גלי ההדף של המשבר הטורקי מגיעים למצרים: הבורסה בשפל

המשבר הכלכלי בטורקיה הגביר במצרים חששות שהכלכלה הגדולה ביותר בעולם הערבי - שנאבקת בצרות כלכליות בפני עצמן - תוכל להחזיק מעמד במשבר האמון העולמי בשווקים מתעוררים.

שוק המניות המצרי נגע בימים האחרונים ברמת שפל שנתית. המימושים נבעו בין היתר מחקירת מסחר בעזרת מידע פנימי שבו מעורבים שני בתי ההשקעות הגדולים ביותר במדינה. אבל הירידות נובעות גם מהחשש מהידבקות מטורקיה, שהמטבע שלה איבד 40% מערכו מול הדולר השנה.

קיצוצים בהוצאות ממשלה ומטבע מפוחת מאז 2016 הורידו את רמת החיים במצרים על ידי התייקרות מחירים וקיפאון בשכר. החוב הממשלתי המצרי הוא 86% מהתמ"ג, בין השיעורים הגבוהים בעולם, והממשלה מתכננת לקחת עוד הלוואות בקרוב.

"זו תהיה בעיה גדולה אם לא נוכל לגייס הון בינלאומי בהנפקות אג"ח", אמר אחמד קושוק, סגן שר האוצר המצרי, בראיון מהימים האחרונים.

הוא אמר כי מצרים נוקטת את האמצעים הנכונים כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים בינלאומיים, כולל הרפורמות הכלכליות שמכתיבה קרן המטבע הבינלאומית בתמורה לתוכנית הלוואות בסך 12 מיליארד דולר שהוסכמה ב-2016.

"תארו לכם מה היה קורה ללא תוכנית הרפורמות שלנו", אמר קושוק, שטוען כי השלכות המשבר הטורקי על מצרים היו מוגבלות בזכות התוכנית הכלכלית הממשלתית.

הוא מסר כי ממשלת מצרים עוקבת מקרוב אחרי המשבר הטורקי והמאמצים לפתור אותו. ביום ה' שעבר הנמיכה אנקרה את התחזיות הכלכליות לשנה זו, ובשבוע שעבר המרה הבנק המרכזי את פיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן והעלה את הריבית שלו ל-24% כדי לרסן את עליית המחירים.

המשקיעים חוששים שעוד ככלת מתעוררות יסבלו מאותה מחלה של טורקיה. בארגנטינה, משקיעים זרים רבים ברחו על רקע נסיקת האינפלציה שנבעה מעליית הריביות בארה"ב והתחזקות הדולר. גם המטבעות של אינדונזיה ודרום אפריקה נחלשו לאחרונה.

במצרים, הבעיות האחרונות הן המשך לסדרה של מצוקות כלכליות.

המדינה התקשתה לייצב את הכלכלה שלה עוד מימי המהפכה שהדיחה את הנשיא חוסני מובארק מכהונתו ב-2011, וההפיכה הצבאית ב-2013 שהעלתה לשלטון את הנשיא עבדול פתאח אל-סיסי, שלעבר מפקד הכוחות המזוינים.

סיסי קיבל מיליוני דולר בהלוואות מקרן המטבע ב-2016, תמורת הסכנה לנייד את הלירה המצרית ולצמצם את ההוצאה החריגה על סבסוד אנרגיה לתושבים. השינויים הללו ייצבו את הכלכלה הרחבה אך היו מאד לא פופולריים בעיני המצרים, שמשכורותיהם נשארו ללא שינוי כאשר מחירי מוצרי יסוד כמו מזון, בנזין ותרופות נסקו.

המימושים האחרונים במניות החלו ביום ראשון, יום אחר שבית משפט פלילי בקהיר הורה על מעצר שני בניו של הנשיא לשעבר מובארק, יחד עם סגן יו"ר לא פעיל של בית ההשקעות EFG-Hermes ומנהל יחידת קשרי המשקיעים בבית ההשקעות Qalaa.

המעצרים הציתו את הירידה היומית החדה ביותר בבורסת המניות בקהיר מאז ינואר 2017, בשיעור 3.6%. מאז שלשום נמחקו 4.1 מיליארד דולר של הון מהבורסה. מה אנליסטים העריכו שהירידה קשורה גם לחששות ההידבקות מטורקיה בשווקים המתעוררים. בהשוואה שבועית, הבורסה איבדה 8%.

"אני חושב שהשוק חיפש תירוץ כלשהו", אמר אנגוס בלייר, משקיע שמתגורר בקהיר ועובד בחברת האחזקות פארוס. הוא העריך שהציבור חשב שכמה מניות מצריות מנופחות. "הבעיות המקומיות שהיו לנו במצרים היו במידה מסוימת זרז למגמה של השוק".

כמה אנליסטים בקהיר טוענים שהבנק המרכזי במדינה מתערב כדי לתמוך בלירה המצרית, שנשארה יציבה מול הדולר בניגוד למטבעות אחרים בעולם המתעורר.

ההשערה הזו מעלה את החשש שהממשלה, בייחוד הבנק המרכזי, נסוגים מההתחייבות שלהם להניח ללירה להיסחר באופן חופשי - אחת הדרישות של קרן המטבע.

הבנק המרכזי המצרי טוען בתוקף שהוא חדל להתערב בשוק המט"ח בשנת 2016.

יש גם סימנים לכך שהממשלה כבר אינה מחויבת לצמצום תקציבי נוסף או צנע פיסקלי, כזה שהיא היתה מחויבת לו עד לא מכבר, אמר משקיף מערבי בקהיר.