשובותיי

בניין הפדרל ריזרב / צילום:רויטרס, Chris Wattie
בניין הפדרל ריזרב / צילום:רויטרס, Chris Wattie

צומת הדרכים שעליו ניצב היום הבנק המרכזי האמריקאי והר החובות העולמיים, שעליהם כתבתי בשני מאמריי האחרונים, זימנו לי הערות ושאלות רבות. כמה מהן לפניכם.

שאלה: מדוע אתה חוזה כזה עתיד קודר בשעה שהכלכלה האמריקאית רק מתחזקת וראשי הפדרל ריזרב צופים אך טובות, ונראה שהם מבינים היטב מה הם עושים?

תשובה: הלוואי שהיו אלה רעיונותיי שלי. הכלכלן לודוויג פון מיזס (1883-1953), יהודי חכם מאוסטריה ואחת הדמויות הבולטות באסכולה הכלכלית האוסטרית, היטב לבטא את המציאות שבפניה אנחנו עומדים היום, את הצומת שבו עומד העולם. פון מיזס אמר: "אין דרך למנוע את התמוטטות הבום שנוצר על ידי בועת אשראי. האלטרנטיבה היחידה היא אם המשבר יבוא במוקדם, כתוצאה מנטישה מרצון של תהליך הגדלת האשראי, או במאוחר, כתוצאה מהתמוטטות טוטאלית של המטבע (והשיטה)".

במאמרי מלפני שבועיים ניסיתי להדגים כי זוהי בדיוק הדילמה של הבנק המרכזי האמריקאי היום. המדיניות המוצהרת של הפד היום היא לזנוח מרצון את הרחבת האשראי, הן על ידי העלאת הריבית והן על ידי הצמצום הכמותי (אי רכישת איגרות חוב במקום אלו המגיעות לפדיון). מדיניות זו, אם הפד אכן יוציאה אל הפועל, תביא להתפוצצות בועת האשראי שניפחו הבנקים המרכזיים והמסחריים מאז 2009, כנראה בתוך השנה הקרובה או בזו שאחריה. אך אם הפד יקבל רגליים קרות במהלך הוצאת המדיניות הזו אל הפועל, ויש כמה אינדיקציות שכך עלול לקרות, התסריט עלול להשתנות.

הרחבה כמותית (הדפסת כסף) וריבית נמוכה, או צמצום כמותי ונורמליזציה של הריבית הם אופציות בינריות. הפד אינו יכול להפעיל אלא אחת מהן בזמן נתון.

ואחרי כל זה, בסופו של דבר לעניות דעתי השאלה אינה אם הפד יקבל רגליים קרות אלא מתי - לפני נפילת השווקים או אחריה.

בטווח הקצר הייתי מהמר שהפד ימשיך את משחק הנורמליזציה פשוט משום שאינו יכול להודות שגרם למשק להיות מכור לריבית אפס וכי המדיניות הריאלית היחידה שיש באמתחתו היא המשך גידול בועת האשראי. אולם בשלב מסוים, כאשר השווקים יגיבו בירידות חדות ובמיתון נרחב כתוצאה מהעלאת הריבית, שכן המשק באמת מכור לריבית אפס, הפד יגיב בפאניקה. או-אז הוא יוריד את הריבית לשלילית ויציף את השווקים בכסף מודפס בדרכים מפתיעות אפילו יותר ממה שראינו בעשור האחרון.

אינדיקציות לכך ניתן היה לקבל בכנס על עניינים מוניטריים של שלוחת הפדרל ריזרב של בוסטון לפני שבוע. הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, אוליבייה בלנשר, הסביר לבאי הכנס: לפד יש ריבית נמוכה מדי אם הוא ירצה לקצץ אותה ב-5%-6%, כפי שנעשה במיתונים בעבר כדי לעצור את המיתון הבא, ולכן: "אם נצטרך, נוכל בקלות להכפיל את המאזן של הפד (כלומר להדפיס עוד 4 טריליון דולר)..."

אבל בלנשר המשיך והמליץ: "המדיניות הטובה ביותר תהיה שהפד יקנה נכסים כמו מניות. זה יעבוד יותר טוב מאשר לרכוש איגרות חוב" (של הממשלה ומהבנקים, כמו שנעשה בהרחבה הכמותית הקודמת).. אם יתפתח משבר רציני, מימון הגירעון הממשלתי באמצעים מוניטריים (כלומר הדפסת כל כספי הגירעון) יהיה משהו שיעבוד.. יש לנו הרושם שזה בסדר שהפד יקנה נכסים פיננסיים אבל לא מוצרים (סחורות), אבל אלו מגבלות שאנחנו הטלנו על עצמנו (ותו לא)". בקיצור, הדפסת כסף לכל מטרה, ממימון גירעונות הממשלה ועד קניית מניות בבורסה.

בראיון למרקטווץ' הביע נשיא הפד של בוסטון, אריק רוזנגרן, הסתייגות משונה מהדברים: "אני לא בטוח שתהיה תמיכה פוליטית לצעדים מוניטריים יוצאי דופן כמו שהציע בלנשר", אבל הוסיף: "אני אתמוך בכל לב בחידוש תוכנית ההרחבה הכמותית אם המיתון יאלץ אותנו לקצץ את הריבית לאפס".

4.2 טריליון דולר

השפעת האיפלציה

כוח הקניה של האמריקאים ירד

שאלה: אבל ההרחבה הכמותית והריבית האפסית הצילו את המשק ומנעו קריסה כלכלית, ועכשיו הכול צומח ופורח, משוק המניות ועד רמת התעסוקה.

תשובה: עושר נוצר ומשק צומח רק בדרך אחת: כאשר מייצרים יותר מוצרים ושירותים ביתר יעילות ובפחות עלות. כאשר זה קורה, המחירים יורדים ורמת החיים עולה. הדפסת כסף לא מייצרת עושר, ואם היא נעשית בדרך של חוב (כפי שרוב ההדפסה היום נעשית), היא גם מייצרת עול נוסף של החזר ריבית.

אם הדפסת כסף אינסופית הייתה מייצרת עושר ושפע, האימפריה הרומית הייתה עדיין שולטת באנגליה, הכלכלה הסינית של המאה ה-15 לא הייתה קורסת, ג'ון לו היה נחקק בדפי ההיסטוריה כיקיר צרפת ולא כמי שגרם לקריסתה הכלכלית ב-1720, ונצואלה וזימבבואה היו היום המדינות העשירות ביותר בעולם, ואפילו ארה"ב בעשר השנים האחרונות הייתה מציגה צמיחה של פי שלושה משהציגה והשווה לפחות לגידול בחוב ולא לכ-29% ממנו.

להדפסה של כסף יש הרבה תופעות לוואי שליליות, וזו האחרונה מאז 2009 הייתה רעה במיוחד שכן היא גרמה לאינפלציה במחירי הנכסים והמניות שמהם נהנים באופן לא פרופורציונלי אנשי האחוזון העליון, וכך היא גם תרמה לחוסר יציבות חברתית המתפשטת והולכת בעולם המערבי.

בטווח הקצר ההדפסה אומנם מייצרת פעילות כלכלית, שכן היא מטעה את השחקנים במשק לחשוב שיש להם (ולמשק) יותר אמצעים ממה שיש להם בפועל. התחושה שיש אמצעים והזמינות של הכסף המודפס יוצרים גאות בטווח הקצר, אבל בסופו של דבר הגאות הזאת שואבת את קיומה מהמשך ייצור הכסף, וכשזה נעצר מגיעה הקריסה.

צריך גם לזכור: ייצור כסף אינו מתת חינם, הוא מדלל את ערך כל הכספים הקיימים במשק ואת אלו של העובדים - שהכנסתם קבועה בערכי הכסף קודם לייצורו החדש. בפועל, ייצור הכסף מעביר כוח קנייה מההמונים שכספם נשחק, למעטים האוחזים בנכסים שערכם עולה בגין ייצור הכסף.

ומדוע אין שומעים על כך ב"תקשורת"? כי המרוויחים, האליטות, שולטים על הנרטיב (כמו הצהרות הפד והנשיא), ואלו המשלמים את המחיר של הדפסת הכסף, ההמונים, לא מבינים מהו התהליך האיטי שמכרסם ברווחתם ומכה בהם. הם כמובן גם לא מאורגנים ואין להם קול של ממש בסדר היום הציבורי.

שאלה: אז איפה האינפלציה? חלפו עשר שנים של הדפסה מסיבית ואינפלציה - אין?

תשובה: השאלה הנכונה היא מה קרה לכוח הקנייה של האדם הממוצע? מה קרה לכוח הקנייה של המשפחה החציונית? ברור כי בעשר ובעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה מתמשכת בכוח הקנייה של 80% מהאוכלוסייה בארה"ב. האמריקאים עובדים (אלו שאינם נמנים עם 35% שמחוץ למעגל העבודה בכלל) יותר שעות (כמשפחה),יכולים להרשות לעצמם הרבה פחות, ושקועים בחובות עד האוזניים.

שימו לב רק לשלושת הנושאים הגדולים הבאים - בריאות, שכר לימוד (אניברסיטאות וגנים) ודיור. הם גדלו הרבה מעבר למספרים הרשמיים של 35% אינפלציה מאז תחילת המאה. אבל לא לעולם חוסן, ובסופו של דבר השחיקה הזו לא תופיע רק בחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של ההמונים אלא גם במדידות הרשמיות של מה שמכונה מדד המחירים.

שאלה: אבל מה עם הבנקאים המרכזיים? הם לא מבינים את כל זה?

