גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי גרעין שליטה: מה בדיוק כל-כך טוב בזה?

ההתלהבות מחברות שאין להן בעלים מוגזמת. "שלטון מנהלים" לא תמיד מבטיח הצלחה

תחנת דלק פז/ צילום: תמר מצפי
תחנת דלק פז/ צילום: תמר מצפי

לאחרונה מתרחבת בישראל התופעה של חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה. זוהי תופעה שבחלקה היא טבעית ואופיינית למשק שגדל ומתבגר ומאבד בהדרגה את אופיו ה"משפחתי". התופעה הזו מקבלת תמיכה מצד הרגולטורים, לפחות בכל הקשור למוסדות הפיננסיים, הן מצד ראשת רשות שוק ההון לשעבר דורית סלינגר (כלל ביטוח, הפניקס והדרישה לשינוי מבנה הדירקטוריון) והן מצד המפקחת הנוכחית על הבנקים, חדווה בר (אריסון ובנק הפועלים).

במקביל מתרחבת התופעה של הקטנת גרעיני שליטה קיימים במונחים של שיעור השליטה. אם בעבר היה צריך להבטיח שליטה באמצעות החזקה של כ-80% מהון המניות ומזכויות ההצבעה, הרי שכיום בעלי שליטה מוכנים להחזיק רק 60% ועדיין לשלוט בחברה, ולעיתים, אף פחות מ-50%. זאת, במקביל לגידול במשקלם ובחלקם של הגופים המוסדיים, תהליך שאף הוא מתבקש לנוכח סכומי הכסף האדירים שזורמים אליהם.

גם התקשורת תומכת בהתפתחויות האלה במידה לא קטנה של התלהבות וקוראת למשקיעים המוסדיים לגלות גישה אקטיביסטית ולהתערב, לא רק בסוגיות של ממשל תאגידי, אלא גם באופן הניהול של החברות, לרבות אלה שאין בהן גרעין שליטה, דוגמת פז ושופרסל לאחרונה. זאת, למרות שנושא שיתוף הפעולה בין גופים מוסדיים לצורך בחירת דירקטורים למשל, עדיין לא נפתר.

לפני שמחליטים שהמודל של חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה הוא המודל הראוי, המוצלח והמתאים לישראל, בדומה לארה"ב, בואו נראה מהו המצב הנוכחי.

רוב החברות הציבוריות בישראל שאינן נמנות על הסקטור הפיננסי עדיין מתנהלות עם גרעין שליטה, ולעיתים קרובות זהו גרעין שליטה משפחתי או דו-משפחתי.

במערכת הבנקאית, לאומי מתנהל זה שנים ללא גרעין שליטה; דיסקונט מתנהל בשנים האחרונות ללא גרעין שליטה והפועלים הולך לקראת מצב שבו, כנראה, לא יהיה בו גרעין שליטה. לעומת זאת, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי מתנהלים עם גרעין שליטה.

האם אפשר לקבוע שההתנהלות של לאומי, פועלים ודיסקונט הייתה טובה יותר מההתנהלות של בנק מזרחי והבינלאומי במונחים של ממשל תאגידי, במונחים של הקצאת אשראי ללווים גדולים, או בפרמטר של יעילות ורווחיות? אני מטיל בזה ספק גדול.

בתחום הביטוח רוב החברות עדיין מתנהלות עם גרעין שליטה: הראל, מגדל, מנורה, הפניקס (שהולכת לכיוון של ללא גרעין שליטה), מול כלל ביטוח, שבלחץ הרגולטור הפכה להיות דה-פקטו חברה ללא גרעין שליטה. האם כלל ביטוח התנהלה הרבה יותר טוב משאר החברות? גם כאן, ספק גדול מאוד.

גם בתחום החברות הציבוריות שאינן נמנות על השירותים הפיננסיים ניתן למצוא דוגמאות לא תמיד מחמיאות לחברות שהתנהלו ללא גרעין שליטה, כמו טבע בשנים האחרונות. כמובן שניתן להביא דוגמאות דומות, ולעיתים אף גרועות יותר, של חברות עם גרעין שליטה דוגמת בזק.

המשמעות המעשית של חברות ללא גרעין שליטה היא בפועל - שלטון מנהלים. מדוע שלטון מנהלים, שלעיתים עושים בחברה כבתוך שלהם על אף שאין להם החזקה במניות החברה, או שיש להם החזקה שולית, עדיף על בעל בית שמנווט את החברה, מחויב לה הרבה יותר, ושם דגש על הטווח הארוך, בניגוד למנכ"ל שממלא "קדנציה" אחת או שתיים, ומטבע הדברים מקדש את הטווח הקצר. מול מנכ"לים כאלה צריך להעמיד דירקטוריון איכותי, חזק ועצמאי, וזה לא תמיד המצב - בלשון המעטה.

זאת ועוד - חברה ללא גרעין שליטה, חשופה לנסיונות השתלטות ולא פעם - לנסיונות השתלטות של עורבים, שלא לומר ערפדים, שכל העניין שלהם בחברה, הוא למצוץ את לשדן.

אם נחפש את התשובה לשאלת גרעין השליטה בזירה המחקרית , הרי שהמחקר מצביע בדר"כ דווקא על עדיפות לחברות עם גרעין שליטה, ובמיוחד לחברות עם גרעין שליטה משפחתי. כך בעולם וכך בישראל. אם נחפש את התשובה בסיטואציה הקיימת בישראל , הרי שכפי שהראיתי, לא רק שהתמונה רחוקה מלהיות ברורה אלא שהיא אף נוטה לכיוון של מוסדות עם גרעין שליטה, למרות ובהסתייגות, שכאשר מדובר במוסדות פיננסים, צריך גם להביא בחשבון את השיקול של שליטת אדם אחד/משפחה אחת על ניהול סכום גדול של הנכסים הפיננסיים של הציבור.

כללו של דבר, קשה לי להבין את ההתלהבות בישראל מחברות ללא גרעין שליטה. האם אנחנו רוצים לחקות את המודל האמריקאי? מה כל-כך טוב בו ? האם המודל של ללא גרעין שליטה מתאים למשק ולשוק ההון הישראלי - ספק גדול.

ואחרי שאמרנו את כל זה, אסור לשכוח: מודל כזה או מודל כזה, בסוף, בסוף, בסוף, זה הכל עניין של אנשים.

■ הכותב הוא יו"ר מיטב דש ויו"ר איגוד החברות הציבוריות. 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרן פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

פרנקל ביצע את הרכישה בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של כ-40 שקלים למניה ● בכך הוא יעלה להחזקה של 16% ממניות חברת הגז שמחזיקה ב-18.75% מהמאגר ● המוכרת, מנורה מבטחים תרד להחזקה של 2.4% בלבד

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק