נוסעים בשדה תעופה לאחר ביטול טיסה / צילום: רויטרס
בעקבות רצף של אירועים בין נוסעים לחברות התעופה שחוללו לאחרונה סערה בעולם התעופה, מינהל התעופה האמריקאי יפרסם בקרוב שורה של חוקים חדשים ומשמעותיים לטובת הנוסעים בארה"ב. הסעיף שעורר את מרבית תשומת-הלב מתייחס לקביעת רווחים מינימליים בין מושבי המטוס, לאור המגמה של כלל חברות התעופה לצמצם אותם בנימוקים של התייעלות, כאשר בפועל הן מנסות להוסיף עוד ועוד מושבים כדי למקסם את הרווחים.
בנוסף אוסרים החוקים להוריד נוסעים מטיסה בטענה ל"רישום יתר", זאת בעקבות הסערה שחוללה יונייטד איירליינס בחודש אפריל בשנה שעברה, לאחר שפינתה בכוח נוסע מהטיסה בעקבות אובר בוקינג. דרמה אחרת, שגם היא קשורה ליונייטד, הובילה לחוק שאוסר הטסה של כלבים בתאי האחסון שמעל למושבים. זאת, לאחר שהכלב קוקיטו, בולדוג צרפתי בן 10 חודשים, מת אחרי שאוחסן בתאים על-ידי דיילת שסירבה לאפשר להניח את הכלוב שלו מתחת לרגלי הנוסעים. חקיקה נוספת תימנע עישון של סיגריות אלקטרוניות במטוס, לצד איסור על הנוסעים לקיים שיחות מהטלפון הנייד בזמן הטיסה.
החוקים החדשים מתייחסים לטיסות הפועלות בשטחי ארה"ב, ממנה ואליה, המבוצעות על-ידי חברות תעופה אמריקאיות.
פוטרות את עצמן מפיצויים
אחד הסעיפים שכדאי לשים עליהם דגש, בתקווה שגם במשרד התחבורה הישראלי וברשויות התעופה המקומיות יאמצו אותו, מתייחס לנושא של עיכוב או ביטול טיסה. התערבות רשויות התעופה בנושא מלמדת על כך שחברות התעופה בארה"ב, בדומה לחברות בעולם, מתרצות עיכובים או ביטולים של טיסות בתנאי מזג-האוויר ובכך פוטרות את עצמן מהצורך לפצות נוסעים. לפי התקנות החדשות, רשויות התעופה האמריקאיות (FAA) יוכלו לקבוע האם ביטול או עיכוב בטיסה יכול להיות מנומק על-ידי חברות התעופה ככזה שהתרחש מכורח של "כוח עליון", בדגש על תנאי מזג-אוויר קיצוניים שאילצו את החברה לבטל את הטיסה.
החוק בארה"ב אמנם יפקח על הנימוק שתספקנה חברות התעופה האמריקאיות לנוסעים, אולם הוא מגדיר פיצוי רק במקרים שבהם נוסעים "נזרקו" מטיסה שהייתה באובר בוקינג, שיכול להגיע ל-1,350 דולר, בהתאם למרחק הטיסה. מנגד, חברות התעופה האמריקאיות אינן מחויבות לפי חוק לפצות נוסעים במקרים של עיכובים בטיסות, אך חלה עליהן חובת רגולציה במדינות אחרות לפי חוקי הפיצוי שלהן.
כך, אם חברת תעופה אמריקאית המריאה באיחור של 3 שעות או יותר מנמל התעופה ברומא לניו-יורק למשל, היא מחויבת לפצות את הנוסעים לפי הדירקטיבה האירופית. באשר לפיצוי במקרים של ביטול טיסה, חברת התעופה עשויה להיות מחויבת להשיב לנוסעים את כספם, ומכאן הדגש על מתן גושפנקא לנימוק שהיא מספקת במקרים כאלה.
מה קובע החוק בישראל?
חוק טיבי שנחקק ב-2012 קבע פיצוי סלחני למדי רק במקרה שבו טיסה עוכבה בטווח של 8 שעות ויותר, זאת לעומת החוק באירופה שמחייב לפצות את הנוסעים החל מעיכוב של 3 שעות. המשותף לחוק בישראל ובאירופה הוא מנגנון הפיצוי הכספי שנבנה לפי 3 מדרגות, בהתאם למרחק הטיסה שבוטלה או עוכבה: החוק הישראלי מגדיר פיצוי שנע מ-1,300 שקל (לטיסה במרחק של עד 2,000 ק"מ), עובר ב-2,060 שקל (לטיסה במרחק שבין 2,000 ל-4,500 ק"מ) ומגיע ל-3,100 שקל לטיסה שבמרחק 4,500 ויותר. באירופה הפיצוי לנוסע נע מ-250 אירו לטיסה במרחק של עד 1,500 ק"מ; פיצוי של 400 אירו לטיסות במרחק של 1,500 עד 3,500 ק"מ; ו-600 אירו לטיסות במרחק של 3,500 ק"מ ויותר.
בארה"ב, לעומת זאת, הנוסעים זכאים לטיסה חלופית או להחזר מלא (גם על כרטיס non-refundable) במקרים של ביטול טיסה. בחלק מהמקרים במקום החזר יינתן שובר למימוש עתידי. עם זאת, החוק אינו מחייב לספק לנוסעים מלון או הסעות.
בישראל, רק לאחרונה, נציין, דחתה הקואליציה את הצעת החוק שהניח חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), שביקש להשוות את החוק בארץ בנוגע לפיצוי על עיכוב בטיסה לזה שבאירופה. 48 חברי כנסת הצביעו נגד, 31 תמכו, ללא נמנעים. "בכל העולם צועדים קדימה לקראת הצרכן, ורק בישראל הולכים לאחור", אמר לוי, שהוסיף כי "לצערי, הממשלה דואגת לחברות ולא לנוסעים".
איפה הרגולטור?
אז האם נימוק בנוסח של "נסיבות מבצעיות" שהשתמשה בו אל על בעיכובי הטיסות שהיא חוותה ביוני האחרון פוטר אותה ממתן פיצוי ללקוח? כאן נכנס תפקידו של משרד התחבורה, הגוף המפקח על חברות התעופה. כמו מינהל התעופה האמריקאי, גם משרד התחבורה יכול להתערב לטובת הנוסע או לטובת חברת התעופה ולקבוע האם נסיבות מבצעיות או אחרות הן נימוק שיכול לפטור מפיצוי. מתן אישור רשמי כזה יכול גם לייתר את הצורך בתביעה משפטית ובטרטור מיותר - הן לצרכן והן לחברת התעופה.
הממשלה יכולה בהחלט לשקול התערבות דומה לזו שתחול בקרוב בארה"ב שקובעת על חברת התעופה לנמק את העיכוב לטיסה. היה והיא לא תוכל לעשות זאת - תתכבד נא החברה ותפצה את הנוסע לפי החוק, סלחן ככל שיהיה.