תשובה: הבנקאים המרכזיים, שמציעים כפתרונות שהבנק המרכזי יתחיל להדפיס כסף ללא הכרה על מנת לקנות איתו מניות, או שהפד יכפיל וישלש את המאזן שלו, קרי יקנה אג"ח בעוד טריליונים, או שהבנק המרכזי יממן באמצעים מוניטריים את כל הגירעון הממשלתי, פועלים בצורה מסוכנת.

לוקח זמן להרוס כלכלה וחברה כמו אמריקה. אחרי הכול, 200 שנים של עבודה קשה, יזמות, כלכלה חופשית ורעיונות מהפכניים לזמנם הושקעו בבנייתה. אבל בסוף הייצור המסיבי והמתמשך של הכסף יצליח לעשות את זה. ומאחר שכל הבנקים המרכזיים הגדולים נמצאים באותה סירה, המשך הפעלת האמצעים האלו והגברתם יביאו למשבר עולמי שכמוהו לא היה בהיסטוריה. גם הרומאים לא חשבו שייצור הכסף שלהם יגמור אותם. גם מהם וגם מהניסיון הסיני ניתן ללמוד כי אחד ועוד אחד שווה שניים גם אם זה לוקח קצת זמן. עצוב לחשוב שאלו האנשים שהציבור, שאין לו הזמן או הידע לעסוק בנושא, סומך עליהם שיפעלו לטובתו.

שאלה: איך לדעתך יתפתח תרחיש כזה?

תשובה: זו השאלה הקשה מכול. תהליכים לוקחים זמן, ועיתוי הוא אולי הדבר הקשה ביותר לחיזוי אך גם החשוב ביותר בכל התהליך הזה. מומחים חוזים שהשמש תדעך בעוד כמה מיליוני שנים, אז מה? ברור שלאיש היום זה לא חשוב. כך גם לגבי משבר מוניטרי שיתרחש בעוד מאתיים שנה.

למרות זאת אסתכן ואנחש: לדעתי, הפד ימשיך בהצגת "עסקים כרגיל" וינסה להראות שהוא יכול להכניס את השד חזרה לבקבוק. לכן בגדול הוא יעלה את הריבית וימשיך במדיניות הצמצום. פעילות זאת תביא להצגה חוזרת של אירועי 2000 ו-2008, אם כי הם אינם חייבים להיראות בדיוק אותו דבר. גם אירוע פוליטי שינבע בעקיפין ממדיניות הפד יכול להיות הניצוץ.

להערכתי עד סוף 2019, לכל המאוחר 2020, נחזה בשלב הראשון של התהליך, המיתון שבא אחרי בועת האשראי. לאחר מכן הלחצים יגברו, וכמי שנאמנים למדיניותם מאז 1987 הפד וכן הממשלה יתחילו בתהליך של הדפסת כספים בלתי מרוסנת. הדבר ינפח בועה חדשה שתסתיים בהרס המטבע והשיטה המוניטרית. זה יקרה, להערכתי, באזור 2025-2030.

לדעתי, בתוך 15 שנים מהיום נראה שיטה מוניטרית שונה לגמרי, ואם היא לא תהיה דומה לקומוניזם, היא תהיה מבוססת על טכנולוגיות חדשות ועל תפיסות חדשות לגמרי, הן כלכליות והן חברתיות. למציאות כזו טכנולוגיית הבלוקצ'יין תוכל להיות בעלת ערך עצום, ולעניות דעתי תשחק תפקיד מרכזי בארגון עולם שכזה, אשר יהיה יותר דומה ל"זהב ממוחשב" הנשלט בידי טכנולוגיה וכוחות ההמונים - קרי השוק, מאשר לניירות המודפסים ללא גבול על ידי מספר אנשים מצומצם שאיש לא בחר בהם או הותיר להם לנכס לעצמם כוחות שכאלו.

שאלה: אתה מדבר מפוזיציה כי אתה עוסק ומושקע במטבעות קריפטוגרפיים.

תשובה: ראשית חשוב לציין כי בכל הכבוד, כל השוק הישראלי ולבטח הסקטור של קוראי "גלובס" אינם משמעותיים מספיק כדי "להזיז" את שוק הקריפטו, כך שאם זו הכוונה, זה לא רציני.

אני עוסק בעולם הקריפטו כי אני מאמין שכסף המבוסס על בלוקצ'יין יחליף בסופו של דבר את המערכת המוניטרית הנוכחית. אין לזה קשר בהכרח למחיר הביטקוין או האתריום או כל מטבע אחר, ואינני יודע מה יהיה הבלוקצ'יין המנצח, אך הואיל ואיני סבור כי המערכת המוניטרית הקיימת תוכל לשרוד עוד 15 או אולי עשרים שנה, אני רוצה להיות בסביבה כשיצמחו הקונספטים החברתיים והטכנולוגיים הבאים לעולם הפיננסים. 

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר