סאגת המיזוג: לא להמר על עתיד חברת החדשות של ערוץ 10

כדי לייצר אג'נדה בנושאים כמו פוליטיקה, כלכלה, שחיתות וחקירות נדרשים משאבים גדולים ויכולת הדהוד חזקה. זו לא שאלה של רגולציה, אלא של בחירה מוסרית. השאלה היא כמה כוח יכול להיות לחדשות 10 בפורמט כזה • פרשנות

מיזוג רשת וערוץ 10 / צילום: שאטר
מיזוג רשת וערוץ 10 / צילום: שאטר

קל לצייר את סוגיית המיזוג של ערוץ 10 ורשת כסיפור של טובים מול רעים, אנשי חופש העיתונות שנלחמים על פלורליזם מול הרגולטור האטום שמנסה להכשיל אותם - אבל האמת יותר מורכבת מכך. גם אם מועצת הרשות השנייה הייתה בוחרת לאשר את המיזוג בקלות, עדיין היה מדובר באלטרנטיבה רעה ובפרס על בחירות ניהוליות שגויות.

גם מי שמקבל את הקביעה ששוק הפרסום קטן מלהכיל 3 מחזיקי רישיון, יתקשה לחלוק על כך ששום דבר מהותי לא השתנה בו בשנה האחרונה. הקלפים מונחים על השולחן בדיוק באותו האופן שבו הם הוצבו כשקשת ורשת החליטו לקחת רישיון, למרות כל ההערכות שהשוק צר מלהכיל את כולם. ההבנה הזאת לא מנעה משתי הזכייניות לשפוך תקציבים בהיקפים דמיוניים כדי למצב את עצמן כזכיין מוביל. זה היה קמפיין יקר במיוחד, והוא השתלם (לפחות ברמה התדמיתית) בעיקר לקשת. בעוד שערוץ 10 מתנהל באופן כלכלי, קשת ורשת ניהלו קרב של "תמות נפשי עם פלשתים", מתוך הבנה שמשהו ישתנה ומתוך הסבירות הגבוהה שערוץ 10 לא יחזיק מעמד. וכשזאת התמונה, קשה לצייר אותם כ"טובים".

במקביל, רשת וערוץ 10 נופפו כל העת באמירה שאם המיזוג לא יאושר, ערוץ 10 ייסגר. בשלב הזה, כשכל הקלפים נטרפו, ורב הנסתר על הגלוי, לא ברור אם בעלי המניות יכבו את השאלטר ביום פקודה, או שלבם לא ייתן להם להיות מי שחתומים על סגירת חברת חדשות, והם ישאירו אותה חיה אך מוחלשת.

נכון שכדי לייצר אג'נדה בתחומים מסוימים לא חייבים להיות גוף גדול, וההוכחה לכך הם גופים עיתונאיים עצמאיים כמו "המקום הכי חם בגיהינום" או "העין השביעית", אבל כשמדובר בנושאים שנוגעים לקהל הרחב - פוליטיקה, כלכלה, שחיתות וחקירות - נדרשים משאבים גדולים יותר ויכולת הדהוד חזקה יותר. וזו לא שאלה של רגולציה, אלא של בחירה מוסרית. לכן השאלה היא לא אם חדשות 10 יכולה לשרוד בפורמט אחר, אלא כמה כוח יכול להיות לה בפורמט כזה, ואם היום, רגע לפני בחירות ועם תרבות שלטונית קלוקלת, מישהו יכול להמר על כך. אנחנו לא היינו מהמרים.