גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפתח משפט שרה נתניהו; הפרקליטות: אם בתיק כזה אין הצדקה להרכב של 3 שופטים, אז באיזה תיק יש?

אשת רה"מ התיישבה היום לראשונה על ספסל הנאשמים בכובעה החדש כנאשמת בתרמית בהיקף כ-360 אלף שקל ● עורך דינה: "מנסים להעצים תיק פשוט מאוד של פתיתים וחמגשיות" ● השופט אביטל חן: "הצעתי לצדדים לקיים דיון בלשכתי על-מנת לבחון אפשרות לצמצום המחלוקת או אף לסיום ללא הוכחות"

שרה נתניהו באולם בית המשפט / צילום: אלה לוי-וינריב
שרה נתניהו באולם בית המשפט / צילום: אלה לוי-וינריב

האם "פרשת המעונות", שבמסגרתה מואשמת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בעבירות על טוהר המידות ותרמית נגד המדינה, תסתיים ללא דיוני הוכחות? הבוקר (א'), בתום הדיון הראשון בתיק הפלילי שהוגש נגד שרה נתניהו, ציין נשיא בית משפט השלום, השופט אביטל חן, כי יקיים פגישה עם עורכי הדין של הצדדים בלשכתו וינסה לגשר ביניהם ולייתר את המשפט.

השופט חן ציין כי הוא יקיים פגישה עם עורכי הדין ללא הנאשמים, על-מנת לנסות לצמצם את המחלוקות או לסיים את התיק ללא הוכחות. "הצעתי לצדדים לקיים דיון בלשכתי על-מנת לבחון אפשרות לצמצום המחלוקת או אף לסיום ללא הוכחות. הצדדים נעתרו לבקשה, ובהתאם לכך הישיבה הקרובה תוקדש לנושא זה", ציין השופט.

עוד נקבע בתום הדיון כי יתקיים בהמשך דיון בטענות המקדמיות של עורכי הדין, בטרם מתן תשובתם של הנאשמים לכתב האישום, וכי החלטה בעניין הרכב השופטים שידונו בתיק - האם יהיה הרכב של 3 שופטים או דן יחיד - תישלח לצדדים בהמשך.

פרשנות: מה הסיכויים של שרה נתניהו לצאת בשלום מהאישומים? | חן מענית

באולם נכח גם עו"ד ירון קוסטליץ, שהצטרף לצוות ההגנה של שרה נתניהו לצד עו"ד יוסי כהן. מעורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד נמסר היום: "בניגוד לפרסומים, ההחלטה שלא לייצג את הגברת נתניהו התקבלה משיקולים מקצועיים ומתוך הבנה שבשלב זה נכון יהיה להפריד את הייצוג של ראש הממשלה והגברת נתניהו". 

עו"ד יהושע רזניק, המייצג את עזרא סיידוף, אמר: "קיבלנו חומר מחברינו, אבל לא קיבלנו רשימת חומרי חקירה. יעבירו לנו את הרשימה, נשווה למה שקיבלנו, ואם נראה שחסר, אז נבקש. כרגע אני יוצא מהנחה שהעבירו לנו את החומר, אבל אני לא יכול להיות בטוח בלי הרשימה". 

הפרקליטה, עו"ד ג'ני אבני, השיבה כי כל החומר שהם סברו שרלוונטי להעביר הועבר, וכי בימים האחרונים הגיעו לידי הפרקליטות תמלילים נוספים, והם יועברו בהקדם להגנה. 

עו"ד יוסי כהן השיב על כך כי "המדינה מעלימה מאיתנו חומרים שלא נוחים לה. את הסכם עד המדינה היו צריכים להעביר באופן אוטומטי? הם עונים שישקלו. איך זה יכול להיות?". 

הפרקליטות מבקשת 3 שופטים; הסנגורים מתנגדים

באשר לשאלת ההרכב שידון בתיק ובקשת הפרקליטות להרכב של 3 שופטים, הגישו הסנגורים בתיק התנגדות לבקשה. עו"ד יוסי כהן טען כי זו אסטרטגיה להעצמת תיק קטן. "מנסים להעצים תיק פשוט מאוד של פתיתים וחמגשיות ולעשות אותו לדרמה לתיק מסובך ומורכב, ולא כך הדבר. זה תיק פשוט מאוד. לא היה צריך להיות מוגש כתב אישום, והוא לא היה צריך להתברר, ואולי הוא לא יתברר. הדהים אותי משהו שפרקליט המדינה אמר, שלא רצח של נערה בת 17 הוא שמדיר שינה מעיניו, ולא שיש לנו שר מרגל או סכינאי, אלא הוא אמר שתיק המעונות מדיר שיניה מעיניו. המסקנה המתבקשת היא שהתיק הזה הכי חשוב לפרקליט המדינה, ואז התיק הזה הכי חשוב לפרקליטות מחוז ירושלים, רחמנא ניצלן. אם נגיע להוכחות, אני חושב שאדוני ייתן כמה הערות לפרקליטות איך בכלל הגישו בכלל תיק כזה". 

גם סנגורו של סיידוף, עו"ד רזניק, התנגד לבקשה ואמר שהעובדה שלנאשמת יש מעמד ציבורי אינה מספיקה כדי להרחיב את הרכב השופטים. "בגלל זה מר סיידוף צריך להתייצב בפני 3 שופטים? למה חבריי בפרקליטות מבקשים הרכב? מה, הם לא סומכים על שופט אחד? השופט דוד רוזן דן את ראש הממשלה לשעבר (אהוד אולמרט) ועוד נאשמים במשפט הרבה יותר עוצמתי מבחינת האישומים בו, והסתפקו בשופט אחד".

עוד העלה עו"ד רזניק טענות כלפי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על כך שלא הסכים להיפגש עמו, כפי שנפגש עם עורכי דינה של שרה נתניהו לפני ההחלטה על הגשת כתב האישום. לטענתו, הוא ביקש להיפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, אך מנדלבליט סירב לפגוש בו. "חשבתי שמן הראוי שהוא יסתכל על מכלול הראיות, אבל לא, הוא לא היה מוכן. זו אבחנה בלתי נסבלת שדלתו חסומה בפני אחד הנאשמים בתיק הזה. היועץ המשפטי היה צריך לקבל אותנו ולשמוע את מה שהיה למר סיידוף לומר ומה שהיה לגברת נתניהו לומר ולראות את הכול כמכלול. אני חושב שזו לא דרך ראויה".

בהמשך חזר עו"ד רזניק לדיון שעל הפרק וטען כי התיק לא עונה לפרמטרים שמצדיקים הרכב מורחב של 3 שופטים. בתגובה לכך אמר לו עו"ד כהן בגיחוך: "אתה יודע כמה פתיתים שוקלים. הם שוקלים הרבה".

עו"ד רזניק הסביר כי התיק עומד להיות ארוך וממושך. "אנחנו נתווכח על כל חשבונית ועל כל מסמך", אמר.

השופט עצר אותו ואמר: "אתה מקדים אותי. בדיוק רציתי לשאול אם יש על מה לדבר לפני שמדברים על אורך הדיון".

מיד בתום הטיעונים השופט חן קרא לעורכי הדין כהן, רזניק ופדן אל הדוכן.

הדיון המתנהל כעת סובב לכאורה סביב שאלה טכנית - האם התיק יידון בפני הרכב של 3 שופטים או בפני שופט יחיד, נשיא בית המשפט - אך בפועל הוא נותן הצצה לטיעוני הצדדים ולאופן בו כל אחד מהם מנסה להציג את התיק. בעוד באי-כוחם של הנאשמים מבקשים "להקטין" את חשיבות התיק ולטעון כי בבקשה להרכב מנסה הפרקליטות לנפח את התיק - הפרקליטים טענו כי מדובר בתיק בעל חשיבות ציבורית ומשפטית משמעותית.

עו"ד ארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים טען כי המפתח הוא בכך שהפסיקה עמדה על כך שסמכות הנשיא לקבוע מותב אינה זכות דיונית, וההליך ההוגן אינו נגרע או נפגע כתוצאה מגודל ההרכב. בכך הוא ביקש לענות לעו"ד רזניק, שטען כי סיידוף נגרר לאחר האישומים נגד שרה נתניהו, שהיא דמות ציבורית. "הנאשמת היא רעייתו של ראש הממשלה. כתב האישום עוסק בטוהר המידות ובעבירות מרמה והפרת אימונים. הנאשמת מואשמת בכך שביצעה את האישומים בהיותה רעייתו של ראש ממשלה מכהן, בזמן שהתגוררה במעון הרשמי של ראש הממשלה, תוך ניצול מעמדה כאשת ראש הממשלה".

בשלב זה עו"ד יוסי כהן התפרץ לדבריו ואמר: "אפשר להפסיק להצהיר הצהרות ולומר משפטים לטובת התקשורת".

עו"ד פדן השיב על כך: "אני לא אומר פה שום דבר חדש. הדברים נכתבו באישום מילה במילה. בשל החשיבות הציבורית של התיק, יש הצדקה שהוא ידון בפני הרכב של 3 שופטים. ואם התיק הזה לא, השאלה שלי היא איזה תיק כן". 

לאחר מספר רגעים בהם הסתודד השופט עם עורכי הדין, הקריא הנשיא חן החלטה קצרה, במסגרתה קבע כי על הצדדים להשלים את העתקת חומרי החקירה בתוך 30 יום מהיום, וכי כל בקשה של הסנגורים לחומרים נוספים תועבר לפרקליטות ולבית המשפט. "בשלב הנוכחי חומרי החקירה הם אלה המצויים בתיק, אך בהמשך נבחן זאת שוב", קבע השופט חן.

עוד נקבע כי יתקיים בהמשך דיון בטענות המקדמיות של עורכי הדין, בטרם מתן תשובתם של הנאשמים לכתב האישום, וכי החלטה בעניין הרכב השופטים שידונו בתיק - האם יהיה הרכב או דן יחד תשלח לצדדים בהמשך.

עוד ציין השופט כי הוא יקיים פגישה עם עורכי הדין ללא הנאשמים, על-מנת לנסות לצמצם את המחלוקות או לסיים את התיק ללא הוכחות. "הצעתי לצדדים לקיים דיון בלשכתי על-מנת לבחון אפשרות לצמצום המחלוקת או אף לסיום ללא הוכחות. הצדדים נעתרו לבקשה, ובהתאם לכך הישיבה הקרובה תוקדש לנושא זה", ציין השופט.

הדיון הבא בתיק יתקיים ב-13 ביוני, ללא הנאשמים. 

פרשת החמגשיות: מאות ארוחות שף ממסעדות

מדובר בדיון הראשון המתקיים בבית המשפט סביב פרשת הזמנת הארוחות למעון ראש הממשלה, המכונה "פרשת החמגשיות", אשר במסגרתה מואשמת שרה נתניהו בהשגת מימון משרד ראש הממשלה להזמנת מאות ארוחות שף ממסעדות, בשווי כולל של כ-360 אלף שקל, תוך עקיפה מכוונת של הנהלים שאסרו להזמין ארוחות מוכנות במקביל להעסקת מבשלת במעון. כל זאת, בסיועו לכאורה של סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, ותוך הצגת מצג-שווא כלפי המשרד כאילו במעון ראש הממשלה לא מועסקת מבשלת, למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות.

ארוחות שף שהוזמנו לאירוח

כתב האישום בפרשה הוגש על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ומייחס לנתניהו ולסיידוף עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. 

סיידוף מתמודד עם מספר אישומים נוספים מלבד אישום "פרשת החמגשיות", המייחסים לו עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים וזיוף בידי עובד ציבור, בקשר להעסקת שפים לאירוחים פרטיים, וכן העסקת מלצרים במעון הרשמי של ראש הממשלה, תוך שהוא דואג לזיופם של דוחות נוכחות וחשבוניות על-מנת שמשכורותיהם יאושרו לתשלום על-ידי משרד ראש הממשלה.

עורך הדין יוסי כהן באולם בית המשפט, ממתין לשרה נתניהו / צילום: אלה לוי וינריב

בקשר לפרשת החשמלאי, מיוחסות לסיידוף עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף בידי עובד ציבור, שבוצעו על-ידו לכאורה על-מנת לעקוף את החלטת הגורמים המוסמכים במשרד ראש הממשלה, שאסרה להיקשר עם חשמלאי מסוים לביצוע תיקונים במעון הפרטי של ראש הממשלה. לפי כתב האישום, במסגרת פרשה זו היטה סיידוף את הליכי המכרז וכן פעל במרמה לאישור תשלום על סמך פירוט כוזב של תאריכים ועבודות אותן ביצע כביכול החשמלאי.

עיקרי האישומים

בכתב האישום נטען כי במסגרת מגוריה של משפחת נתניהו במעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, קבעה שרה נתניהו לעובדי המעון משימות ומטלות, ועקבה באופן צמוד אחר ביצוען. עובדי המעון נדרשו לדווח ולקבל אישור ממנה להיעדרויות מהעבודה, והיא זו שהנחתה את סיידוף ואת אבות הבית במעון באשר למצרכים ולשירותים שהיא מבקשת שיסופקו לה על-ידי המשרד. "לעתים, כאשר המצרכים והשירותים לא סופקו, או לא סופקו לשביעות-רצונה, הפצירה הנאשמת בנאשם שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר המבוקש, זאת גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על-ידי המשרד ואף במקרים בהם הנאשם הסביר לנאשמת כי אין הצדקה למימון אותו שירות או מוצר על-ידי המשרד", נטען באישום.

במקרים אלה, נכתב, "בסופו של דבר ולמרות הסבריו, מילא הנאשם אחר בקשותיה האמורות של הנאשמת וגרם לכך שהשירות או המוצר יסופקו על חשבון המשרד, שלא כדין".

כך, נטען, פעלו שרה נתניהו וסיידוף למימון על חשבון אוצר המדינה של ארוחות מוכנות ממסעדות, במקביל עם קבלת שירותיה של מבשלת במעון במשרה מלאה, אשר הוצגה בכזב כלפי המשרד כעובדת ניקיון -"כל זאת בניגוד לנהלים ולכללים שנקבעו בעניין זה ותוך קבלת מימון כפול על חשבון אוצר המדינה להוצאות ההסעדה במעון". 

"הנאשמת ניצלה את מעמדה כרעיית ראש הממשלה" 

"הנאשמת פעלה כאמור תוך ניצול מעמדה כרעיית ראש הממשלה, כלפי כלל הגורמים הרלוונטיים, ובהם הנאשם, אבות הבית ועובדי מעון נוספים. הנאשם פעל כאמור תוך ניצול תפקידו ואחריותו כעובד ציבור בכיר ותוך הפרת האמון שניתן בו", נכתב בכתב האישום.

על-פי האישום, בין החודשים 9/10-3/13 עמדה העלות של הארוחות שהוזמנו ממסעדות על כ-359,000 שקל. הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה ממסעדות שונות, ובהן "איטליה הקטנה", "קווליר", "בצלים ותאנים", "שרתון פלאזה" ("לאונרדו" - שף שלום קדוש), "מחניודה" (שף אורי נבון), "ספרה" (שף ליאור חפצדי), "המוציא", "חוג'ה", "מפגש האש", "סושי רחביה" ו"קרן" (להלן - "המסעדות").

עוד על-פי האישום, הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה בתדירות משתנה, בין פעמים בודדות בחודש לעשרות פעמים בחודש, כאשר בכל הזמנה מספר מנות. במרבית המקרים עלות כל הזמנה עמדה על מאות שקלים, ובמספר מקרים עלות ההזמנה הגיעה לאלפי שקלים.

מהאישום עולה כי על יסוד דרישותיה של שרה נתניהו להעסיק במעון שפים לבישול ארוחות באירוחים פרטיים וכדי לממן את עלותן הגבוהה של ארוחות אלה, פעל סיידוף באופן בו העלות הכוללת של ארוחות אלה חולקה למספר מנות גבוה ממספר המנות שסופקו בפועל, ולעתים תוך "פריסה" על מספר מועדים, זאת על-מנת שעלות המנה לכל סועד בארוחות אלה תותאם בכזב לתקרה הקבועה בנוהל.

באישום נוסף נטען כי שרה נתניהו דרשה להעסיק במעון מלצרים שאינם עובדי המעון להגשת ארוחות בסופי שבוע ובאירוחים פרטיים במעון. כן נטען כי היא דרשה כי שירותי המלצרות יינתנו על-ידי מלצרים מסוימים, אשר סברה כי הם ברמה גבוהה. על-פי האישום, על-מנת להיענות לדרישתה זו של שרה נתניהו וכדי לאפשר את העסקתם, רשם סיידוף את המלצרים כ"עובדי תגבור" או כ"עובדי ניקיון", כך שאנשי החשבות במשרד לא ידעו כי במעון מועסקים מלצרים.

כמו כן טוענת הפרקליטות כי השכר שדרשו המלצרים היה גבוה משמעותית מתקרת שכרם של עובדי תגבור או ניקיון, על כן הנחה סיידוף את המלצרים לרשום בדיווחי הנוכחות כמות שעות עבודה גדולה יותר מזו שביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכם סיידוף עמם, וכך אכן נעשה על-ידי המלצרים.

האישום השלישי עוסק בהעסקת החשמלאי במעון הפרטי, ובו נטען כי נתניהו דרשה להעסיק במעון הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה את החשמלאי אבי פחימה לביצוע עבודות החשמל, וזאת על אף ששירותי אחזקתו השוטפת של המעון הפרטי מבוצעים בשגרה על-ידי עובדי האחזקה של המשרד.

"הנאשמת עמדה על כך שיתאפשר לה להזמין את פחימה על חשבון המשרד, והנאשם פעל על-מנת לספק את דרישתה האמורה. לצורך כך, פעל הנאשם להעסקת פחימה ולהזמנתו לביצוע עבודות במעון הפרטי תוך הסתרת הדבר מגורמי המשרד, תוך עקיפת החלטה מפורשת של הגורמים המוסמכים שאין להעסיק את פחימה במעון הפרטי, ותוך יצירת מצגים כוזבים שונים", נכתב באישום. על-פי האישום, סיידוף עשה זאת, בין היתר, באמצעות הטיית הליכי תיחור בין ספקים וזיוף מסמך דרישת התשלום של פחימה עבור עבודות שביצע במעון הפרטי.

בנוסף, נטען כי באופן הדומה לפעולותיה של נתניהו שעניינן השתת הוצאות שאינן מאושרות לתשלום על חשבון אוצר המדינה, בספטמבר 2011 פנתה נתניהו אל עובדת ניקיון במעון וביקשה ממנה כי תמלא את מקומה של מטפלת סיעודית אשר הועסקה על-ידה באופן פרטי, לטיפול באביה, בימי החופשה של המטפלת. על-פי האישום, עובדת הניקיון נאותה לעשות כן, ובמהלך 5 מועדים בחודשים ספטמבר-נובמבר 2011, בעת שהעובדת המטפלת באביה של שרה נתניהו שהתה בימי חופש, מילאה עובדת הניקיון את מקומה בטיפול באביה של אשת ראש הממשלה, לרבות בשעות הלילה.

"בכל אחד מהימים הללו, החל משעות אחר הצהריים ובמשך כ-18 שעות עבודה לפחות, עד ליום המחר, עבדה עובדת הניקיון כמטפלת בשירות הנאשמת ולא עסקה בעבודות ניקיון ומשק-בית", נכתב באישום.

עוד נטען כי "הנאשמת לא שילמה לעובדת הניקיון שכר עבור העבודה הפרטית, לא בעת האירועים ואף לא במועד מאוחר כלשהו, והסתירה מהגורמים הרלוונטיים במשרד ומהממונים על עובדת זו בחברת מיקוד כי העסיקה עובדת ניקיון של המעון בעבודה פרטית. שעות עבודתה של עובדת הניקיון דווחו לחברת מיקוד כשעות עבודה במעון בעבודת ניקיון, ובהסתמך על כך, חברת מיקוד שילמה לעובדת זו את שכר עבודתה, שמומן על-ידי המדינה, בסך של כ-3,400 שקל". 

"נוהל בלתי חוקי" 

לקראת הדיון מסרו פרקליטיה של שרה נתניהו: "בפעם הראשונה בהיסטוריה מגישים כתב אישום נגד רעיית מנהיג על פתיתים וחמגשיות. פתיתים וחמגשיות שהוזמנו על-ידי עד המדינה מני נפתלי, חרף מחאתה של הגברת שרה נתניהו.

"כתב האישום מתבסס על נוהל בלתי חוקי, שלמעשה כלל אינו קיים. חוק יסוד הממשלה קובע כי רק ועדת הכספים של הכנסת מוסמכת לקבוע את היקף ההוצאות במעון ראש הממשלה, ורק היא. 'נוהל המבשלת', שנקבע בחוסר סמכות על-ידי 3 פקידים, 5 ימים בלבד לפני כניסתו של ראש הממשלה לתפקיד ב-2009, מעולם לא קיבל את האישור הנדרש מוועדת הכספים, ולכן אינו חוקי. כתב אישום שמבוסס על נוהל בלתי חוקי - לא יחזיק מים". 

*** חזקת החפות: רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ועזרא סיידוף לא הורשעו בכל עבירה פלילית ועל כן זכאים ליהנות מחזקת החפות. מעמדם המשפטי בשלב זה הוא של נאשמים במשפט פלילי - הוגש נגדם כתב אישום - אך המשפט טרם החל. כל עוד לא הורשעו בדין, הם בגדר חפים מפשע. 

 

 

  

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילי שיוט חדשים ואופנועי שלג למשימות מיוחדות

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה