אם יחידנית / צילום מסך מ-Huffington Post
אומרים שישראל היא סטארט-אפ ניישן. תכל'ס, צודקים. אבל לפעמים החדשנות הטכנולוגית גורמת לנו לרוץ קדימה מבלי לראות את מי משאירים מאחור. בישראל יש 120 אלף משפחות חד-הוריות, שברובן נשים עומדות בראש המשפחה. כך קורה שבין הדאגה לפרנסה, למשפחה ולקשיי היומיום, אלפי נשים חד-הוריות ויחידניות מוכשרות נאלצות להתקיים משכר נמוך לאורך שנים.
הנתון הזה בעייתי מהמון זוויות. ראשית, על פי רוב, נשים אינן משתכרות שכר זהה לגברים, גם אם הן מועסקות באותה משרה. שנית, אחוזי התעסוקה של אימהות נמוכים באופן יחסי מאלו של אבות. תוסיפו לזה את הנתון של הורה יחידני, ומה קיבלנו? בעיה. מדובר באלפי נשים שנמצאות בהגדרה של תת-תעסוקה, ואינן מצליחות לפרנס את ילדיהן בכבוד. לעתים הן אף כלואות בתוך מעגל עוני, שממנו הן לא מצליחות להיחלץ. אוכלוסיית המשפחות החד-הוריות אינה מוגדרת בצורה מספקת כקהל יעד, שצריך להשקיע בו בעולם התעסוקה. אך בפועל, מדובר במאות אלפי משפחות במדינת ישראל שיכולות וראויות לקבל קפיצת מדרגה משמעותית להשתלבות בעולם העבודה ככורח המציאות.
בימים אלו עמותת itworks בשיתוף "ידידות טורונטו" מציינים את סיומו של פיילוט ראשון לשילוב נשים חד-הוריות בשוק העבודה במשרות עם אופק קידום ושכר גבוה. בפיילוט השתתפו עשרות נשים חד-הוריות, שעברו הכשרה משמעותית, במטרה לשלב אותן בתעסוקה ההולמת את כישוריהן. כעמותה הפועלת לקידום גיוון תעסוקתי אנו פועלים עם כלל ברזל שמנחה אותנו ביחס לכל האוכלוסיות אותן אנו מלווים ללא שוני: לתת לצייד חכה ולא דגים.
כלומר, לתת להן קצבאות זה נחמד וגם מסייע להתמודד עם מצבן, אבל מה אם מימון פשוט של הכשרות עם זיקה טכנולוגית? כך הן יכולות להשתלב בהצלחה במשרות טכנולוגיות, להגדיל משמעותית את שכרן ולשפר את המצב הכלכלי של משפחתן. ההכשרות, הסדנאות והכלים התעסוקתיים להם הן זקוקות, אלו בדיוק החכות שיסייעו להן לשפר את המצב לטווח ארוך ולשלבן בעולם התעסוקה.
נציין כי בין אותן נשים חד-הוריות יש אלפי נשים מוכשרות, שבגלל עול חייהן נשכחו מהן יכולותיהן. בהכשרה מקצועית אנחנו מזכירים למשתתפות את הכישורים הקיימים בהן ומציידים אותן בכלים חדשים המתאימים לעולם העבודה הנוכחי. הכשרה מתאימה, סדנאות ריענון והמון עבודה על אמונה ביכולות שלהן מאפשרת בסופו של דבר השתלבות במקצועות מכובדים ונדרשים בשוק העבודה, ללא קשר ולמרות שהן עומדות בראש משפחה חד-הורית.
כולנו מרוויחים מכך. כשאימהות יחידניות משתכרות היטב, הן לא זקוקות לתמיכה של המדינה, הן מפרנסות את עצמן ואת ילדיהן בכבוד, והן גם תורמות בצורה ניכרת לשוק העבודה, הזקוק לכל זוג ידיים ומוח חריף.
כולנו רוצים שהשנה החדשה תאיר לנו פנים, ובעיקר ש"נהיה לראש ולא לזנב". המשפט הזה מקבל משמעות אחרת כשאנו עומדים בראש משפחה, במצב כזה "הראש" וה"זנב" הופכים לקריטיים - בייחוד כשיש לנו ילדים שתלויים בנו. לכל אדם העומד בראש משפחה חשוב לפרנס את משפחתו בכבוד, להוות דוגמה לילדיו ואם הוא גם מצליח להשתלב בעבודה ההולמת את כישוריו בתוך כל אלו, אז בכלל תמונת המצב אידיאלית. אך מה קורה כשאף אחד מאלו לא מושגים? האחריות שלנו כחברה היא לאפשר לנשים אלו לפרנס את משפחותיהן בכבוד וגם למצות את הכישורים שלהן בשוק העבודה. מעל לכל- החברה שלנו, ציבורית ועסקי כאחד, צריכה לאפשר להן להיות לראש ולא לזנב - במשפחתן, בחייהן וגם בעבודתן.
■ הכותבת היא מנכ"לית עמותת itworks, לשילוב אוכלוסיות מגוונות בסקטור ההייטק.