יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה / צילום: תמר מצפי
מדוע עו"ד אפי נוה לא משעה את עצמו מתפקידיו הציבוריים, בהם תפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין וחברותו בוועדה לבחירת שופטים? זו השאלה שמעסיקה את הקהילה המשפטית בימים האחרונים, על רקע חקירתו הפלילית של עו"ד נוה בחשד כי סייע למקורבת שלו לעבור בנתב"ג ללא החתמת דרכון בביקורת הדרכונים. לשאלה הזו אין תשובה ברורה עדיין, אך נוה יידרש להשיב עליה בימים הקרובים, לאחר שנעשו אליו פניות מגורמים שונים בנושא הזה.
נוה נחקר בחשד לביצוע עבירה על חוק הכניסה לישראל ובקבלת דבר במרמה, אך חובה לזכור כי החקירה עדיין בעיצומה, ולא הולידה עדיין מסקנות כלשהן - כך שהוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. זו אינה אמירה ריקה מתוכן. בשלב המקדמי הזה, נוה לא אשם בדבר, וצריך להיזהר מלהדביק לו אות קין. בנוסף, אופפות את האירוע נסיבות אישיות שקשורות להליך גירושים אמוציונלי.
אולם הגורמים הקוראים להשעייתו מתפקידו אינם מבקשים לחרוץ את דינו של נוה בטרם עת, אלא מעלים סימני שאלה משמעותיים סביב היכולת של מי שנחקר בפלילים לעמוד בראש הגוף האחראי על כל עורכי הדין בארץ. זאת, ללא קשר לנסיבות האישיות האופפות את האירוע.
"לא ייתכן ולא ראוי"
אחת הקריאות להשעייתו הזמנית של עו"ד אפי נוה מתפקידיו הציבוריים היא קריאה של תנועת אומ"ץ, שפנתה אל נוה עצמו ב"קריאה להשעיה עצמית מתפקיד ראש הלשכה ומחברות בוועדה לבחירת שופטים". במכתב ששיגרה הבוקר (ב') התנועה לעו"ד נוה, באמצעות עו"ד חיים נתיב מהצוות המשפטי של אומ"ץ, נכתב כי "בימים האחרונים פורסמו בתקשורת ידיעות המעלות, לכאורה, חשד לעבירה פלילית של אדוני בפרשת ביקורת הגבולות בנתב"ג וכל הכרוך בכך. לאור אותם פרסומים, ומבלי שאומ"ץ תחזור ותפרט אותם פעם נוספת, מפאת כבודו של אדוני וכבודה של הלשכה, וללא קביעת עמדה עובדתית וערכית בעניין, הנך מתבקש להשעות את עצמך, באופן מיידי, מתפקידך כיו"ר לשכת עורכי הדין או לחלופין לצאת כבר היום לחופשה לא מוגבלת בזמן. זאת, עד שיתבררו לאשורם כל הפרטים בפרשה והשלכותיהם".
במכתב טוענת תנועת אומ"ץ כי הגם שמדובר בחשדות בלבד לביצוע עבירה פלילית, נוה אינו יכול להמשיך לכהן בתפקיד במהלך החקירה. "לאדוני אמור להיות ברור כי לא ייתכן ולא ראוי כי בראש הלשכה ובוועדה לבחירת שופטים יכהן עורך דין החשוד, ולו לכאורה, בעבירה פלילית", נכתב לנוה, וכן צוין כי נוכח האמור תנועת אומ"ץ מצפה כי נוה ישעה את עצמו לאלתר מתפקידיו הציבוריים עד סיום הפרשה.
תנועת אומ"ץ לא כתבה לנוה מה בכוונתה לעשות אם לא ישעה את עצמו, אך ל"גלובס" נמסר כי "תנועת אומ"ץ שומרת לעצמה את הזכות לנקוט במידת הצורך בצעדים הדרושים", תוך רמיזה כי אם תידרש לכך, היא תפנה לבג"ץ בעניין. העתק מהמכתב שוגר לשרת המשפטים, איילת שקד.
"שעתם היפה של מוצצי הדם"
המכתב לנוה שוגר זמן קצר לאחר שראש הלשכה כבר הודיע הבוקר כי לא ישתתף בדיון הבא של הוועדה לבחירת שופטים, אם החקירה נגדו לא תסתיים עד אז. בפוסט שפרסם בפייסבוק, כתב נוה כי הוא מודה על התמיכה שהוא מקבל מהסובבים אותו, כי חלק מהפרסומים בנוגע לחקירה אינם נכונים, וכי להערכתו החקירה עתידה להסתיים בקרוב, והדברים יתבהרו.
"חברות וחברים יקרים", כתב נוה, "בפתח הדברים אני מבקש להודות למאות החברים ששלחו לי הודעות תמיכה בימים האחרונים. זה לא מובן מאליו וריגש אותי מאוד. מטבע הדברים, בעוד החקירה תלויה ועומדת, לא אוכל להתייחס לגופה. עם זאת, לאור מחול השדים שמתחולל סביבי בימים האחרונים, מצאתי לנכון להבהיר את המובן מאליו: אם תיק החקירה נגדי יהיה תלוי ועומד עד ה-23 בנובמבר, מועד הכינוס הבא של הוועדה לבחירת שופטים, מובן שלא אקח חלק בישיבה" .
נוה תקף בפוסט את העיתונות וגורמים אחרים שמפרסמים ידיעות ופרשנויות שונות על הפרשה, וכתב כי "רבים מהפרסומים אודות חקירתי שגויים ושקריים, אולם בעת הזו ידיי כבולות, ואיני יכול להגיב. זוהי שעתם היפה של הפרשנים ומוצצי הדם למיניהם".
עוד כתב נוה בפוסט: "אני סמוך ובטוח שבתום התהליך יבוא תיק החקירה לסגירה, ואז גם אפרוש בפניכם את הסיפור המלא שיגלה תמונה שונה בתכלית מזו המשתקפת בימים אלה בכלי התקשורת. אלה לא ימים קלים עבורי, אך אני בטוח שבזכות תמיכתכם אעבור אותם מחוזק" .
נוה אכן זוכה לתמיכה רבה מהקהילה המשפטית. בשיחות אוף-רקורד אומרים בכירים בעולם המשפט, כולל גורמים תביעתיים שונים, כי מדובר בסיפור אישי לא נעים המנופח מעבר לכל קנה-מידה, וכי לכל היותר היה מקום להעמיד את נוה לדין משמעתי, אם בכלל, אך בוודאי שאין מקום לחקירה פלילית.
הסיבות לתמיכה בנוה מגוונות. נוה הוא איש של אנשים. הוא חייכן, איש שיחה ו"חברמן", על-פי כל הסובבים אותו. קל לחבב אותו. הוא גם מנוע רציני להנעת תהליכים ורפורמות בזירה המשפטית, יחד עם שרת המשפטים, איילת שקד.
ברית הדוקה עם שקד
ב-3 השנים האחרונות בהן הוא מכהן כראש לשכת עורכי הדין הוביל עם שקד את הרפורמה להארכת תקופת ההתמחות במשפטים משנה לשנה וחצי, ואת השינוי הדרמטי שהתחולל במתכונת בחינת הלשכה, מבחינת הבודקת "זיכרון" לבחינה מהותית. בנוסף, ברית שיצרו נוה ושקד הביאה למינוי שופטים המקובלים עליהם לבתי המשפט בכלל, ולעליון בפרט - ברית שזכתה לא פעם לביקורת על כך שהשניים מביאים לפוליטזיציה של מערכת המשפט.
הברית הזו נחשפה בנובמבר 2016 בתחקיר של התוכנית "עובדה", שלימד על הכוח הרב שצבר נוה במסגרת תפקידו כראש הלשכה וחבר הוועדה למיניוי שופטים. דווקא העובדות הללו - שהוא עומד באחד הצמתים המשפטיים המרכזיים ביותר ובעל השפעה כה רבה - גורמות לאלה שאינם ממהרים לעטוף אותו בתמיכה ללא תנאים, לבקש כי הפרשה שאליה נקלע תיבחן בכל המישורים הרלוונטיים - ולא רק במישור הפלילי. אלה לא מבקשים לחרוץ את דינו של נוה, כי אם לוודא שעניינו של נוה יטופל באותם כלים שהיו מטופלים עניינים של אנשים אחרים, שאינם חברים של היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים.
הסיפור של עו"ד נוה מעלה סימני שאלה שלא ידוע בינתיים אם אי-פעם הם יקבלו מענה. בין היתר, עולות תהיות באשר למערכת "הבלמים והאיזונים" בלשכת עורכי הדין, ואם כל הגורמים - בלשכת עורכי הדין ובמשרד המשפטים - מטפלים בפרשה כפי שהיו מטפלים במקרה דומה לו היה מדובר בעורך דין אחר, בעל תפקיד ציבורי או ללא תפקיד ציבורי כלל.
תהיה נוספת היא - מי בלשכה מפקח על ראש הלשכה ואמור לבחון אם התנהלותו אינה מהווה פגיעה במקצוע עריכת הדין? וכן, מדוע לא נפתחו הליכים משמעתיים-אתיים נגד נוה לבירור הפרשה, ללא קשר להליך הפלילי? גם אם לא מדובר במעשה פלילי - ויתכן שהחקירה בעניין תיסגר בלא כלום - האם אין מקום לבחון את האתיות של המעשה, שבוצע על-ידי לא אחר מראש לשכת עורכי הדין?
שתיקה במישור המשמעתי
נוכח פרשת ביקורת הגבולות של נוה, קשה שלא לנדוד למקרה אחר, שונה מאוד, אבל בעל קווי דמיון - פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי-כץ. אולם, בעוד בפרשת המסרונים, רגע לאחר פרסומה, נבחנו המעשים במישור הפלילי ובמישור האתי-משמעתי - אצל נוה קיימת שתיקה במישור המשמעתי.
תחילת "פרשת המסרונים" ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר (בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק) לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת עם המשטרה את הפרשה.
שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מיהרו אז להודיע כי הנושא ייבדק, ויומיים בלבד לאחר הפרסום, ב-27 בפברואר, המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים, וב-18 ביולי היא הודחה מהשיפוט. ערעור שהגישה על ההדחה עדיין תלוי ועומד.
שרת המשפטים, כמו גם פרקליט המדינה שאישר את חקירתו של נוה, אינם אחראים על לשכת עורכי הדין והעמדתם לדין משמעתי של עורכי הדין החברים בלשכה. המנדט להעמיד לדין את חברי הלשכה נתון ללשכת עורכי הדין ולמוסדות האתיקה שלה. אולם שתיקתם של בכירי עולם המשפט בעניין, ואי-נקיטת עמדה מצדם בנוגע לשאלה אם יש מקום לפתוח בבירור משמעתי במקביל לחקירה הפלילית, מהדהדים בזירה המשפטית.
החשד: סיוע למקורבת לעבור בביקורת הדרכונים ללא החתמת דרכון
פרשת ביקורת הגבולות של יו"ר לשכת עורכי הדין נחשפה בשבוע שעבר בכתבה של כתב חברת החדשות גיא פלג. האחרון פרסם כי עו"ד נוה נחקר לאחרונה באזהרה במשטרה, בעקבות החשד כי סייע למקורבת שלו לעבור ללא החתמת דרכון בביקורת הדרכונים בנמל התעופה בן-גוריון, בכניסתה לארץ.
לפי דיווח של הכתב גיא פלג בחברת החדשות, הבקרים של רשות שדות התעופה (רש"ת) הבחינו במעשיו של נוה ועיכבו אותו, אולם כשהתבררה זהותו, הם נדרשו לפנות לפרקליטות כדי לאשר את חקירתו. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פסל את עצמו מלעסוק בחקירה בשל קרבתו לנוה, היה זה פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שאישר לחקור את נוה באזהרה.
על-פי פרסומים שונים, במהלך החקירה הודה נוה בעניין ומסר כי המעשה שלו נעשה על רקע הליך גירושים שבו הוא מעורב, והחשש שלו ממעקב של חוקרים פרטיים אחר יציאותיו לחו"ל.
הפרשה לא נחשפה עד כה, לאחר שבניגוד למקרים אחרים שבהם נחקרים אישי ציבור, דוברות הפרקליטות והמשטרה החליטו שלא לחשוף את דבר חקירתו של נוה לציבור, לטענתן, משיקולים של הגנה על הפרטיות של נוה. אך, כידוע, בסופו של דבר החקירה נחשפה על-ידי גיא פלג מחברת החדשות.
בהודעה שפרסם היום, נוה טוען כי חלק מהפרסומים בעניינו שקריים ומוסיף כי ברגע שיתאפשר לו, הוא יבהיר את הכול.
*** ההליך בעניינו של אפי נוה נמצא בראשיתו, ועומדת לו חזקת החפות.