מלט / צילום: שאטרסטוק
במארס השנה צייץ הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בטוויטר, "כשארה"ב מפסידה מיליארדי דולרים במסחר עם כל מדינה שהיא עושה איתה עסקים, מלחמות סחר הן דבר טוב, וקל לנצח בהן". בכך הוא קידם את הבטחותיו/איומיו ממסע הבחירות ופתח למעשה במלחמת סחר גלובלית, שמוקדה הוא הסחר בין סין לארה"ב. מדיניות ארה"ב אינה יוצאת דופן כיום ומדינות רבות החלו בחודשים האחרונים לנקוט צעדים לחיזוק התעשייה המקומית על חשבון צמצום הסחר החופשי.
בהקשר זה ישראל אינה, ולא צריכה להיות, חלק מקרב המהלומות של המעצמות. אולם ישראל לא יכולה שלא להבין כי יש למלחמת הסחר השלכה על התעשייה והיצוא שלה ולפעול בהתאם כאשר היא מוצאת לנכון, במסגרת הכללים המותרים על ידי ארגון הסחר העולמי. לכן לצד פתיחות הולכת וגוברת לסחר חופשי ותחרותי, ישנה אחריות של מדינת ישראל להגן על מפעליה ומאות אלפי עובדיה מפני תחרות לא הוגנת.
אין מחלוקת שמודל כלכלי קלאסי אמור להביא לסחר חופשי ללא כל מגבלות בכל העולם. אך כשהעולם איננו פועל לפי מודל זה, מדינות שלא ישכילו להתאים עצמן לתנאי החדשים יפגעו.
אין הדבר אומר שיש להגביל את היבוא. הצרכן הישראלי נהנה כיום משורה של הסכמי סחר עם מדינות רבות, ושיעור המכס הנגבה כיום עומד על 1% בלבד מסך ערך היבוא לישראל (בפעול האחוז על מוצרים תעשיתיים נמוך אף יותר). אולם על ישראל לפעול בנחרצות כאשר מדינות שוברות את הכללים הבינ"ל ולהפעיל הגנה מפני מצב של סחר בלתי הוגן.
בשנים האחרונות מדינת ישראל שידרה חולשה כלפי מדינות העולם ולא השכילה להתמודד עם סחר לא הוגן. ב-2008-2017, ישראל הטילה היטלי היצף על חמישה (!) מוצרים בלבד, מתוך למעלה מ-1,500 היטלי היצף שהטילו כלל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי. ישראל פתחה בתקופה זו ב-22 חקירות, מתוך למעלה מ-2,200 יוזמות לפתיחת חקירות של כלל חברות ארגון הסחר העולמי. לצורך השוואה, טורקיה באותה תקופה הטילה 76 היטלי היצף, ופתחה ב-109 חקירות.
לצערנו, טורקיה יוצרת כיום תחרות לא הוגנת, בניסיון לפצות על המשבר הכלכלי הפוקד אותה, זאת על ידי מכירת עודפי ייצור של התעשייה הטורקית ורצון "לייצא אבטלה" מטורקיה למדינות אחרות.
להמחשה: יצרני המלט מטורקיה ומיוון (מדינה נוספת שמנסה להתאושש ממשבר כלכלי) מאיימים להרוס את תעשיית המלט המקומית. מצב זה נוצר לאחר שיצרני המלט מטורקיה יצרו תמחור טורפני, על מנת להוציא את המתחרים הישראלים שלהם מהשוק. חוק היטלי סחר נחקק במטרה להתגונן ממצבים אלה.
על כן, כאשר עולה השאלה האם להטיל היטל היצף על מוצר מטורקיה על מנת להגן על פעילותו של מפעל מקומי, התשובה צריכה להיות ברורה - קודם כל יש לשמור על האינטרס הלאומי ולהגן על המפעל הישראלי ועובדיו.
חשוב לציין גם כי הטענה של יבואני המלט כי היטלי ההיצף פוגעים ברמת המשק בכלכלה המקומית, אינה עומדת במבחן המציאות. על פי בדיקת משרד הכלכלה והתעשייה, התוספת לעלות דירה בשווי של מיליון וחצי שקל תהיה 750 שקל. לאור השינויים במחירי הדירות, אף לא ברור אם מחיר זה יגולגל לצרכן הסופי. מנגד חיסול ייצור המלט המקומי יגרום לתלות מוחלטת ביבוא הטורקי וביום שזה יקרה גם להתייקרות חסרת פרופורציה במחיר המלט שייובא מטורקיה לישראל.
המסר העולמי במקרה זה יהיה ברור. לאחר המלט יותקפו בשיטה זאת תעשיות אחרות. כך, גם אם ללא כוונה תחילה, הימנעות הממשלה מהטלת היצף עלולה לגרום לענפים שלמים של התעשייה המקומית לטבוע.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות המשק הכי חשוף בעולם ליבוא כפי שהיא כיום, ובו זמנית להימנע מפעולות נדרשות שתפקידן למנוע את הרס התעשייה המקומית.
■ הכותב הוא יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ובעלי אוניפארם, ד"ר רון תומר.